ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 31: ׳ותרב חכמת שלמה׳ - שלמות ופגימת הלבנה וסודות בני קדם › פיסקה 9 (רכג ע"ב)

חנוך בן ירד - נער האוחז מפתחות, וחיות השדה תחתיו

ויחי · ׳ותרב חכמת שלמה׳ - שלמות ופגימת הלבנה וסודות בני קדם · מאמר 31 · פיסקה 9 · דף רכג ע"ב

לשון הזוהר

הַהוּא נַעַר, קָרוּן לֵיהּ חֲנוֹךְ בֶּן יֶרֶד, בְּאִינוּן בְּרִיָּיתֵי, דִּכְתִיב, (משלי כב ו) ׳חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ׳. וְאִי תֵימָא מַתְנִיתִין הִיא, וְלָא בְּרָיְּיתָא. בְּמַתְנִיתָּא דִילָן אוֹקִימְנָא מִילֵי, וְהָא אִתְּמָר, וְכֹלָּא מִלְּתָא חָדָא אִסְתַּכָּלוּ (נ"א אשתכללו). תְּחוֹתֵיהּ תִּטְלַל חֵיוַת בְּרָא. דְּתַנְיָא (נ"א דתא חזי), כְּמָה דְיִשְׂרָאֵל קַדִּישָׁא עִלָּאָה, אִקְרֵי בֵּן לְאִמֵּיהּ, דִּכְתִיב, (משלי ד ג) ׳כִּי בֵּן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי׳, וּכְתִיב, (שמות ד) ׳בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל׳, הָכִי נָמֵי לְתַתָּא, דָּא אִקְרֵי נַעַר לְאִמֵּיהּ׳׳. דִּכְתִיב, (הושע יא א) ׳כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאוֹהֲבֵהוּ, וּבְכַמָּה גְוָונִין אִקְרֵי בֶּן יָרֶד, וְהָא׳ אוֹקִימְנָא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בֶּן יֶרֶד מַמָּשׁ. דְּתָנִינָן, עֶשֶׂר יְרִידוֹת יָרְדָה שְׁכִינָה לְאַרְעָא, וְכֻלְּהוּ אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא וְאִתְּמָר. וּתְחוֹת הַאי, כַּמָּה חֵיוָתָא קָיְימִין, דְּאִקְרוּן חֵיוַת בְּרָא מַמָּשׁ.

תרגום

לְאוֹתוֹ נַעַר קוֹרְאִים חֲנוֹךְ בֶּן יֶרֶד, בְּאוֹתָן בָּרַיְתוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ׳ (משלי כב, ו) - וְאִם תֹּאמַר, מִשְׁנָה הִיא וְלֹא בָּרַיְתָא - בְּמִשְׁנָתֵנוּ בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד הִסְתַּכְּלוּ (נִתְקְנוּ). תַּחְתָּיו תִּצְטַלֵּלְנָה חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, שֶׁשָּׁנִינוּ (שֶׁבָּא רְאֵה), כְּמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן נִקְרָא בֵּן לְאִמּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי בֵּן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי׳ (שם ד), וְכָתוּב - ׳בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, כָּךְ גַּם לְמַטָּה זֶה נִקְרָא נַעַר לְאִמּוֹ׳ (שמות ד), שֶׁכָּתוּב ׳כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ׳ (הושע יא, א) - וּבְכַמָּה גְוָנִים נִקְרָא בֶּן יֶרֶד, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. אֲבָל בֹּא רְאֵה, בֶּן יֶרֶד מַמָּשׁ, שֶׁשָּׁנִינוּ, עֶשֶׂר יְרִידוֹת יָרְדָה שְׁכִינָה אָרֶץ, וְאֶת כֻּלָּם בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים וְנִתְבָּאֵר. וְתַחַת זֶה כַּמָּה חַיּוֹת עוֹמְדוֹת, שֶׁנִּקְרָאוֹת חַיּוֹת הַשָּׂדֶה מַמָּשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ההוא נער, קרון ליה חנוך בן ירד, באינון ברייתי, דכתיב, (משלי כב ו) ׳חנוך לנער על פי דרכו׳. ואי תימא מתניתין היא, ולא ברייתא. במתניתא דילן אוקימנא מילי, והא אתמר, וכלא מלתא חדא אסתכלו (נ"א אשתכללו). תחותיה תטלל חיות ברא. דתניא (נ"א דתא חזי), כמה דישראל קדישא עלאה, אקרי בן לאמיה, דכתיב, (משלי ד ג) ׳כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי׳, וכתיב, (שמות ד) ׳בני בכורי ישראל׳, הכי נמי לתתא, דא אקרי נער לאמיה׳. דכתיב, (הושע יא א) ׳כי נער ישראל ואוהבהו, ובכמה גוונין אקרי בן ירד, והא׳ אוקימנא. אבל תא חזי, בן ירד ממש. דתנינן, עשר ירידות ירדה שכינה לארעא, וכלהו אוקמוה חברייא ואתמר. ותחות האי, כמה חיותא קיימין, דאקרון חיות ברא ממש.

התרגום: לאותו נער קוראים חנוך בן ירד, באותן בריתות, שכתוב ׳חנך לנער על פי דרכו׳ (משלי כב, ו) - ואם תאמר, משנה היא ולא בריתא - במשנתנו בארנו את הדברים, והרי נתבאר, והכל דבר אחד הסתכלו (נתקנו). תחתיו תצטללנה חיות השדה, ששנינו (שבא ראה), כמו שישראל הקדוש העליון נקרא בן לאמו, שכתוב ׳כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי׳ (שם ד), וכתוב - ׳בני בכרי ישראל, כך גם למטה זה נקרא נער לאמו׳ (שמות ד), שכתוב ׳כי נער ישראל ואהבהו׳ (הושע יא, א) - ובכמה גונים נקרא בן ירד, והרי בארנו. אבל בא ראה, בן ירד ממש, ששנינו, עשר ירידות ירדה שכינה ארץ, ואת כלם בארו החברים ונתבאר. ותחת זה כמה חיות עומדות, שנקראות חיות השדה ממש.

מן המפרשים

רמ"א: אקרי בן אקרי בן. ת"ת הוא בן לאם העליונה שהיא בינה וחנוך [בן] לאם התחתונה שהיא עט' ועיין דף ל"ד ע"ב (כז.) :

הסולם: ההוא נער קרון וכו': נער ההוא, קוראים לו בברייתא חנוך בן ירד. שכתוב, חנוך לנער על פי דרכו. ואם תאמר, משנה הוא ולא ברייתא. במשנה שלנו העמדנו הדברים וזה נתבאר. וכולם בדבר אחד הסתכלו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: