׳וישתחו ישראל על ראש המטה׳
עליית יעקב לכסאו ודיני הנפש בפטירה
פשר ראש המיטה - יעקב משתחווה ליסוד העולם
׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ (בראשית מז, לא) - מַה זֶּה ׳רֹאשׁ הַמִּטָּה׳? זוֹ הַשְּׁכִינָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, חַס וְחָלִילָה, אֶלָּא לְשֶׁלּוֹ כָּרַע וְהִשְׁתַּחֲוָה. אֶלָּא בּא רְאֵה, ׳מִטָּה׳ זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁכָּתוּב ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה׳ (שיר השירים ג, ז). ׳רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ מַה זֶּה? זֶה יְסוֹד הָעוֹלָם, שֶׁהוּא ׳רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ הַקְּדוֹשָׁה. ׳עַל רֹאשׁ׳ - זֶה יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹמֵד ׳עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ - מִשּׁוּם כָּךְ יִשְׂרָאֵל לְשֶׁלּוֹ הוּא הִשְׁתַּחֲוָה.
בלשון הזוהר
׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ (בראשית מז, לא) - מַאן ׳רֹאשׁ הַמִּטָּה׳. דָּא שְׁכִינְתָּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא לְדִידֵיהּ כָּרַע וְסָגִיד. אֶלָּא תָּא חֲזֵי, ׳מִטָּה׳, דָּא שְׁכִינְתָּא. דִּכְתִיב, ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה׳ (שיר השירים ג, ז). ׳רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ מַאן הוּא. דָּא יְסוֹדָא דְעַלְמָא, דְּהוּא רִישָׁא דְעַרְסָא קַדִּישָׁא. ׳עַל רֹאשׁ׳, דָּא יִשְׂרָאֵל, דְּקָאִים ׳עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳. בְּגִינֵי כָּךְ, יִשְׂרָאֵל לְדִידֵיהּ קָא סָגִיד.
עלייתו של יעקב לכיסא שלם קודם חוליו
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי בְּאוֹתוֹ זְמַן הוּא לֹא הָיָה חוֹלֶה, שֶׁהֲרֵי אַחַר כָּךְ כָּתוּב ׳וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךְ חוֹלֶה׳ (בראשית מח, א) - וּבְשָׁעָה שֶׁהִשְׁתַּחֲוָה לֹא הָיָה חוֹלֶה, וְעַל שֶׁיָּדַע שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן עָלָה לְדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה כִּסֵּא שָׁלֵם, מִשּׁוּם כָּךְ הִשְׁתַּחֲוָה לְאוֹתָהּ מֶרְכָּבָה, כִּסֵּא עֶלְיוֹן, שְׁלֵמוּת הָאִילָן הַגָּדוֹל וְהֶחָזָק שֶׁנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ. וְעַל זֶה ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ - וַדַּאי ׳עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ - שֶׁהֲרֵי עָלָה לִמְקוֹמוֹ וְהִתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵימָא, הָא בְּהַהוּא זִמְנָא לָא הֲוָה מָרַע, דְּהָא לְבָתַר כְּתִיב, ׳וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חוֹלֶה׳ (בראשית מח, א). וּבְשַׁעְתָּא דְּסָגִיד, לָא הֲוָה חוֹלֶה, וְעַל דְּיָדַע דְּהָא בְהַהוּא זִמְנָא, סָלִיק בְּדַרְגָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא כֻּרְסְיָיא שְׁלֵימָתָא, בְּגִינֵי כָּךְ סָגִיד לְהַהוּא רְתִיכָא, כֻּרְסְיָיא עִלָּאָה, שְׁלִימוּ דְאִילָנָא רַבְרְבָא וְתַקִּיף, דְּאִקְרֵי עַל שְׁמֵיהּ. וְעַל דָּא, ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳, ׳עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ וַדַּאי, דְּהָא אִסְתַּלַּק לְאַתְרֵיהּ וְאִתְעַטַּר בְּעִטְרוֹי דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא.
שלמה יורש הלבנה בשלמותה - ונסיונו בחכמה
׳וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ (בראשית מז, לא) - רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי׳ (קהלת ז, כג). הֲרֵי שָׁנִינוּ, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יָרַשׁ אֶת הַלְּבָנָה מִכָּל צְדָדֶיהָ, וּבְיָמָיו עָמְדָה בִּשְׁלֵמוּת אוֹתָהּ הַלְּבָנָה שֶׁהִתְבָּרְכָה מֵהַכֹּל, וּכְשֶׁרָצָה לַעֲמֹד עַל הַנְהָגוֹת הַתּוֹרָה אָמַר, ׳אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ (בראשית מז, לא) - רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳כָּל זֶה נִסִּיתִי בַחָכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי׳ (קהלת ז, כג). הָא תָּנִינָן, שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, יָרִית סִיהֲרָא מִכָּל סִטְרוֹי, וּבְיוֹמוֹי קָיְימָא בִּשְׁלֵמוּתָא, הַהִיא סִיהֲרָא דְּאִתְבָּרְכָא מִכֹּלָּא, וְכַד בָּעָא לְמֵיקַם עַל נִימוּסֵי אוֹרַיְיתָא. אָמַר, ׳אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְגו'׳.
קושיית יעקב שמת בגלות ונקבר עם אבותיו
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, יַעֲקֹב אָמַר ׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם׳ (בראשית מז, ל). שָׁם שָׁנִינוּ, מִי שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת, וְגוּפוֹ נִקְבָּר בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, כָּתוּב עָלָיו ׳וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה׳ (ירמיהו ב, ז). וְיַעֲקֹב אָמַר ׳וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם׳, וְנִשְׁמָתוֹ יָצְאָה בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת?!
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, יַעֲקֹב אָמַר, ׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם׳ (בראשית מז, ל). תַּמָּן תָּנִינָן, מַאן דְּנָפַק נִשְׁמָתֵיהּ בִּרְשׁוּתָא אָחֳרָא, וְגוּפָא דִילֵיהּ אִתְקַבַּר בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, עֲלֵיהּ כְּתִיב, ׳וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה׳ (ירמיהו ב, ז). וְיַעֲקֹב אָמַר ׳וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם׳, וְנִשְׁמָתֵיהּ נָפְקָא בִּרְשׁוּתָא אָחֳרָא.
יחודו של יעקב - שכינה עמו בגלות ובעלייתו
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שׁוֹנֶה יַעֲקֹב, שֶׁהַשְּׁכִינָה הָיְתָה אֲחוּזָה בּוֹ וּדְבוּקָה בּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךְ מִצְרַיְמָה׳ (בראשית מו, ד) - לָדוּר עִמְּךְ בַּגָּלוּת. ׳וְאָנֹכִי אַעַלְךְ גַּם עָלֹה׳ - לְזַוֵּג בִּי אֶת נִשְׁמָתְךְ וְלִקְבֹּר אֶת גּוּפְךְ בְּקִבְרֵי אֲבוֹתֶיךְ. מַה זֶּה אוֹמֵר? (אַף עַל גַּב שֶׁ) (נ"א: שֶׁהֲרֵי לֹא) יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת. (נ"א: וְעַל זֶה ׳וְאָנֹכִי אַעַלְךְ גַּם עָלֹה׳ כָּתוּב)
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, שָׁאנֵי יַעֲקֹב, דִּשְׁכִינְתָּא הֲוַת אֲחִידַת בֵּיהּ, וְאִתְדַּבְּקַת בֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה׳ (בראשית מו, ד) - לְדָיְירָא עִמָּךְ בְּגָלוּתָא. ׳וְאָנֹכִי אֲעַלְךָ גַּם עָלה׳ - לְאִזְדַּוְּוגָא בִּי נִשְׁמָתָךְ, וּלְאִתְקְבָרָא גּוּפָךְ בְּקִבְרֵי אֲבָהָתָךְ. מַאי קָא מַיְירֵי, (אַף עַל גַּב דְּקָא) (נ"א: דְּהָא לָא) נָפְקַת נִשְׁמָתֵיהּ בִּרְשׁוּתָא אָחֳרָא. (נ"א: וְעַל דָּא ׳וְאָנֹכִי אֲעַלְךָ גַּם עָלֹה׳ כְּתִיב)
יוסף בכור הרהור הלב - ובו התבשר יעקב
׳וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךְ׳ (בראשית מו, ד) - יוֹסֵף וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי הוּא בְּכוֹר שֶׁל הִרְהוּר הַלֵּב, בְּכוֹר שֶׁל טִפָּה רִאשׁוֹנָה הָיָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וּמִשּׁוּם שֶׁיָּדַע הקב"ה סֵתֶר זֶה, הִתְבַּשֵּׂר לוֹ בְּיוֹסֵף, שֶׁהֲרֵי כָּל אַהֲבָתוֹ בּוֹ הָיְתָה תְלוּיָה.
בלשון הזוהר
׳וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ׳ (בראשית מו, ד) - יוֹסֵף וַדַּאי, דְּהָא הוּא בּוּכְרָא דְהִרְהוּרָא דְלִבָּא, בּוּכְרָא דְּטִפָּה קַדְמָאָה הֲוַת, כִּדְאִתְּמָר. וּבְגִין דְּיָדַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא טְמִירָא דָא, אִתְבַּשַּׂר לֵיהּ בְּיוֹסֵף, דְּהָא כָּל רְחִימוּתָא בֵּיהּ תַּלְיָא.
יד יוסף על עיני יעקב - בשורת קיומו במיתתו
׳יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךְ׳ (בראשית מו, ד), מַה זֶּה אוֹמֵר? אָמַר רַבִּי יֵיסָא, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד יַעֲקֹב, וּלְבַשֵּׂר לוֹ שֶׁהֲרֵי יוֹסֵף קַיָּם וְיִמָּצֵא אֶצְלוֹ בְּמִיתָתוֹ. רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, לָמַדְתִּי דָבָר, וַאֲנִי פוֹחֵד לְגַלּוֹתוֹ, וּבְמַעֲשֵׂי הָעוֹלָם נִמְצֵאת חָכְמָה. בָּא רַבִּי אַבָּא, וְהִכָּה בּוֹ. אָמַר לוֹ, אֱמֹר דְּבָרֶיךְ וַחֲגֹר כְּלֵי זֵינֶיךְ. בִּימֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּבָרִים מִתְגַּלִּים.
בלשון הזוהר
׳יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ׳ (בראשית מו, ד). מַאי קָא מַיְירֵי. אָמַר רִבִּי יֵיסָא, בְּגִין יְקָרָא דְיַעֲקֹב, וּלְאִתְבַּשְּׂרָא דְּהָא יוֹסֵף קַיָּים, וְיִשְׁתַּכַּח עֲלֵיהּ בְּמִיתָתֵיהּ. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, מִלָּה אוֹלִיפְנָא, וְדָחִילְנָא לְגַלָּאָה, וּבְעוֹבָדֵי עַלְמָא חָכְמְתָא אִשְׁתַּכַּח. אֲתָא רִבִּי אַבָּא בָּטַשׁ בֵּיהּ. אָמַר, אֵימָא מִילָךְ, וְזַיֵּין זַיְינָךְ. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן מִלִּין אִתְגַּלְּיָין.
הנחת עפר על עיני המת בזכות בן היורש
אָמַר, לָמַדְתִּי מִפִּרְקֵי רַבִּי יֵיסָא סָבָא בְּהַנְהָגוֹת הָעוֹלָם, בֶּן אָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְבֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה, צָרִיךְ לָשִׂים עָפָר עַל עֵינָיו כְּשֶׁנִּקְבָּר, וְזֶהוּ כְּבוֹדוֹ, לְהַרְאוֹת שֶׁהָעוֹלָם נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, וְהוּא יוֹרֵשׁ אֶת הָעוֹלָם תַּחְתָּיו.
בלשון הזוהר
אָמַר, אוֹלִיפְנָא מִפִּרְקִין דְּרַב יֵיסָא סָבָא, בְּנִמּוּסֵי עַלְמָא. בַּר נָשׁ דְּזָכֵי לְבַר בְּהַאי עַלְמָא, לִיבָּעֵי לֵיהּ לְנַגְדָּא עַפְרָא עַל עֵינוֹי כַּד אִתְקַבַּר, וְדָא הוּא יְקָרָא דִילֵיהּ, לְאַחֲזָאָה דְעַלְמָא אַסְתִּים מִנֵּיהּ, וְהוּא יָרִית לֵיהּ לְעַלְמָא תְּחוֹתוֹי.
גווני העין כדוגמת העולם - הלבן כאוקיינוס המקיף
מִשּׁוּם שֶׁעֵינֵי הָאָדָם, מַרְאֵה הָעוֹלָם נִרְאֶה בָהֶם, וְכָל הַגְּוָנִים כָּךְ הֵם שֶׁסְּבִיבוֹ: הַלָּבָן שֶׁבּוֹ הוּא הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹקְיָנוֹס, שֶׁמַּקִּיף אֶת כָּל הָעוֹלָם בְּכָל הַצְּדָדִים. גָּוֶן אַחֵר הוּא הַיַּבָּשָׁה (שמקפת) שֶׁהוֹצִיאוּ הַמַּיִם, וְהַיַּבָּשָׁה עוֹמֶדֶת בֵּין הַמַּיִם, כָּךְ הוּא הַגָּוֶן בֵּין הַמַּיִם.
בלשון הזוהר
בְּגִין דְּעֵינוֹי דְבַר נָשׁ, חֵיזוּ דְעַלְמָא בֵּיהּ אִתְחֲזֵי, וְכָל גְּוָונִין הָכִי אִינוּן דְּאַסְחָרוּ. חִוָּורָא דְבֵיהּ, הוּא יַמָּא רַבָּא אוֹקְיָנוֹס, דְּאַסְחַר כָּל עַלְמָא בְּכָל סִטְרֵי. גּוֹוָנָא אָחֳרָא הוּא יַבֶּשְׁתָּא (דאקיפו), דְּאֲפִיקוּ מַיָא, וְיַבֶּשְׁתָּא קָאִים בֵּין מַיָא, הָכִי הוּא גּוֹוָנָא בֵּין מַיָא.
מרכז העין כירושלים וציון - משכן יופי השכינה
גָּוֶן אַחֵר שְׁלִישִׁי הוּא בָּאֶמְצַע שֶׁלּוֹ, זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא אֶמְצַע הָעוֹלָם. גָּוֶן רְבִיעִי הוּא מַרְאֶה שֶׁל כָּל הָעַיִן, וְנִקְרָא בַּת עַיִן, שֶׁבְּאוֹתָהּ בַּת עַיִן נִרְאֶה הַפַּרְצוּף. וְהַמַּרְאֶה הַנִּכְבָּד מִכֹּל זוֹ צִיּוֹן, שֶׁהִיא נְקֻדָּה אֶמְצַע שֶׁל הַכֹּל, שֶׁמַּרְאֵה כָּל הָעוֹלָם נִרְאֶה שָׁם, וְשָׁם שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא הַיֹּפִי שֶׁל הַכֹּל וּמַרְאֶה שֶׁל הַכֹּל, וְהָעַיִן הַזּוֹ הִיא יְרֻשַּׁת הָעוֹלָם. וְלָכֵן זֶה עוֹזֵב אוֹתָהּ וְזֶה נוֹטֵל אוֹתָהּ וְיוֹרֵשׁ אוֹתָהּ.
בלשון הזוהר
גּוֹוָנָא אָחֳרָא תְּלִיתָאָה, הִיא בִּמְצִיעוּתָא דְבֵיהּ, דָּא יְרוּשָׁלַם, דְּהִיא אֶמְצָעוּתָא דְעַלְמָא. גּוֹוָנָא רְבִיעָאָה, הִיא חֵיזוּ דְּכָל עֵינָא, וְאִקְרֵי בַּת עַיִן, דִּבְהַהוּא בַּת עַיִן, אִתְחֲזֵי פַּרְצוּפָא. וְחֵיזוּ יְקָרָא מִכֹּלָּא, דָּא צִיּוֹן, דְּאִיהִי נְקוּדָה אֶמְצָעוּתָא מִכֹּלָּא, דְּחֵיזוּ דְּכָל עַלְמָא תַּמָּן אִתְחֲזֵי. וְתַמָּן שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא, דְּהִיא שַׁפִּירוּ דְּכֹלָּא, וְחֵיזוּ דְּכֹלָּא, וְעֵינָא דָא הוּא יְרוּתַת עַלְמָא. וּבְגִינֵי כָּךְ, הַאי שָׁבִיק לֵיהּ, וְהַאי נָטִיל לֵיהּ, וְיָרִית לֵיהּ.
נסתרות הנפש בעת יציאתה - ראיה שלאחר המוות
אָמַר לוֹ, יָפֶה אָמַרְתָּ, אֲבָל דָּבָר נִסְתָּר יוֹתֵר הוּא, וּבְנֵי הָעוֹלָם לֹא יוֹדְעִים וְלֹא מִסְתַּכְּלִים, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁבֶּן אָדָם יוֹצֵא מֵהָעוֹלָם. נַפְשׁוֹ נִסְתֶּרֶת עִמּוֹ, וְעַד שֶׁלֹּא יוֹצֵאת, עֵינֵי הָאָדָם רוֹאוֹת מַה שֶּׁרוֹאוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ ׳כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי׳ (שמות לג, כ). בְּחַיֵּיהֶם לֹא רוֹאִים, אֲבָל בְּמִיתָתָם רוֹאִים.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ, אֲבָל מִלָּה סְתִימָא אִיהוּ יַתִּיר, וּבְנֵי עַלְמָא לָא יָדְעִין, וְלָא מִסְתַּכְּלָן, דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ נָפִיק מֵעַלְמָא. נַפְשָׁא דִילֵיהּ טְמִירָא עִמֵּיהּ, וְעַד לָא נָפְקַת, עֵינוֹי דְבַּר נָשׁ חָמוּ מַה דְּחָמוּ, כְּמָה דְאוֹקִימְנָא דִּכְתִיב, ׳כִּי לא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי׳ (שמות לג, כ). בְּחַיֵּיהוֹן לָא חָמָאן, אֲבָל בְּמִיתַתְהוֹן חָמָאן.
סגירת עיני המת בידי בנו - שלא יסתכל במראה אחר
וְעֵינָיו פְּקוּחוֹת מֵאוֹתוֹ מַרְאֶה שֶׁרָאָה, וְאוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים עָלָיו צְרִיכִים לָשִׂים יָד עַל עֵינָיו וְלִסְגֹּר אוֹתָם, מִשּׁוּם מַה שֶּׁלָּמַדְנוּ בְּסוֹד נִימוּסֵי הָעוֹלָם, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעֵינָיו נִשְׁאָרוֹת פְּקוּחוֹת מֵאוֹתוֹ מַרְאֶה נִכְבָּד שֶׁרָאָה. אִם זָכָה לְבֵן, הַבֵּן מַקְדִּים לָשִׂים יָדוֹ עַל עֵינָיו וְלִסְגֹּר אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךְ׳ - מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי מַרְאֶה אַחֵר לֹא קָדוֹשׁ מִזְדַּמֵּן כְּנֶגְדּוֹ, וְהָעַיִן שֶׁרָאֲתָה כָּעֵת מַרְאֶה קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן, לֹא תִסְתַּכֵּל בְּמַרְאֶה אַחֵר.
בלשון הזוהר
וְעֵינוֹי פְּקִיחָן מֵהַהוּא חֵיזוּ דְּחָמָא, וְאִינוּן דְּקָיְימִין עֲלֵיהּ, בָּעָא לְשַׁוְאָה יָדָא עַל עֵינוֹי, וּלְאַסְתָּמָא עֵינוֹי, בְּגִין הַהוּא דְּאוֹלִיפְנָא בְּרָזָא דְנִמּוּסֵי עַלְמָא. דִּבְשַׁעְתָּא דְאִשְׁתָּאֲרוּ עֵינוֹי פְּקִיחָן, מֵהַהוּא חֵיזוּ יַקִּירָא דְחָמָא. אִי זָכֵי לְבַר, בְּרָא קָדִים לְשַׁוְאָה יָדֵיהּ עַל עֵינוֹי וּלְאַסְתָּמָא לוֹן, כְּמָה דִכְתִיב ׳וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ׳. בְּגִין דְּהָא חֵיזוּ אָחֳרָא דְּלָא קַדִּישָׁא אִזְדַּמְּנַת לְקֳבְלֵיהּ, וְעֵינָא דְחָמָא הַשְׁתָּא חֵיזוּ קַדִּישָׁא עִלָּאָה, לָא יִסְתַּכַּל בְּחֵיזוּ אָחֳרָא.
כבוד סתימת העין מן הבן - טהרת המראה למת
וְעוֹד, שֶׁאוֹתָהּ נֶפֶשׁ סְמוּכָה כְּנֶגְדּוֹ בַּבַּיִת, וְאִם הָעַיִן נִשְׁאֶרֶת פְּקוּחָה וְאוֹתוֹ מַרְאֶה אַחֵר יִשְׁרֶה עַל עֵינָיו - בְּכָל מַה שֶּׁמִּסְתַּכֵּל מִתְקַלֵּל, וְאֵין זֶה כְּבוֹד הָעַיִן, וְכָל שֶׁכֵּן מִקְּרוֹבָיו, וְכָל שֶׁכֵּן מִן הַמֵּת, שֶׁאֵין כְּבוֹדוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ וּלְהַשְׁרוֹת עַל עֵינָיו דָּבָר אַחֵר. לְאַחַר כָּךְ מִתְכַּסֶּה בְּעָפָר, וַהֲרֵי הִתְעוֹרְרוּ הַחֲבֵרִים עַל דִּין הַקֶּבֶר מַהוּ, וְכָבוֹד הוּא שֶׁיִּסְתֹּם הָעַיִן מֵהַכֹּל עַל יְדֵי בְנוֹ שֶׁהִשְׁאִיר בָּעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וְעוֹד, דְּהַהוּא נֶפֶשׁ סְמִיכַת לְקֳבְלֵיהּ בְּבֵיתָא, וְאִי אִשְׁתָּאַר עֵינָא פְּקִיחָא, וְהַהוּא חֵיזוּ אָחֳרָא יִשְׁרֵי עַל עֵינוֹי, בְּכָל מַה דְּאִסְתַּכַּל אִתְלַטְיָא, וְלָאו יְקָרָא דְעֵינָא הוּא, וְכָל שֶׁכֵּן מִקְרִיבוֹי, וְכָל שֶׁכֵּן מִן מִיתָא, דְּלָאו יְקָרָא דִילֵיהּ לְאִסְתַּכָּלָא בַּמֶּה דְלָא אִצְטְרִיךְ, וּלְאַשְׁרַיָא עַל עֵינוֹי מִלָּה אָחֳרָא. לְבָתַר אִתְכַּסְיָא בְּעַפְרָא, וְהָא אִתְעָרוּ חַבְרַיָא עַל דִּינָא דְקִבְרָא מַהוּ. וִיקָרָא הוּא, דְּיַסְתִּים עֵינָא מִן כֹּלָּא, עַל יְדָא דִבְרֵיהּ דְּשָׁבַק בְּעַלְמָא.
נדודי הנפש בשבעת ימי האבל בין הבית לקבר
בֹּא רְאֵה, כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים, הַנֶּפֶשׁ הוֹלֶכֶת מֵהַבַּיִת לַקֶּבֶר, וּמֵהַקֶּבֶר לַבַּיִת, וּמִתְאַבֶּלֶת עָלָיו, וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם נִדּוֹנִים כְּאֶחָד הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בָּעוֹלָם וְיַשְׁגִּיחַ לְעוֹרֵר אֶת הַלֵּב.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כָּל שִׁבְעָה יוֹמִין, נַפְשָׁא אָזְלָא מִבֵּיתָא לְקִבְרָא, וּמִקִּבְרָא לְבֵיתָא, וְאִתְאַבָּלַת עֲלֵיהּ, וּתְלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא, אִתְדָּנוּ כְּחֲדָא נַפְשָׁא וְגוּפָא, וְלֵית מַאן דְּיָדַע בְּעַלְמָא, וְיַשְׁגַּח לְאַתְעָרָא לִבָּא.
רחיצת הנפש בגיהנום ושיטוטה עד התלבשותה
אַחַר כָּךְ הַגּוּף נִטְרָד, וְהַנֶּפֶשׁ הוֹלֶכֶת וּמִתְרַחֶצֶת בַּגֵּיהִנֹּם, וְיוֹצֵאת וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם וּמְבַקֶּרֶת אֶת קִבְרוֹ, עַד שֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּמַה שֶּׁמִּתְלַבֶּשֶׁת.
בלשון הזוהר
לְבָתַר, גּוּפָא אִתְטְרִיד, וְנַפְשָׁא אָזְלָא וְאִסְּתַחְיָא בַּגֵּיהִנָּם, וְנָפְקָא וְשָׁטָא בְּעַלְמָא, וּמְבַקְרָא לְקִבְרֵיהּ, עַד דְּמִתְלַבְּשָׁא בְּמָּה דְּאִתְלַבְּשָׁא.
מנוחת גוף נפש רוח ונשמה לאחר שנים עשר חדש
אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כֻּלָּם נָחִים. הַגּוּף נִשְׁאָר (נֹחַ) בֶּעָפָר. הַנֶּפֶשׁ נִצְרֶרֶת וּמְאִירָה בָּרוּחַ, בַּמַּלְבּוּשׁ שֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת. הָרוּחַ מִתְעַנֶּגֶת בְּגַן עֵדֶן. וְהַנְּשָׁמָה עוֹלָה לִצְרוֹר שֶׁל עֹנֶג כָּל הָעִנּוּגִים. וְהַכֹּל נִקְשָׁר זֶה בָּזֶה לִזְמַנִּים יְדוּעִים.
בלשון הזוהר
לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי, נָיְיחִין כֹּלָּא. גּוּפָא שָׁבִיק (שכיך) בְּעַפְרָא. נַפְשָׁא אִתְצְרֵיר וְאִתְנְהִיר בְּרוּחָא, בְּמָאנָא דְּאִתְלָבַּשׁ. רוּחָא אִתְעַנַּג בְּגִנְתָא דְעֵדֶן. נִשְׁמָתָא סָלְקָא לִצְרוֹרָא דְעִנּוּגָא דְּכָל עִנּוּגִין. וְכֹלָּא אִתְקַשַּׁר דָּא בְּדָא לְזִמְנִין יְדִיעָן.
מצוות התורה היוצרות לבוש למעלה למטה ולעולם הזה
בֹּא רְאֵה, אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם שֶׁלֹּא מִסְתַּכְּלִים וְלֹא יוֹדְעִים וְלֹא מוּדָעִים עַל מָה עוֹמְדִים, וְנִשְׁכָּח מֵהֶם לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת הַתּוֹרָה. שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת תּוֹרָה שֶׁעוֹשׂוֹת לְבוּשׁ נִכְבָּד לְמַעְלָה. וְיֵשׁ מִצְווֹת תּוֹרָה שֶׁעוֹשׂוֹת לְבוּשׁ נִכְבָּד לְמַטָּה. וְיֵשׁ מִצְווֹת תּוֹרָה שֶׁעוֹשׂוֹת לְבוּשׁ נִכְבָּד לָעוֹלָם הַזֶּה. וְהַכֹּל צָרִיךְ לוֹ לָאָדָם, וּמִיָּמָיו מַמָּשׁ כֻּלָּם נִתְקָנִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא, דְּלָא מִסְתַּכְּלִין וְלָא יָדְעִין וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן, עַל מַה קָיְימֵי, וְיִתְנְשֵׁי מִנַּיְיהוּ לְמֶעְבַּד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. דְּאִית פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא דְּעָבְדֵי לְבוּשׁ יְקָר לְעֵילָא. וְאִית פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא דְּעָבְדֵי לְבוּשׁ יְקָר לְתַתָּא. וְאִית פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא דְּעָבְדֵי לְבוּשֵׁי יְקָר לְהַאי עַלְמָא. וְכֹלָּא אִצְטְרִיכָן לֵיהּ לְבַּר נָשׁ, וּמִן יוֹמוֹי מַמָּשׁ, כֻּלְּהוּ מִתְתַּקְנָן, כְּמָה דְאוֹקִימְנָא.
חלום רבי יהודה סבא - דיוקן אור לבושו הבא
רַבִּי יְהוּדָה סָבָא הִתְרַגֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ יוֹם אֶחָד, וְהֶרְאוּ לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ דְּיוֹקָן אֶחָד מֵאוֹר שֶׁלּוֹ, חָזָק, שֶׁזּוֹהֵר לְאַרְבָּעָה צְדָדִים. אָמַר לוֹ, מַה זֶּה? אָמַר לוֹ, לְבוּשׁ שֶׁלְּךְ לַמָּדוֹר הַזֶּה, וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה שָׂמֵחַ.
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה סָבָא, אִתְרַגִּישׁ בְּדַעְתֵּיהּ יוֹמָא חַד, וְאַחֲזוּ לֵיהּ בְּחֶלְמֵיהּ, חַד דִּיוּקְנָא מִנְּהוֹרָא דִּילֵיהּ, תַּקִּיף, דְּאִזְדְּהַר לְאַרְבַּע סִטְרִין, אָמַר לֵיהּ, מַאי הַאי. אָמַר לֵיהּ, לְבוּשָׁא דִילָךְ הוּא, לְדִיּוּרָא דְהָכָא, וּמֵהַהוּא יוֹמָא הֲוָה חָדֵי.
שורות רוחות הצדיקים בגן עדן - פשר המיטה וראשה
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל יוֹם וָיוֹם רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בִּלְבוּשֵׁיהֶם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת בְּגַן עֵדֶן וּמְשַׁבְּחִים אֶת הקב"ה בְּכָבוֹד עֶלְיוֹן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךְ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךְ׳ (תהלים קמ, יד). אָמַר רַבִּי אַבָּא, בַּתְּחִלָּה מַה כָּתוּב? ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ - כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. מִי ׳הַמִּטָּה׳? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ - זֶה צַדִּיק. ׳עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ - זֶה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהַשָּׁלוֹם כֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה׳ (שיר השירים ג, ז). שֶׁיַּעֲקֹב לוֹ הִשְׁתַּחֲוָה, לְאוֹתוֹ שֶׁעוֹמֵד ׳עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ - יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ, מִשּׁוּם כֵּן ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא, רוּחִין דְּצַדִּיקַיָיא יָתְבִין בִּלְבוּשֵׁיהוֹן, שׁוּרִין שׁוּרִין בְּגִנְתָא דְעֵדֶן, וּמְשַׁבְּחָן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּיקָרָא עִלָּאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׳ (תהילים קמ, יד). אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּקַדְמִיתָא מַה כְּתִיב ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל וְגו'׳, כְּמָה דְאוֹקִימְנָא, מַאן ׳מִטָּה׳, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳רֹאשׁ הַמִּטָּה׳, דָּא צַדִּיק. ׳עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ - דָּא מַלְכָּא קַדִּישָׁא, דִּשְׁלָמָא כֹּלָּה דִילֵיהּ, כְּמָה דִכְתִיב ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה׳ (שיר השירים ג, ז). דְּיַעֲקֹב לְדִידֵיהּ קָא סָגִיד, לְהַהוּא דְקָאִים ׳עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳, יִשְׂרָאֵל שְׁמֵיהּ, בְּגִינִי כָּךְ, ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳.
התחזקות יעקב בדעתו - וישיבתו על המיטה ממש
אַחַר כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁיַּעֲקֹב יָדַע, שֶׁהֲרֵי בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה הִשְׁתַּלֵּם, וְדַרְגָּתוֹ הִיא לְמַעְלָה עִם הָאָבוֹת, וְהוּא לְבַדּוֹ תִּקּוּן שָׁלֵם, הִתְחַזֵּק לִבּוֹ וְשָׂמַח, וְהִתְחַזֵּק בְּרָצוֹן עֶלְיוֹן שֶׁל הקב"ה בּוֹ. מַה כָּתוּב בּוֹ? ׳וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה׳ - עַל הַמִּטָּה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר הִשְׁתַּלֵּם. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.
בלשון הזוהר
לְבָתַר, כֵּיוָן דְּיָדַע יַעֲקֹב, דְּהָא בְּדַרְגָּא עִלָּאָה אִשְׁתְּלִים, וְדַרְגָּא דִילֵיהּ הוּא לְעֵילָא עִם אֲבָהָתָא, וְהוּא בִּלְחוֹדוֹי תִּקּוּנָא שְׁלֵימָתָא, אַחְסִין לִבֵּיהּ, וְחָדֵי וְאִתְתַּקַּף בִּרְעוּתָא עִלָּאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ. מַה כְּתִיב בֵּיהּ, ׳וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה׳, עַל הַמִּטָּה מַמָּשׁ, דְּהָא בְּדַרְגָּא עִלָּאָה יַתִּיר אִשְׁתָּלַּם, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.
ארבעה פרקי דין בשנה
סוד האבות ודוד ועדות הנשמה בכל יום
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.