התחזקות יעקב בדעתו - וישיבתו על המיטה ממש
ויחי · ׳וישתחו ישראל על ראש המטה׳ - עליית יעקב לכסאו ודיני הנפש בפטירה · מאמר 33 · פיסקה 20 · דף רכו ע"ב
לשון הזוהר
לְבָתַר, כֵּיוָן דְּיָדַע יַעֲקֹב, דְּהָא בְּדַרְגָּא עִלָּאָה אִשְׁתְּלִים, וְדַרְגָּא דִילֵיהּ הוּא לְעֵילָא עִם אֲבָהָתָא, וְהוּא בִּלְחוֹדוֹי תִּקּוּנָא שְׁלֵימָתָא, אַחְסִין לִבֵּיהּ, וְחָדֵי וְאִתְתַּקַּף בִּרְעוּתָא עִלָּאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ. מַה כְּתִיב בֵּיהּ, ׳וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה׳, עַל הַמִּטָּה מַמָּשׁ, דְּהָא בְּדַרְגָּא עִלָּאָה יַתִּיר אִשְׁתָּלַּם, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.
תרגום
אַחַר כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁיַּעֲקֹב יָדַע, שֶׁהֲרֵי בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה הִשְׁתַּלֵּם, וְדַרְגָּתוֹ הִיא לְמַעְלָה עִם הָאָבוֹת, וְהוּא לְבַדּוֹ תִּקּוּן שָׁלֵם, הִתְחַזֵּק לִבּוֹ וְשָׂמַח, וְהִתְחַזֵּק בְּרָצוֹן עֶלְיוֹן שֶׁל הקב"ה בּוֹ, מַה כָּתוּב בּוֹ. ׳וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה׳ (בראשית מח, ב) - עַל הַמִּטָּה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר הִשְׁתַּלֵּם. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לבתר, כיון דידע יעקב, דהא בדרגא עלאה אשתלים, ודרגא דיליה הוא לעילא עם אבהתא, והוא בלחודוי תקונא שלימתא, אחסין לביה, וחדי ואתתקף ברעותא עלאה דקודשא בריך הוא ביה. מה כתיב ביה, ׳ויתחזק ישראל וישב על המטה׳, על המטה ממש, דהא בדרגא עלאה יתיר אשתלם, זכאה חולקיה.
התרגום: אחר כך, כיון שיעקב ידע, שהרי בדרגה עליונה השתלם, ודרגתו היא למעלה עם האבות, והוא לבדו תקון שלם, התחזק לבו ושמח, והתחזק ברצון עליון של הקב"ה בו, מה כתוב בו. ׳ויתחזק ישראל וישב על המטה׳ (בראשית מח, ב) - על המטה ממש, שהרי בדרגה עליונה יותר השתלם. אשרי חלקו.
מן המפרשים
הסולם: לבתר, כיון דידע וכו': ואחר כך, כיון שידע יעקב, שנשלם במדרגה עליונה, ומדרגתו, שהוא ת"ת, היא למעלה עם האבות, שהם חסד וגבורה, והוא בלבדו, הוא תקון שלם, כי ת"ת הוא קו האמצעי הכולל בתוכו חו"ג,והוא שקול כנגד כל חג"ת, החזיק לבו ושמח…
פרדס רימונים: זהר פרשת ויחי (דף רכ"ו ע"ב …ע"ב) כי תאומים הוא הת"ת ונקרא תאומים שהוא מתאים ב' קצוות אל המיצוע. וכמעט הכל עולה אל מקום א' כי הנצח וההוד ג"כ מתאימים ע"י המכריע (שהוא היסוד) : תבואה פירש בזהר פרשת ויחי (דף רכ"ו ע"ב) שהמלכות נקר'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: