קושיית יעקב שמת בגלות ונקבר עם אבותיו
ויחי · ׳וישתחו ישראל על ראש המטה׳ - עליית יעקב לכסאו ודיני הנפש בפטירה · מאמר 33 · פיסקה 4 · דף רכו ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, יַעֲקֹב אָמַר, ׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם׳, תַּמָּן תָּנִינָן, מַאן דְּנָפַק נִשְׁמָתֵיהּ בִּרְשׁוּתָא אָחֳרָא, וְגוּפָא דִילֵיהּ אִתְקַבַּר בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, עֲלֵיהּ כְּתִיב, ׳וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה, וְיַעֲקֹב אָמַר וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם, וְנִשְׁמָתֵיהּ נָפְקָא בִּרְשׁוּתָא אָחֳרָא׳ (ירמיהו ב, ז).
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, יַעֲקֹב אָמַר ׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם׳ (בראשית מז, ל) - שָׁם שָׁנִינוּ, מִי שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת, וְגוּפוֹ נִקְבָּר בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, כָּתוּב עָלָיו ׳וַתָּבאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה׳ (ירמיה ב, ז) - וְיַעֲקֹב אָמַר וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם, וְנִשְׁמָתוֹ יָצְאָה בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת?!
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, יעקב אמר, ׳ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם׳, תמן תנינן, מאן דנפק נשמתיה ברשותא אחרא, וגופא דיליה אתקבר בארעא קדישא, עליה כתיב, ׳ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה, ויעקב אמר וקברתני בקבורתם, ונשמתיה נפקא ברשותא אחרא׳ (ירמיהו ב, ז).
התרגום: אמר רבי יהודה, יעקב אמר ׳ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם׳ (בראשית מז, ל) - שם שנינו, מי שיצאה נשמתו ברשות אחרת, וגופו נקבר בארץ הקדושה, כתוב עליו ׳ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׳ (ירמיה ב, ז) - ויעקב אמר וקברתני בקברתם, ונשמתו יצאה ברשות אחרת?!
מן המפרשים
הסולם: אמר רבי יהודה וכו': אר"י, יעקב אמר, ושכבתי וגו' וקברתני בקבורתם, שם למדנו, מי שיצא נשמתו ברשות אחר, דהיינו בחוצה לארץ, וגוף שלו נקבר בארץ הקדושה, עליו כתוב, ותבאו ותטמאו את ארצי וגו'. ויעקב אמר וקברתני בקבורתם, ונשמתו יצאה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: