ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 33: ׳וישתחו ישראל על ראש המטה׳ - עליית יעקב לכסאו ודיני הנפש בפטירה › פיסקה 19 (רכו ע"ב)

שורות רוחות הצדיקים בגן עדן - פשר המיטה וראשה

ויחי · ׳וישתחו ישראל על ראש המטה׳ - עליית יעקב לכסאו ודיני הנפש בפטירה · מאמר 33 · פיסקה 19 · דף רכו ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא, רוּחִין דְּצַדִּיקַיָיא יָתְבִין בִּלְבוּשֵׁיהוֹן, שׁוּרִין שׁוּרִין בְּגִנְתָא דְעֵדֶן, וּמְשַׁבְּחָן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּיקָרָא עִלָּאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׳ (תהילים קמ, יד). אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּקַדְמִיתָא מַה כְּתִיב ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל וְגו'׳, כְּמָה דְאוֹקִימְנָא, מַאן מִטָּה, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳רֹאשׁ הַמִּטָּה׳, דָּא צַדִּיק. ׳עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ - דָּא מַלְכָּא קַדִּישָׁא, דִּשְׁלָמָא כֹּלָּה דִילֵיהּ, כְּמָה דִכְתִיב ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה׳ (שיר השירים ג, ז). דְּיַעֲקֹב לְדִידֵיהּ קָא סָגִיד, לְהַהוּא דְקָאִים ׳עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳, יִשְׂרָאֵל שְׁמֵיהּ, בְּגִינִי כָּךְ, ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳.

תרגום

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל יוֹם וָיוֹם רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בִּלְבוּשֵׁיהֶם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת בְּגַן עֵדֶן וּמְשַׁבְּחִים אֶת הקב"ה בְּכָבוֹד עֶלְיוֹן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךְ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךְ׳ (תהלים קמ, יד) - אָמַר רַבִּי אַבָּא, בַּתְּחִלָּה מַה כָּתוּב? ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (בראשית מז, לא) - כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. מִי הַמִּטָּה? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ - זֶה צַדִּיק. ׳עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ - זֶה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהַשָּׁלוֹם כֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב (שִׁיר ג) ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה׳, שֶׁיַּעֲקֹב לוֹ הִשְׁתַּחֲוָה, לְאוֹתוֹ שֶׁעוֹמֵד ׳עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ - יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ, מִשּׁוּם כֵּן ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, כל יומא ויומא, רוחין דצדיקייא יתבין בלבושיהון, שורין שורין בגנתא דעדן, ומשבחן לקודשא בריך הוא, ביקרא עלאה. הדא הוא דכתיב, ׳אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך׳ (תהילים קמ, יד). אמר רבי אבא, בקדמיתא מה כתיב ׳וישתחו ישראל וגו'׳, כמה דאוקימנא, מאן מטה, דא כנסת ישראל. ׳ראש המטה׳, דא צדיק. ׳על ראש המטה׳ - דא מלכא קדישא, דשלמא כלה דיליה, כמה דכתיב ׳הנה מטתו שלשלמה׳ (שיר השירים ג, ז). דיעקב לדידיה קא סגיד, לההוא דקאים ׳על ראש המטה׳, ישראל שמיה, בגיני כך, ׳וישתחו ישראל על ראש המטה׳.

התרגום: אמר רבי יהודה, כל יום ויום רוחות הצדיקים יושבים בלבושיהם שורות שורות בגן עדן ומשבחים את הקב"ה בכבוד עליון. זהו שכתוב ׳אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך׳ (תהלים קמ, יד) - אמר רבי אבא, בתחלה מה כתוב? ׳וישתחו ישראל וגו'׳ (בראשית מז, לא) - כמו שבארנו. מי המטה? זו כנסת ישראל. ׳ראש המטה׳ - זה צדיק. ׳על ראש המטה׳ - זה המלך הקדוש, שהשלום כלו שלו, שכתוב (שיר ג) ׳הנה מטתו שלשלמה׳, שיעקב לו השתחוה, לאותו שעומד ׳על ראש המטה׳ - ישראל שמו, משום כן ׳וישתחו ישראל על ראש המטה׳.

מן המפרשים

הסולם: א"ר אבא וכו': אר"א, בתחילה מה כתוב, וישתחו ישראל וגו '. כמו שבארנו (לעיל אות של"ג) מי היא מטה , זו היא כנסת ישראל, דהיינו הנוקבא. ראש המטה זהו צדיק, על ראש המטה, זהו מלך הקדוש שכל השלום שלו, דהיינו ת"ת, כמ"ש הנה מטתו שלשלמה…

פרדס רימונים: זהר פרשת ויחי (דף רכ"ו ע"ב …ע"ב) כי תאומים הוא הת"ת ונקרא תאומים שהוא מתאים ב' קצוות אל המיצוע. וכמעט הכל עולה אל מקום א' כי הנצח וההוד ג"כ מתאימים ע"י המכריע (שהוא היסוד) : תבואה פירש בזהר פרשת ויחי (דף רכ"ו ע"ב) שהמלכות נקר'…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: