ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 14לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת ויחי · מאמר 31

׳ותרב חכמת שלמה׳

זוהר ח"א, פרשת ויחי, דף רכג.
כ-7 דקות קריאה
על מה המאמר

שלמות ופגימת הלבנה וסודות בני קדם

׳ותרב חכמת שלמה׳ - שלמות הלבנה וחכמת בני קדם מאברהם

שֶׁשָּׁנִינוּ, כָּתוּב ׳וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה׳ (מלכים א ה, י) - בִּימֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָמְדָה הַלְּבָנָה בִּשְׁלֵמוּת. וְהַיְינוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם׳. שָׁם שָׁנִינוּ, מִי הֵם ׳בְּנֵי קֶדֶם׳? הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. אֲבָל חָכְמַת ׳בְּנֵי קֶדֶם׳ הִיא חָכְמָה שֶׁיָּרְשׁוּ מֵאַבְרָהָם.

בלשון הזוהר

דְּתַנְיָא כְּתִיב, ׳וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה׳ (מלכים א ה, י), בְּיוֹמוֹי דִשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, קָיְימָא סִיהֲרָא בְּאַשְׁלָמוּתָא. וְהַיְינוּ דִכְתִיב, ׳וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם׳. תַּמָּן תָּנִינָן, מַאן אִינוּן ׳בְּנִי קֶדֶם׳, הָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל חָכְמַת ׳בְּנֵי קֶדם׳, הִיא חָכְמְתָא דְּיָרְתוּ מֵאַבְרָהָם.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳כל אשר לו׳ ליצחק - חכמת השם ובת אברהם ׳בכל׳

שֶׁשָּׁנִינוּ, כָּתוּב ׳וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק׳ (בראשית כה, ה). מַה זֶּה ׳אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ׳? - זוֹ חָכְמָה עֶלְיוֹנָה שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הקב"ה. וּמַשְׁמָע ׳אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ׳ - שֶׁהָיָה שֶׁלּוֹ. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּאוֹתָהּ בַּת שֶׁהָיְתָה לְאַבְרָהָם, ׳וּבַכֹּל׳ שְׁמָהּ.

בלשון הזוהר

דְּתַנְיָא כְּתִיב, ׳וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק׳ (בראשית כה, ה). מַאי ׳אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ׳ - דָּא חָכְמְתָא עִלָּאָה דְּהֲוָה יָדַע בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמַשְׁמַע ׳אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ׳, דְּהֲוָה דִילֵיהּ. כִּדְתָנִינָן בְּהַהִיא בַּת דְּהֲוַת לֵיהּ לְאַבְרָהָם, ׳וּבַכֹּל׳ שְׁמָהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מתנות בני הפילגשים - כתרים תחתונים שהורישו חכמת קדם

׳וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וְגוֹ'׳ (בראשית כה, ו). שֶׁנָּתַן לָהֶם דְּבָרִים יְדוּעִים בַּכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם הִשְׁרָה אוֹתָם? ׳אֶל אֶרֶץ קֶדֶם׳. וּמִשָּׁם יָרְשׁוּ ׳בְּנֵי קֶדֶם׳ חָכְמָה, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם׳.

בלשון הזוהר

׳וְלִבְנֵי הַפִּילַּגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנוֹת וְגוֹ'׳ (בראשית כה, ו). דְּיָהַב לְהוּ מִילִין יְדִיעָאן, בְּכִתְרִין תַּתָּאִין, וּבְאָן אֲתַר אַשְׁרֵי לוֹן, ׳אֶל אֶרֶץ קֶדֶם׳. וּמִתַּמָּן יָרִיתוּ ׳בְּנִי קֶדֶם׳ חָכְמָתָא, וְהַיְינוּ דִכְתִיב ׳מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ריצת רבי אבא אחר רבי שמעון - אחרי ה' כאריה ישאג

שָׁנִינוּ, יוֹם אֶחָד הָיָה בָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן מִקַּפּוֹטְקִיָּאשבחו"ל שבחו"ל לְלוֹד,שבא"י, והדגש בכאן ענין ביאתו ללוד יותר מאשר עזיבתו את קפוטקיא,שבא"י, והדגש בכאן ענין ביאתו ללוד יותר מאשר עזיבתו את קפוטקיא, וְהָיָה עִמּוֹ רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אַבָּא הָיָה עָיֵף וְרָץ אַחֲרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן,בזוה"ק (אח"מ עט) מבואר שרשב"י רכב בתחילה לבדו, אלא שראוהו ר"י ור"א ורץ אחריו כדי ללמוד ממנו. עייפותו של רבי אבא אינה מעידה רק על חולשתו הגשמית, אלא על קוצר השגתו מול השגת החכמה של רשב"י, ורשב"י בזוה"ק (אח"מ עט) מבואר שרשב"י רכב בתחילה לבדו, אלא שראוהו ר"י ור"א ורץ אחריו כדי ללמוד ממנו. עייפותו של רבי אבא אינה מעידה רק על חולשתו הגשמית, אלא על קוצר השגתו מול השגת החכמה של רשב"י, ורשב"י שֶׁהָיָה רוֹכֵב. וענין הרכיבה מורה על חוסר המאמץ מצד הרוכב, ואף במובן הרוחני הדבר מעיד על שליטה מוחלטת בהנהגת החומריות. וענין הרכיבה מורה על חוסר המאמץ מצד הרוכב, ואף במובן הרוחני הדבר מעיד על שליטה מוחלטת בהנהגת החומריות. אָמַר רַבִּי אַבָּא, וַדַּאיכך צריך להיות היחס ביני כתלמיד לפני רשב"י, שדרך לימודי צריך להיות באופן כזה שאני רץ אחריו אף שהוא רכוב. וראייה לזה מן הכתוב כך צריך להיות היחס ביני כתלמיד לפני רשב"י, שדרך לימודי צריך להיות באופן כזה שאני רץ אחריו אף שהוא רכוב. וראייה לזה מן הכתוב ׳אַחֲרֵי ה' יֵלֵכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג׳ וכיון שהשכינה שורה על רשב"י וגם השגת החכמה אצלו - הרי שכך צריך להיות הדרך ברדיפה לדעת את ה', וכעין דברי הגמ' (ברכות ו:) א.וכששמע רשב"י את דברי ר' אבא וכיון שהשכינה שורה על רשב"י וגם השגת החכמה אצלו - הרי שכך צריך להיות הדרך ברדיפה לדעת את ה', וכעין דברי הגמ' (ברכות ו:) א (הושע יא, י).

בלשון הזוהר

תָּאנָא, יוֹמָא חַד הֲוָה אָתֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן מִקַּפּוֹטְקִיָּא לְלוֹד, וְהֲוָה עִמֵּיהּ רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי אַבָּא הֲוָה לָאֵי, וְהֲוָה רָהִיט אֲבַתְרֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּהֲוָה רָכִיב. אָמַר רִבִּי אַבָּא, וַדַּאי ׳אַחֲרֵי ה' יֵלֵכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג׳ (הושע יא, י).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חכמה מתיישבת רק מתוך ישיבה ומנוחה - לא בהליכה

וכששמע רשב"י את דברי ר' אבא יָרַד רַבִּי. שִׁמְעוֹן,כדי לומר לו שלא כדבריו כדי לומר לו שלא כדבריו אָמַר לוֹ,רשב"י, לא כדבריך, שאתה אומר שצורת הלימוד היא בריצה אחר השגת דברי החכמה, אלא הריצה היא רק עד דברי החכמה, אך בזמן הלימוד ועסק החכמה עצמה, צריך שהדברים יהיו ביישוב הדעתרשב"י, לא כדבריך, אלא הריצה היא רק עד דברי החכמה, אך בזמן הלימוד ועסק החכמה עצמה, צריך שהדברים יהיו ביישוב הדעת והראיה ש וַדַּאי כָּתוּב ׳וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה׳ ומדוע אמר משה רבנו לשון 'ואשב' המורה על 'ישיבה' בדווקא, אלא ומדוע אמר משה רבנו לשון 'ואשב' המורה על 'ישיבה' בדווקא, אלא (דברים ט, ט) - וַדַּאי שֶׁחָכְמָה לֹא מִתְיַשֶּׁבֶתלהיות בבינת הלב להיות בבינת הלב אֶלָּא כְּשֶׁאָדָם יוֹשֵׁב וְלֹא הוֹלֵךְ, אֶלָּא עוֹמֵד בְּקִיּוּמוֹ.בעניינו. ועכשיו בעניינו. ועכשיו וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים עַל מַה כָּתוּב ׳וָאֵשֵׁב׳וא"כ אחר שביארנו כן, הרי ואחר שביארנו כן, הרי . עַכְשָׁו בִּמְנוּחָה הַדָּבָר תָּלוּי.ויש גם לנו לנהוג כן. ועצר רשב"י את רכיבתו ללוד, ו במקומם להמשיך בלימוד דרכי החכמה. ויש גם לנו לנהוג כן. ועצר רשב"י את רכיבתו ללוד, ו במקומם להמשיך בלימוד דרכי החכמה. יָשְׁבוּ.

בלשון הזוהר

נָחַת רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי כְּתִיב, ׳וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה׳ (דברים ט, ט), וַדַּאי חָכְמְתָא לָא מִתְיַישְׁבָא, אֶלָּא כַּד בַּר נָשׁ יָתִיב וְלָא אָזִיל, אֶלָּא קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ. וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי עַל מַה כְּתִיב ׳וָאֵשֵׁב׳. הַשְׁתָּא בְּנַיְיחָא תַּלְיָיא מִילְתָא. יָתְבוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שאלת שלוש החכמות - ותרב הלבנה בהתברכה מהכל

אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב ׳וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם׳ (מלכים א ה, י). מַה הִיא חָכְמַת שְׁלֹמֹה, וּמַה הִיא חָכְמַת מִצְרַיִם, וּמַה הִיא חָכְמַת ׳כָּל בְּנֵי קֶדֶם׳? אָמַר לוֹ, בֹּא רְאֵה, בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת פֵּרְשׁוּהָ בְּאוֹתוֹ שֵׁם. שֶׁהַלְּבָנָה כְּשֶׁמִּתְבָּרֶכֶת מֵהַכֹּל כָּתוּב וַתֵּרֶב, בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁהִתְרַבְּתָה וְהִתְבָּרְכָה וְעָמְדָה בִּשְׁלֵמוּת. וְשָׁנִינוּ, אֶלֶף הָרִים מִתְגַּדְּלִים לְפָנֶיהָ, וְכֻלָּם הָיוּ לְפָנֶיהָ שְׁאִיבָה אַחַת, וְאֶלֶף נְהָרוֹת גְּדוֹלִים לָהּ, וְגוֹמַעַת אֶת כֻּלָּם בִּגְמִיעָה אַחַת.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב ׳וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכָּל חָכְמַת מִצְרַיִם׳ (מלכים א ה, י). מַאי הִיא חָכְמַת שְׁלמֹה וּמַאי הִיא חָכְמַת מִצְרַיִם וּמַאי הִיא חָכְמַת ׳כָּל בְּנִי קֶדֶם׳. אָמַר לֵיהּ, תָּא חֲזֵי, בְּכַמָּה אֲתַר אוּקְמוּהָ בְּהַהוּא שְׁמָא, דְּסִיהֲרָא כַּד אִתְבָּרְכָא מִכֹּלָּא, כְּתִיב וַתֵּרֶב. בְּיוֹמוֹי דִשְׁלֹמֹה, דְּאִתְרְבִיאַת וְאִתְבָּרְכַת וְקָיְימָא בְּאַשְׁלָמוּתָא. וְתָנִינָן, אֶלֶף טוּרִין מִתְרַבְרְבִין קַמָּהּ, וְכֻלְּהוּ נְשִׁיבָא חַד הֲווּ לְקַמָּהּ. אֶלֶף נַהֲרִין סַגִּיאִין לָהּ, וּבִגְמִיעָא חָדָא גָּמְעָא לוֹן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

היקף אחיזת הלבנה - צפרניים, ידיים ומגינים בשערותיה

צִפָּרְנֶיהָ אוֹחֲזוֹת בְּאֶלֶף וְשִׁבְעִים עֲבָרִים. יָדֶיהָ אֲחוּזוֹת לְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה (וַחֲמִשָּׁה) אֶלֶף עֲבָרִים, אֵין יוֹצֵא מִמֶּנָּה לְצַד זֶה, וְאֵין יוֹצֵא מִמֶּנָּה לְצַד אַחֵר. כַּמָּה וְכַמָּה אַלְפֵי מָגִנִּים אֲחוּזִים בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ.

בלשון הזוהר

טוּפְרָהָא מֵאַחֲדָא לְאֶלֶף וְשִׁבְעִין עֵיבַר. יְדָהָא אֲחִידָן לְאַרְבַּע וְעֶשְׂרִין (וחמש) אֶלֶף עֵיבַר, לֵית דְּנָפִיק מִנָּהּ לִסְטַר הַאי, וְלֵית דְּנָפִיק מִנָּהּ לִסְטַר אָחֳרָא. כַּמָּה וְכַמָּה אֶלֶף תְּרֵיסִין, מִתְאַחֲדִין בְּשַׂעֲרָהָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הנער היוצא מן הלבנה - אוחז מפתחות עליונים מצד האם

עָלֶם אֶחָד שֶׁאָרְכּוֹ מֵרֹאשׁ הָעוֹלָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם יוֹצֵא בֵּין רַגְלֶיהָ, מִתְלַבֵּשׁ בְּשִׁשִּׁים מַכּוֹת אֵשׁ, בִּגְוָנִים אֵלּוּ הִתְמַנָּה עַל הַתַּחְתּוֹנִים (מִתַּחַת) מֵאַרְבָּעָה צְדָדֶיהָ. זֶהוּ נַעַר שֶׁאוֹחֵז שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מַפְתְּחוֹת עֶלְיוֹנִים מִצַּד הָאֵם, וְכָל הַמַּפְתְּחוֹת הָעֶלְיוֹנִים בְּלַהַט הַחֶרֶב שֶׁחוֹגֵר בְּמָתְנָיו תְּלוּיִים.

בלשון הזוהר

חַד עוּלֵימָא, דְאוֹרְכֵּיהּ מֵרֵישָׁא דְעַלְמָא לִסְיָיפֵי דְעַלְמָא, נָפִיק בֵּין רַגְלָהָא. בְּשִׁתִּין פּוּלְסֵי דְנוּרָא מִתְלַבֵּשׁ, בְּגַוְונֵי דָא אִתְמַנָא עַל תַּתָּאֵי (מתחות) מֵאַרְבַּע סִטְרָהָא. דָּא אִיהוּ נַעַר, דְּאָחִיד שִׁית מְאָה וּתְלַת עֲשַׂר מַפְתְּחָן עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְאִמָּא. וְכֻלְּהוּ מַפְתְּחָן עִלָּאִין, בְּשִׁנְּנָא דְחַרְבָּא דַּחֲגִיר בְּחַרְצֵיהּ תַּלְיָין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חנוך בן ירד - נער האוחז מפתחות, וחיות השדה תחתיו

לְאוֹתוֹ נַעַר קוֹרְאִים חֲנוֹךְ בֶּן יֶרֶד, בְּאוֹתָן בָּרַיְתוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ׳ (משלי כב, ו). וְאִם תֹּאמַר, מִשְׁנָה הִיא וְלֹא בָּרַיְתָא - בְּמִשְׁנָתֵנוּ בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד הִסְתַּכְּלוּ (נ"א: נִתְקְנוּ). תַּחְתָּיו תִּצְטַלֵּלְנָה חַיּוֹת הַשָּׂדֶה. שֶׁשָּׁנִינוּ (נ"א: שֶׁבֹּא רְאֵה), כְּמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן נִקְרָא בֵּן לְאִמּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי בֵּן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי׳ (שם ד, ג). וְכָתוּב, ׳בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות ד, כב). כָּךְ גַּם לְמַטָּה, זֶה נִקְרָא נַעַר לְאִמּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ׳ (הושע יא, א), וּבְכַמָּה גְוָנִים נִקְרָא בֶּן יֶרֶד, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. אֲבָל בֹּא רְאֵה, בֶּן יֶרֶד מַמָּשׁ, שֶׁשָּׁנִינוּ, עֶשֶׂר יְרִידוֹת יָרְדָה שְׁכִינָה לָאָרֶץ, וְאֶת כֻּלָּם בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים וְנִתְבָּאֵר. וְתַחַת זֶה כַּמָּה חַיּוֹת עוֹמְדוֹת, שֶׁנִּקְרָאוֹת חַיּוֹת הַשָּׂדֶה מַמָּשׁ.

בלשון הזוהר

הַהוּא נַעַר, קָרוּן לֵיהּ חֲנוֹךְ בֶּן יֶרֶד, בְּאִינוּן בְּרִיָּיתֵי, דִּכְתִיב, ׳חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ׳ (משלי כב, ו). וְאִי תֵימָא מַתְנִיתִין הִיא, וְלָא בְּרָיְּיתָא - בְּמַתְנִיתָּא דִילָן אוֹקִימְנָא מִילֵי, וְהָא אִתְּמָר, וְכֹלָּא מִלְּתָא חָדָא אִסְתַּכָּלוּ (נ"א: אִשְׁתַּכְלְלוּ). תְּחוֹתֵיהּ תִּטְלַל חֵיוַת בְּרָא. דְּתַנְיָא (נ"א: דְּתָא חֲזֵי), כְּמָה דְיִשְׂרָאֵל קַדִּישָׁא עִלָּאָה, אִקְרֵי בֵּן לְאִמֵּיהּ, דִּכְתִיב, ׳כִּי בֵּן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי׳ (משלי ד, ג). וּכְתִיב, ׳בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות ד, כב). הָכִי נָמֵי לְתַתָּא, דָּא אִקְרֵי נַעַר לְאִמֵּיהּ, דִּכְתִיב, ׳כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאוֹהֲבֵהוּ׳ (הושע יא, א), וּבְכַמָּה גְוָונִין אִקְרֵי בֶּן יָרֶד, וְהָא אוֹקִימְנָא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בֶּן יֶרֶד מַמָּשׁ, דְּתָנִינָן, עֶשֶׂר יְרִידוֹת יָרְדָה שְׁכִינָה לְאַרְעָא, וְכֻלְּהוּ אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא וְאִתְּמָר. וּתְחוֹת הַאי, כַּמָּה חֵיוָתָא קָיְימִין, דְּאִקְרוּן חֵיוַת בְּרָא מַמָּשׁ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כוכבי שרביט בשערות הלבנה - בעלי דין אוחזים כאריה בטרפו

תַּחַת אוֹתָן הַחַיּוֹת נֶאֱחָזוֹת שַׂעֲרוֹת הַלְּבָנָה שֶׁנִּקְרָאוֹת כּוֹכְבֵי שַׁרְבִיט, שֶׁל שַׁרְבִיט מַמָּשׁ, בַּעֲלֵי דִין, בַּעֲלֵי מִשְׁקָל, בַּעֲלֵי הַדִּין הַקָּשֶׁה, בַּעֲלֵי חֻצְפָּה. וְכֻלָּם נִקְרָאִים בַּעֲלֵי (נ"א: שערות) אַרְגָּמָן. יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ אֲחוּזוֹת בָּזֶה כְּמוֹ אַרְיֵה (קָדוֹשׁ) חָזָק שֶׁאוֹחֵז בְּטִרְפּוֹ. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל׳ (מיכה ה, ז).

בלשון הזוהר

תְּחוֹת אִינוּן חֵיוָותָא, מִתְאַחֲדָן שַׂעֲרָהָא דְסִיהֲרָא, דְּאִקְרוּן כֹּכְבַיָא דְּשַׁרְבִיטָא, דְּשַׁרְבִיט מַמָּשׁ, מָארֵי דְּמָארִין, מָארֵי דְמַתְקְלָא, מָארֵי דְקַשְׁיוּ, מָארֵי דְחוּצְפָּא. וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן מָארֵי (נ"א: שערי) דְאַרְגְּוָונָא, יְדָהָא וְרַגְלָהָא אֲחִידָן בְּהַאי, כְּאַרְיֵה (קדישא) תַּקִּיפָא דְּאָחִיד עַל טַּרְפֵּיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל׳ (מיכה ה, ז).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

צפרני הלבנה - כתיבת חטאי האדם בעט ברזל ושמיר

צִפָּרְנֶיהָ - כָּל אוֹתָם שֶׁמַּזְכִּירִים אֶת חֲטָאֵי בְּנֵי הָאָדָם וְכוֹתְבִים וְרוֹשְׁמִים אֶת חֲטָאֵיהֶם בְּתֹקֶף הַדִּין הַקָּשֶׁה. וְלָכֵן כָּתוּב ׳חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר׳ (ירמיהו יז, א). מַה זֶּה ׳שָׁמִיר׳? - אוֹתוֹ שֶׁרוֹשֵׁם וְנוֹקֵב בָּאֶבֶן וְחוֹתֵךְ אוֹתָהּ לְכָל צַד. זֻהֲמַת הַצִּפָּרְנַיִם - כָּל אֵלּוּ שֶׁלֹּא נִדְבָּקִים בְּגוּף הַמֶּלֶךְ וְיוֹנְקִים מִצַּד הַטֻּמְאָה כְּשֶׁמַּתְחִילָה הַלְּבָנָה לְהִפָּגֵם. וּמִשּׁוּם שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יָרַשׁ אֶת הַלְּבָנָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ, צָרִיךְ לִירַשׁ אוֹתָהּ בִּפְגִימָתָהּ, וְלָכֵן הִשְׁתַּדֵּל לָדַעַת אֶת דַּעַת (רצון) הָרוּחוֹת וְהַשֵּׁדִים, כְּדֵי לִירַשׁ אֶת הַלְּבָנָה בְּכָל צְדָדֶיהָ.

בלשון הזוהר

טוּפְרָהָא, כָּל אִינוּן דְּאַדְכְּרִין חוֹבֵי בְּנֵי נָשָׁא, וְכָתְבִין וְרָשְׁמִין חוֹבַיְיהוּ בִּתְקִיפוּ דְּדִינָא קַשְׁיָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפּוֹרֶן שָׁמִיר׳ (ירמיהו יז, א). מַהוּ ׳שָׁמִיר׳. הַהוּא דְּרָשִׁים וְנָקִיב אַבְנָא, וּפָסִיק לָהּ לְכָל סִטְרָא. זוּהֲמָא דְטוֹפְרָהָא, כָּל אִינוּן דְּלָא מִתְדַּבְּקִין בְּגוּפָא דְמַלְכָּא, וְיָנְקִין מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּתָא, כַּד שָׁארֵי סִיהֲרָא בִּפְגִימוּ. וּבְגִין דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא יָרְתָא לְסִיהֲרָא בִּשְׁלֵימוּתָא, בָּעֵי לְיָרְתָא לָהּ בִּפְגִימוּתָא, וְעַל דָּא אִשְׁתַּדַּל לְמֵידַע, בְּדַעְתָּא (ברעותא) דְרוּחִין וְשֵׁדִין, לְמֵירַת סִיהֲרָא בְּכָל סִטְרָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

האירה הלבנה בימי שלמה - סוד מלכי אדום והדר הכלול

וּבִימֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בַּכֹּל הֵאִירָה הַלְּבָנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה׳ (מלכים א ה, י) - וַתֵּרֶב דַּוְקָא. ׳מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם׳ - סוֹד עֶלְיוֹן הוּא, כַּכָּתוּב ׳וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם וְגוֹ'׳ (בראשית לו, לא). וְאֵלֶּה נִקְרָאִים בְּנֵי קֶדֶם, שֶׁכֻּלָּם לֹא הִתְקַיְּמוּ, פְּרָט לָזֶה שֶׁכָּלוּל זָכָר וּנְקֵבָה, שֶׁנִּקְרָא הֲדַר, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר וְגוֹ'׳ (בראשית לו, לט). וְשָׁנִינוּ, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהִתְקַיְּמָה (נ"א: שֶׁהֵאִירָה הַלְּבָנָה), לֹא הֵאִירָה בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה שֶׁרָאוּי כְּנֶגְדָּהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ אִמּוֹ הָיְתָה בַּת שֶׁבַע.

בלשון הזוהר

וּבְיוֹמוֹי דִשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, בְּכֹלָּא אִתְנְהִיר סִיהֲרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה׳ (מלכים א ה, י) - וַתֵּרֶב דַּיְיקָא. ׳מֵחָכְמַת כָּל בְּנִי קֶדֶם׳ - רָזָא עִלָּאָה הוּא, כְּמָה דִכְתִיב, ׳וְאֵלֶּה הַמְלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם וְגו'׳ (בראשית לו, לא). וְאִלֵּין אִקְרוּן ׳בְּנִי קֶדֶם׳, דְּכֻלְּהוּ לָא אִתְקָיְימוּ, בַּר מֵהַאי דִּכְלִילָא דְּכַר וְנוּקְבָא דְּאִקְרֵי הֲדַר. דִּכְתִיב, ׳וַיִּמְלוֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר וְגו'׳ (בראשית לו, לט). וְתָאנָא, דְּאַף עַל גַּב דְּאִתְקָיְימַת (נ"א: דאתנהירת סיהרא), לָא אִתְנְהִירַת בְּאַשְׁלָמוּתָא. עַד דְּאֲתָא שְׁלֹמֹה, דְּאִתְחֲזֵי לְקִבְלָהָא, כְּמָה דְאוֹקִימְנָא. דִּבְגִין כָּךְ אִמֵּיהּ בַּת שֶׁבַע הֲוַת.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חכמת מצרים - השפחה שאחר הרחיים שכלל בה שלמה

׳וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרַיִם׳ (מלכים א ה, י) - זוֹ הַחָכְמָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁנִּקְרֵאת שִׁפְחָה שֶׁאַחַר הָרֵחַיִם, וְהַכֹּל כָּלְלָה חָכְמָה זוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה - חָכְמַת בְּנֵי קֶדֶם וְחָכְמַת מִצְרַיִם. אָמַר רַבִּי אַבָּא, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁשָּׁאַלְתִּי דָבָר זֶה לְפָנֶיךְ, שֶׁהֲרֵי בְּכָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ (דָּבָר זֶה) זָכִיתִי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּבָרִים אֵלּוּ הֲרֵי בֵּאַרְנוּם, וַהֲרֵי נֶאֶמְרוּ.

בלשון הזוהר

׳וּמִכָּל חָכְמַת מִצְרַיִם׳ (מלכים א ה, י), דָּא חָכְמָה תַּתָּאָה, דְּאִקְרֵי שִׁפְחָה דְּבָתַר רֵיחַיָא, וְכֹלָּא אִתְכְּלִילַת הַאי חָכְמָה דִשְׁלֹמֹה, חָכְמַת ׳בְּנִי קֶדֶם׳, ׳וְחָכְמַת מִצְרַיִם׳. אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא, דְּשָׁאִילְנָא קַמָּךְ מִלָּה דָא, דְּהָא בְּכָל הַנֵּי מִילֵי (מלה דא) זָכִינָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מִלִּין אִלֵּין, הָא אוֹקִימְנָא לוֹן, וְהָא אִתָּמְרוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עמל התורה למעלה מהשמש - יום המיתה כלא היה

שָׁנִינוּ, ׳מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ׳ (קהלת א, ג) - יָכוֹל אַף עֲמַל הַתּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר, ׳שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ - (כָּתוּב). שׁוֹנֶה עֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, אַף עֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהוּא עָמָל בִּגְלַל בְּנֵי אָדָם אוֹ בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ. עַל זֶה כָּתוּב ׳תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ - שֶׁזֶּה לֹא עוֹלֶה לְמַעְלָה. שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֲפִלּוּ אִם אָדָם עוֹמֵד אֶלֶף שָׁנִים, אוֹתוֹ יוֹם שֶׁמִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם דּוֹמֶה לוֹ כְּאִלּוּ לֹא הִתְקַיֵּם, רַק יוֹם אֶחָד.

בלשון הזוהר

תָּאנָא, (קהלת א ג) ׳מַה יִּתְרוֹן לְאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ, יָכוֹל אַף עֲמָלָה דְאוֹרַיְיתָא, תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁיַּעֲמוֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ (כתיב)׳. שָׁאנֵי עֲמָלָה דְאוֹרַיְיתָא, דִּלְעֵילָא מִן שִׁמְשָׁא הוּא. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, אַף עֲמָלָה דְאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהוּ עָמָל בְּגִינֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא, אוֹ בְּגִין יְקָרָא דִילֵיהּ. הַאי ׳תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ׳ כְּתִיב. דְּהָא לָא סָלִיק לְעֵילָא. תַּנְיָא אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אֲפִילּוּ אִי בַּר נָשׁ קַיָּים אֶלֶף שְׁנִין, הַהוּא יוֹמָא דְאִסְתַּלַּק מֵעַלְמָא, דָּמֵי לֵיהּ כְּאִילּוּ לָא אִתְקְיַּים בַּר יוֹמָא חַד:

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ושכבתי עם אבתי׳

לבושי כבוד מן הימים וזכות האבות למערת המכפלה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.