׳ושכבתי עם אבתי׳
לבושי כבוד מן הימים וזכות האבות למערת המכפלה
עיטורו של יעקב באבותיו - סוד הבריח התיכון המחבר
׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי׳ (בראשית מז, ל) - אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הָאָבוֹת שהקב"ה עָשָׂה אוֹתָם מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה לְמַעְלָה וְהִתְרַצָּה בָהֶם לְהִתְעַטֵּר עִמָּהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳רַק בַּאֲבֹתֶיךְ חָשַׁק ה' וְגוֹ'׳ (דברים י, טו). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, יַעֲקֹב הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהָעִטּוּר שֶׁלּוֹ הוּא בַּאֲבוֹתָיו, שֶׁהֲרֵי הָעִטּוּר שֶׁל הָאָבוֹת הוּא עִמּוֹ, וְהוּא עִמָּהֶם. וְעַל זֶה בְּאוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת שָׁנִינוּ, ש שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים, שְׁנֵי קְשָׁרִים - אֶחָד מִצַּד זֶה וְאֶחָד מִצַּד זֶה, וְאֶחָד שֶׁכּוֹלֵל אוֹתָם. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ, ׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה׳ (שמות כו, כח-כט) - וְאוֹתוֹ קֶשֶׁר שֶׁבָּאֶמְצַע אָחוּז לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי׳ - וַדַּאי.
בלשון הזוהר
׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי׳ (בראשית מז, ל) - זַכָּאָה חוּלְקֵהוֹן דַּאֲבָהָתָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד לוֹן רְתִיכָא קַדִּישָׁא לְעֵילָא, וְאִתְרְעֵי בְּהוּ, לְאִתְעַטְּרָא עִמְּהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק ה' וְגו'׳ (דברים י, טו). אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, יַעֲקֹב הֲוָה יָדַע, דְּהָא עִטּוּרָא דִילֵיהּ בַּאֲבָהָתֵיהּ הוּא, דְּהָא עִטּוּרָא דַאֲבָהָן עִמֵּיהּ הוּא, וְהוּא עִמְּהוֹן. וְעַל דָּא בְּאַתְוָון גְּלִיפִין תָּנִינָן, ש תְּלַת קִּשְׁרִין, תְּרֵין קִשְׁרִין, חַד מֵהַאי סִטְרָא, וְחַד מֵהַאי סִטְרָא, וְחַד דְּכָלִיל לוֹן. וְדָא הוּא דְתָנִינָן, ׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה׳ (שמות כו, כח-כט), וְהַהוּא קִשְׁרָא דִּבְאֶמְצָעִיתָא, אָחִיד לְהַאי סִטְרָא, וּלְהַאי סִטְרָא. וְעַל הַאי כְּתִיב, ׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי׳ וַדַּאי.
החרשים והעורים שאינם משגיחים בכרוז היום יום
׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וְגוֹ'׳ (בראשית מז, ל). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת׳ (ישעיה מב, יח). ׳הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ׳ - אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא מַקְשִׁיבִים לְדִבּוּרֵי הַתּוֹרָה וְלֹא פוֹקְחִים אָזְנֵיהֶם לִשְׁמֹעַ אֶת מִצְווֹת רִבּוֹנָם. ׳וְהַעִוְרִים׳ - שֶׁלֹּא מִסְתַּכְּלִים לָדַעַת עַל מָה הֵם עוֹמְדִים, שֶׁהֲרֵי בְּכָל יוֹם וָיוֹם הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְקוֹרֵא, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ.
בלשון הזוהר
׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי וְגו'׳ (בראשית מז, ל). רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת׳ (ישעיהו מב, יח). ׳הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ׳, אִלֵּין בְּנֵי נָשָׁא דְּלָא צַיְיתִין לְמִלּוּלֵי אוֹרַיְיתָא, וְלָא פָּקְחִין אוּדְנַיְיהוּ, לְמִשְׁמַע לְפִקּוּדֵי דְמָארֵיהוֹן. ׳וְהַעִוְרִים׳, דְּלָא מִסְתַּכְּלִין לְמִנְדַע עַל מָה אִינוּן קָיְימִין. דְּהָא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא כָּרוֹזָא נָפִיק וְקָרֵי, וְלֵית מַאן דְּיַשְׁגַּח.
ימי האדם המזהירים אותו - ועדות היום שחטא בו
שֶׁלָּמַדְנוּ, אוֹתָם יָמִים שֶׁל הָאָדָם כְּשֶׁנִּבְרָא, בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיָּצָא לָעוֹלָם, כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם. וְהוֹלְכִים וְטָסִים בָּעוֹלָם, יוֹרְדִים וּמַזְהִירִים אֶת הָאָדָם כָּל יוֹם וָיוֹם לְבַדּוֹ. וּכְשֶׁאוֹתוֹ יוֹם בָּא וּמַזְהִיר אוֹתוֹ, וּבֶן אָדָם עוֹשֶׂה בְּאוֹתוֹ יוֹם חֵטְא לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ. אוֹתוֹ יוֹם עוֹלֶה בְּבוּשָׁה וּמֵעִיד עֵדוּת, וְעוֹמֵד לְבַדּוֹ בַּחוּץ.
בלשון הזוהר
דְּתַנְיָא, אִינוּן יוֹמִין דְּבַּר נָשׁ כַּד אִתְבְּרֵי, בְּהַהוּא יוֹמָא דְּנָפַק לְעַלְמָא, כֻּלְּהוּ קָיְימִין בְּקִיּוּמַיְיהוּ. וְאָזְלִין וְטָאסִין בְּעַלְמָא, נָחֲתִין וְאַזְהֲרָן לְבַּר נָשׁ, כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא בִּלְחוֹדוֹי. וְכַד הַהוּא יוֹמָא אָתֵי וְאַזְהַר לֵיהּ, וּבַר נָשׁ עָבִיד בְּהַהוּא יוֹמָא חוֹבָא קַמֵּי מָארֵיהּ. הַהוּא יוֹמָא סָלִיק בְּכִסּוּפָא, וְאַסְהִיד סַהֲדוּתָא, וְקָאִים בִּלְחוֹדוֹי לְבַר.
גורל היום שלא זכה - שב ומתדמה לרעתו של אדם
וְשָׁנִינוּ, אַחַר שֶׁעוֹמֵד לְבַדּוֹ, יוֹשֵׁב, עַד שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מִמֶּנּוּ תְשׁוּבָה. זָכָה - שָׁב אוֹתוֹ יוֹם לִמְקוֹמוֹ. לֹא זָכָה - אוֹתוֹ יוֹם יוֹרֵד וּמִשְׁתַּתֵּף עִם אוֹתָהּ רוּחַ שֶׁבַּחוּץ, וְשָׁב לְבֵיתוֹ. וְנִתְקָן בִּדְמוּת אוֹתוֹ אָדָם מַמָּשׁ כְּדֵי לְהָרַע לוֹ, וְדָר עִמּוֹ בַּבַּיִת. וְיֵשׁ שֶׁדִּיּוּרוֹ לְטוֹב, אִם הוּא זוֹכֶה. וְאִם לָאו, הוּא דָּר עִמּוֹ לְרַע.
בלשון הזוהר
וְתָאנָא, בָּתַר דְּקָאִים בִּלְחוֹדוֹי, יָתִיב, עַד דְּבַר נָשׁ עָבִיד מִנֵּיהּ תְּשׁוּבָה. זָכָה, תָּב הַהוּא יוֹמָא לְאַתְרֵיהּ. לָא זָכָה, הַהוּא יוֹמָא נָחִית, וְאִשְׁתַּתַּף בְּהַהוּא רוּחָא דִּלְבַר, וְתָב לְבֵיתֵיהּ. וְאִתְתַּקַּן בְּדִיוּקְנֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ מַמָּשׁ, בְּגִין לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ, וְדַיָּיר עִמֵּיהּ בְּבֵיתָא. וְאִית דְּדִיּוּרָא לְטַב אִי הוּא זָכֵי. וְאִי לָאו, דִּיּוּרֵיהּ עִמֵּיהּ לְבִישׁ.
הימים הגורעים - אזהרה למקצר ימיו לפני המלך
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִפְקָדִים אוֹתָם יָמִים וַחֲסֵרִים, וְלֹא נִכְנָסִים בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁל אוֹתָם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ. אוֹי לְאוֹתוֹ הָאָדָם שֶׁגּוֹרֵעַ יָמָיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְלֹא הִשְׁאִיר לְמַעְלָה יָמִים לְהִתְעַטֵּר בָּהֶם בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם וּלְהִתְקָרֵב עִמָּם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.
בלשון הזוהר
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, אִתְפַּקְדָּן אִינוּן יוֹמִין וְחֲסֵרִים, וְלָא עָאלִין בְּמִנְיָינָא דְּאִינוּן דְּאִשְׁתָּאֲרוּ. וַוי לְהַהוּא בַּר נָשׁ, דְּגָרַע יוֹמוֹי קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְלָא שָׁבִיק לְעֵילָא יוֹמִין, לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ בְּהַהוּא עַלְמָא, וּלְאִתְקָרְבָא בַּהֲדַיְיהוּ קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא.
קריבת הימים לצדיק - לבושי כבוד מימים שלא הרשיע
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁקְּרֵבִים אוֹתָם יָמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, אִם הוּא צַדִּיק, זֶה הָאָדָם שֶׁיּוֹצֵא מִן הָעוֹלָם עוֹלֶה וְנִכְנָס בְּאוֹתָם יָמִים, וְהֵם לְבוּשֵׁי כָבוֹד שֶׁנִּשְׁמָתוֹ מִתְלַבֶּשֶׁת בָּהֶם, וְהֵם אוֹתָם יָמִים שֶׁצַּדִּיק הָיָה בָהֶם וְלֹא הִרְשִׁיעַ בָּהֶם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּד קְרִיבוּ אִינוּן יוֹמִין קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. אִי הוּא זַכָּאָה, הַאי בַּר נָשׁ דְּנָפִיק מֵעַלְמָא, סָלִיק וְעָאל בְּאִינוּן יוֹמִין. וְאִינוּן לְבוּשֵׁי יְקָר, דְּמִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ נִשְׁמָתֵיהּ. וְאִינוּן יוֹמִין הֲווּ, דְּזָכָה בְּהוּ, וְלָא חָב בְּהוּ.
לבוש חסר לחוטא בגיהנום - ולבושי כבוד לצדיקים בעולם הבא
אוֹי לְאוֹתוֹ שֶׁגּוֹרֵעַ יָמָיו לְמַעְלָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר רוֹצִים לְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּיָמָיו, אוֹתָם יָמִים שֶׁפָּגַם בַּחֲטָאָיו חֲסֵרִים מֵאוֹתוֹ לְבוּשׁ, וּמִתְלַבֵּשׁ בְּבֶגֶד חָסֵר. כָּל שֶׁכֵּן אִם הֵם רַבִּים, וְאֵין לָאָדָם בַּמֶּה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם, אֲזַי אוֹי לוֹ וְאוֹי לְנַפְשׁוֹ, שֶׁדָּנִים אוֹתוֹ בַּגֵּיהִנֹּם עַל אוֹתָם יָמִים, יָמִים עַל יָמִים, יָמִים עַל כָּל אֶחָד שְׁנַיִם. שֶׁכַּאֲשֶׁר יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, אֵינוֹ מוֹצֵא יָמִים לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ לְבוּשׁ בַּמֶּה לְהִתְכַּסּוֹת. אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכָּל יְמֵיהֶם שְׁמוּרִים הֵם אֵצֶל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְנַעֲשִׂים מֵהֶם לְבוּשֵׁי כָבוֹד לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
וַוי לְהַהוּא דְגָרַע יוֹמוֹי לְעֵילָא. דְּכַד בָּעָאן לְאַלְבָּשָׁא לֵיהּ בְּיוֹמוֹי, אִינוּן יוֹמִין דְפָגִים אִיהוּ בְּחוֹבוֹי, חָסְרִין מֵהַהוּא לְבוּשָׁא, וְאִתְלַבַּשׁ בְּמָנָא חֲסֵרָא. כָּל שְׁכֵּן אִי סַגִּיאִין אִינוּן, וְלָא לֶהוֵי לֵיהּ לְבַּר נָשׁ בַּמֶּה דְּאִתְלַבַּשׁ בְּהַהוּא עַלְמָא. כְּדֵין וַוי לֵיהּ, וַוי לְנַפְשֵׁיהּ, דְּדָיְינִין לֵיהּ בַּגֵּיהִנָּם עַל אִינוּן יוֹמִין. יוֹמִין עַל יוֹמִין, יוֹמִין עַל חַד תְּרִין. דְּכַד נָפִיק מֵהַאי עַלְמָא, לָא אַשְׁכַּח יוֹמִין דְּאִתְלַבַּשׁ בְּהוּ, וְלָא הֲוֵי לֵיהּ לְבוּשָׁא בַּמֶה דְּאִתְכַּסֵּי. זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָא, דְּיוֹמֵיהוֹן כֻּלְּהוֹן טְמִירִין אִינוּן לְגַבֵּיהּ דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְאִתְעֲבִיד מִנַּיְיהוּ לְבוּשֵׁי יְקָר, לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ בְּעַלְמָא דְאָתֵי.
עירומם של אדם וחוה - כתנות עור תמורת הלבוש שנגרע
שָׁנִינוּ בְּסוֹד הַמִּשְׁנָה, מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם׳ (בראשית ג, ז) - יְדִיעָה מַמָּשׁ יָדְעוּ, שֶׁאוֹתוֹ לְבוּשׁ שֶׁל כָּבוֹד שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאוֹתָם יָמִים נִגְרַע מֵהֶם, וְלֹא נִשְׁאַר יוֹם מֵאוֹתָם יָמִים לְהִתְלַבֵּשׁ בּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךְ וְעַל סִפְרְךְ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ׳ (תהלים קלט, טז) - ׳יָמִים יֻצָּרוּ׳ וַדַּאי. וְלֹא - ׳אֶחָד בָּהֶם׳, שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁאַר אֶחָד מֵהֶם לְהִתְלַבֵּשׁ בּוֹ. עַד שֶׁהִשְׁתַּדֵּל אָדָם וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, וְהקב"ה קִבֵּל אוֹתוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּלֵי לְבוּשׁ אֲחֵרִים, וְלֹא מִן הַיָּמִים שֶׁלּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם׳ (בראשית ג, כא).
בלשון הזוהר
תָּנִינָן בְּרָזָא דְּמַתְנִיתִין, מַאי דִכְתִיב, ׳וַיֵּדְעוּ כִּי עֵרוּמִּים הֵם׳ (בראשית ג, ז), יְדִיעָה יָדְעֵי מַמָּשׁ. דְּהַהוּא לְבוּשָׁא דִּיקָר, דְּאִתְעֲבִיד מֵאִינוּן יוֹמִין, גָּרַע מִנַּיְיהוּ, וְלָא אִשְׁתָּאַר יוֹמָא מֵאִינוּן יוֹמִין לְאִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳גָּלְמִי רָאוּ עֵינְיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ׳ (תהילים קלט, טז). ׳יָמִים יוּצָרוּ׳. ׳יָמִים יוּצָרוּ׳ וַדַּאי, וְלֹא ׳אֶחָד בָּהֶם׳, דְּהָא לָא אִשְׁתָּאַר חַד מִנַּיְיהוּ לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ. עַד דְּאִשְׁתַּדַּל אָדָם, וְעָבַד תְּשׁוּבָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַבִּיל לֵיהּ, וְעָבִיד לֵיהּ מָאנָא (מאני) לְבוּשָׁא אָחֳרָנִין, וְלָא מִן יוֹמוֹי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיַּעַשׂ ה' אֱלהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם׳ (בראשית ג, כא).
אברהם בא בימיו שלם - ואיוב שיצא ערום מכל לבוש
בֹּא רְאֵה, בְּאַבְרָהָם שֶׁזָּכָה מַה כָּתוּב? ׳בָּא בַּיָּמִים׳ (בראשית כד, א), מִשּׁוּם שֶׁזָּכָה. כַּאֲשֶׁר הִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, מַמָּשׁ בְּאוֹתָם יָמִים שֶׁלּוֹ, נִכְנַס וְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, וְלֹא נִגְרַע מֵאוֹתוֹ לְבוּשׁ כָּבוֹד כְּלוּם, שֶׁכָּתוּב ׳בָּא בַּיָּמִים׳. בְּאִיּוֹב מַה כָּתוּב? ׳וַיֹּאמֶר עָרֹם יָצָתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה׳ (איוב א, כא) - שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁאַר לְבוּשׁ לְהִתְלַבֵּשׁ בּוֹ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּאַבְרָהָם דְּזָכָה, מַה כְּתִיב. ׳בָּא בַּיָּמִים׳ (בראשית כד, א), מִשּׁוּם דְּזָכָה. כַּד אִסְתַּלַּק מֵהַאי עַלְמָא, בְּאִינוּן יוֹמִין מַמָּשׁ דִּילֵיהּ, עָאל וְאִתְלַבַּשׁ בְּהוּ, וְלָא גָרַע מֵהַהוּא לְבוּשׁ יְקָר כְּלוּם, דִּכְתִיב ׳בָּא בַּיָּמִים׳. בְּאִיּוֹב מַה כְּתִיב. ׳וַיֹּאמֶר עָרוֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרוֹם אָשׁוּב שָׁמָּה׳ (איוב א, כא). דְּהָא לָא אִשְׁתָּאַר לְבוּשָׁא לְאִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ.
לבושי תחיה לצדיקים - וחסרון הרשעים בעת התקומה
שָׁנִינוּ, אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים, שֶׁיְּמֵיהֶם צַדִּיקִים, וְנִשְׁאֲרוּ לָעוֹלָם הַבָּא (צַדִּיקִים), וְכַאֲשֶׁר יוֹצְאִים, כֻּלָּם מִתְחַבְּרִים וְנַעֲשִׂים לְבוּשֵׁי כָבוֹד לְהִתְלַבֵּשׁ בּוֹ, וּבְאוֹתוֹ לְבוּשׁ זוֹכִים לְהִתְעַנֵּג מֵעֹנֶג הָעוֹלָם הַבָּא, וּבְאוֹתוֹ לְבוּשׁ עֲתִידִים לָקוּם לִתְחִיָּה, וְכָל אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְבוּשׁ יָקוּמוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ׳ (איוב לח, יד). אוֹי לְאוֹתָם רְשָׁעִים שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁיְּמֵיהֶם בַּחֲטָאֵיהֶם (עוֹלָמוֹת) חֲסֵרִים, וְלֹא נִשְׁאָר מֵהֶם בְּמַה שֶּׁיִּתְכַּסּוּ כְּשֶׁיֵּצְאוּ מִן הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
תָּנָא, זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָא, דְּיוֹמֵיהוֹן זַכָּאִין, וְאִשְׁתָּאֲרוּ לְעַלְמָא דְאָתֵי (זכאין), וְכַד נָפְקִין, מִתְחַבְּרָן כֻּלְּהוּ, וְאִתְעֲבִידוּ לְבוּשֵׁי יְקָר, לְאִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ. וּבְהַהוּא לְבוּשָׁא, זָכָאן לְאִתְעַנָּגָא מֵעִנּוּגָא דְעַלְמָא דְאָתֵי, וּבְהַהוּא לְבוּשָׁא, זְמִינִין לַאֲחָיָיא וּלְמֵיקַם. וְכָל אִינוּן דְּאִית לְהוּ לְבוּשָׁא יְקוּמוּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ׳ (איוב לח, יד). וַוי לְאִינוּן חַיָּיבֵי עַלְמָא, דְּיוֹמֵיהוֹן בְּחוֹבֵיהוֹן (עלמין) חַסְרִין, וְלָא אִשְׁתָּאַר מִנַּיְיהוּ, בַּמֶּה דְאִתְכַּסְיָין, כַּד יִפְקוּן מֵעַלְמָא.
התעטרות הצדיקים בעיטורי האבות מנחל גן עדן
שָׁנִינוּ, כָּל אוֹתָם צַדִּיקִים שֶׁזָּכוּ לְהִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשׁ כָּבוֹד בִּימֵיהֶם, מִתְעַטְּרִים בְּאוֹתוֹ עוֹלָם (ס"א: גּוֹלֶם), מֵהָעִטּוּרִים שֶׁבָּהֶם מִתְעַטְּרִים הָאָבוֹת, מֵאוֹתוֹ נַחַל שֶׁיּוֹצֵא וְשׁוֹפֵעַ לְגַן עֵדֶן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְנָחֲךְ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךְ וְגוֹ'׳ (ישעיה מח, יא). וְאוֹתָם רִשְׁעֵי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא זָכוּ לְהִתְלַבֵּשׁ בַּלְּבוּשׁ שֶׁל יְמֵיהֶם, עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא טוֹב וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר׳ (ירמיהו יז, ו).
בלשון הזוהר
תָּאנָא, כָּל אִינוּן זַכָּאִין, דְּזָכוּ לְאִתְלַבְּשָׁא בִּלְבוּשׁ יְקָר בְּיוֹמֵיהוֹן, מִתְעַטְּרָן בְּהַהוּא עַלְמָא (ס"א: גּוֹלְמָא), מֵעִטּוּרֵי דְּמִתְעַטְּרֵי בְּהוּ אֲבָהָן, מֵהַהוּא נַחַל דְּנָגִיד וְנָפִיק לְגִנְתָא דְעֵדֶן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְגו'׳ (ישעיה מח, יא). וְאִינוּן חַיָּיבֵי עַלְמָא, דְּלָא זָכוּ לְאִתְלַבְּשָׁא בִּלְבוּשָׁא דְּיוֹמֵיהוֹן, עֲלַיְיהוּ כְּתִיב, ׳וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא טוֹב וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר׳ (ירמיהו יז, ו).
בטחונו היתר של יעקב - לזכות בימיו ובימי אבותיו
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁבִּטָּחוֹן יָתֵר הָיָה לוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי׳ (בראשית מז, ל) - שֶׁאֶזְכֶּה בָהֶם וְלֹא בְאַחֵר. שֶׁאֶזְכֶּה בָהֶם לְהִתְלַבֵּשׁ בַּיָּמִים שֶׁלּוֹ וּבַיָּמִים שֶׁלָּהֶם.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּיַעֲקֹב, דְּרָחֲצָנוּ יַתִּיר הֲוָה לֵיהּ, דִּכְתִיב ׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי׳ (בראשית מז, ל). דְּאֶזְכֵּי בְּהוּ וְלָא בְּאָחֳרָא. דְּאֶזְכֵּי בְּהוּ, לְאִתְלַבְּשָׁא בְּיוֹמִין דִּילֵיהּ, וּבְיוֹמִין דִּלְהוֹן.
קושיית בגדי עשו הנקראים בגדיו של יעקב
׳וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו׳.רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, כָּתוּב ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרְכֵהוּ׳כשניגש יעקב אל אביו ונשק לו (בראשית כז, כז). ׳בְּגָדָיו׳? ׳בִּגְדֵי עֵשָׂו׳ הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ שֶׁלּוֹ,של יעקב אֶלָּא שֶׁל עֵשָׂו הָיוּ בְגָדִים אֵלּוּ. שֶׁכָּתוּב ׳וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת׳ותלבש את יעקב בנה הקטן (בראשית כז, טו), ׳בִּגְדֵי עֵשָׂו׳ כָּתוּבהרי שנקראו בגדי עשיו (כָּאן), וְכָאן ׳רֵיחַ בְּגָדָיו׳, שֶׁל יַעֲקֹב מַשְׁמָע.
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, כְּתִיב, ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרְכֵהוּ׳ (בראשית כז, כז). ׳בְּגָדָיו׳. ׳בִּגְדֵי עֵשָׂו׳ מִבָּעֵי לֵיהּ. דְּהָא לָאו דִּידֵיהּ הֲווּ, אֶלָּא דְעֵשָׂו הֲווּ הַנְהוּ בְּגָדִים. דִּכְתִיב, ׳וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת׳ (בראשית כז, טו), ׳בִּגְדֵי עֵשָׂו׳ כְּתִיב (הכא), וְהָכָא ׳רֵיחַ בְּגָדָיו׳, דְּיַעֲקֹב מַשְׁמַע.
הרחת ריח עולם הבא - חקל תפוחין קדישין שבברכה
אֶלָּא כָּךְ בֵּאַרְנוּ, וַיָּרַח, כְּלוֹמַר שֶׁהִסְתַּכֵּל הָלְאָה,מעבר לבגדים הגשמיים שלבש יעקב וְהֵרִיחַ אֶת רֵיחַ לְבוּשָׁיו שֶׁל אוֹתוֹ הָעוֹלָםהם לבושי הכבוד הנעשים מן הימים שאדם זוכה בהם ואינו חוטא, ובהם מתלבשת נשמתו בעולם הבא, ולכן נקראו ׳בגדיו׳ של יעקב ממש (או"י) וְאָז בֵּרְכוֹ.שידע שראוי הוא להתברך וְעַל זֶה כָּתוּב ׳רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה׳ - זֶהוּ שְׂדֵה תַּפּוּחִים קְדוֹשִׁים.היא השכינה, מדת המלכות וְאָמַר, הוֹאִיל וְזָכִיתָ בְּאוֹתָם לְבוּשֵׁי כָבוֹד - ׳וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם׳. מַה מַּשְׁמִיעַ?וכאן שואל, וכי משום שריח בגדיו כריח השדה, שהיא המלכות, ברכו בטל השמים שהוא למעלה ממנה (או"י) אלא מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתוֹ שְׂדֵה תַפּוּחִים קְדוֹשִׁים נוֹטֵל (ס"א: נוֹטֵף) טַל כָּל יוֹם מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא שָׁמַיִם,הוא מדת התפארת, ז"א, המשפיע אל המלכות שֶׁכָּתוּב ׳מִטַּל הַשָּׁמַיִם׳ולכן כיון שריח בגדיו כריח השדה, ברכו בטל המתייחס לה (או"י).
בלשון הזוהר
אֶלָּא, הָכִי אוֹקִימְנָא, וַיָּרַח, כְּלוֹמַר, אִסְתָּכַּל לְהָלְאָה, וְאָרַח רֵיחָא דִלְבוּשׁוֹי דְּהַהוּא עַלְמָא, כְּדֵין בָּרְכֵיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה׳, דָּא הוּא חֲקַל דְּתַפּוּחִין קַדִּישִׁין. אָמַר, הוֹאִיל וְזָכִיתָ בְּאִינוּן לְבוּשֵׁי יְקָר, ׳וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית כז, כח). מַאי מַשְׁמַע, בְּגִין דִּבְהַהוּא חֲקַל דְּתַפּוּחִין קַדִּישִׁין, נָטִיל (ס"א: נָטִיף) טַלָּא כָּל יוֹמָא, מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי שָׁמַיִם, דִּכְתִיב ׳מִטַּל הַשָּׁמַיִם׳.
אלף וחמש מאות ריחות עולים מגן עדן ומבשמים הלבושים
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי,אין צריך לכך (או"י) בֵּרַךְ אוֹתוֹ בַּכֹּל - ׳מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ׳ (בראשית כז, כח) - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו׳, בְּגָדָיו מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.שהם ימיו שבהם הוא מתלבש למעלה (או"י) שָׁנִינוּ, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רֵיחוֹת עוֹלִים בְּכָל יוֹם מִגַּן עֵדֶן, שֶׁבָּהֶם מִתְבַּשְּׂמִים אוֹתָם לְבוּשֵׁי כָבוֹד שֶׁל אוֹתוֹ עוֹלָם שֶׁמִּתְעַטְּרִים מִיָּמָיו שֶׁל בֶּן אָדָם.ומאחר שהלבושים מתבשמים מגן עדן, שהיא המלכות הנקראת ארץ, נתברך גם ׳משמני הארץ׳ (בעה"ס)
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בְּכֹלָּא בָּרְכֵיהּ, ׳מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ׳ (בראשית כז, כח). מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּוַיָּרַח ׳אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו׳. בְּגָדָיו מַמָּשׁ, כְּמָה דְאוֹקִימְנָא. תָּנָא, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה רֵיחִין, סָלְקִין בְּכָל יוֹמָא מִגַּן עֵדֶן, דְּמִתְבַּסְּמֵי בְּהוּ אִינוּן לְבוּשִׁין דִּיקָר דְּהַהוּא עַלְמָא, דְּמִתְעַטְּרָן מִן יוֹמוֹי דְּבַר נָשׁ.
שלושה לבושים לרוח לנשמה ולנפש המשוטטת
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כַּמָּה לְבוּשִׁים הֵם? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הֶהָרִים שֶׁל הָעוֹלָם, עַל זֶה נֶחְלְקוּ, אֲבָל שְׁלֹשָׁה הֵם: אֶחָד שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים בְּאוֹתוֹ הַלְּבוּשׁ, הָרוּחַ שֶׁבְּגַן עֵדֶן שֶׁבָּאָרֶץ. וְאֶחָד נִכְבָּד מֵהַכֹּל, שֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַנְּשָׁמָה בְּתוֹךְ צְרוֹר הַחַיִּים בֵּין אַדֶּרֶת הַמֶּלֶךְ. וְאֶחָד לְבוּשׁ שֶׁל בַּחוּץ, שֶׁעוֹמֵד וְלֹא עוֹמֵד, נִרְאֶה וְלֹא נִרְאֶה, בָּזֶה מִתְלַבֶּשֶׁת הַנֶּפֶשׁ וְהוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם. וּבְכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ (שָׁנָה) וְשַׁבָּת הוֹלֶכֶת וְנִקְשֶׁרֶת בָּרוּחַ שֶׁבְּגַן עֵדֶן שֶׁבָּאָרֶץ שֶׁעוֹמֶדֶת בֵּין פַּרְגּוֹד נִכְבָּד, וּמִמֶּנּוּ לוֹמֵד וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ, וּמְשׁוֹטֵט וּמוֹדִיעַ אוֹתוֹ בָּעוֹלָם.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כַּמָּה לְבוּשִׁין אִינוּן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, טוּרֵי דְעָלְמָא, עַל דָּא פְּלִיגוּ. אֲבָל תְּלָתָא אִינוּן. חַד דְּמִתְלַבְּשֵׁי בְּהַהוּא לְבוּשָׁא, רוּחָא דִּבְגִנְתָא דְעֵדֶן דְּאַרְעָא. וְחַד יְקָרָא מִכֹּלָּא, דְּמִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ נִשְׁמָתָא בְּגוֹ צְרוֹרָא דְחַיֵּי, בֵּין פּוּרְפִּירָא דְמַלְכָּא. וְחַד לְבוּשָׁא דִּלְבַר, דְּקָאִים וְלָא קָאִים, אִתְחֲזֵי וְלָא אִתְחֲזֵי. בְּהַאי מִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ נַפְשָׁא, וְאָזְלָא וְשָׁטָא בְּעַלְמָא. וּבְכָל רֵישׁ יַרְחֵי (שתא) וְשַׁבַּתָּא, אָזְלַת וְאִתְקַשְּׁרַת בְּרוּחָא דִּבְגִנְתָא דְּעֵדֶן דְּאַרְעָא, דְקָיְימָא בֵּין פַּרְגּוֹדָא יַקִּירָא, וּמִנֵּיהּ אוֹלִיף וְיָדַע מַה דְּיָדַע, וְשָׁט וְאוֹדַע לֵיהּ בְּעַלְמָא.
שני קשרי הנפש - יניקה תמידית מזיו שני הצדדים
לָמַדְנוּ, בִּשְׁנֵי קְשָׁרִים נִקְשֶׁרֶת הַנֶּפֶשׁ בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת, בַּקֶּשֶׁר שֶׁל הָרוּחַ שֶׁבֵּין רֵיחוֹת הַבְּשָׂמִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן שֶׁבָּאָרֶץ, וּמִשָּׁם הוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט, וְנִקְשָׁר עִם הָרוּחַ בַּנְּשָׁמָה שֶׁצְּרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים, וְנִרְוֵית וְנִזּוֹנֵית מֵאוֹתָם זִיוִים נִכְבָּדִים שֶׁל צַד זֶה וְשֶׁל צַד זֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וְנָחֲךְ ה' תָּמִיד׳, ׳תָּמִיד׳ דַּוְקָא.
בלשון הזוהר
תָּנָא, בִּתְרֵין קִשּׁוּרִין אִתְקַשַּׁר נַפְשָׁא, בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְשַׁבַּתָּא, בְּקִשּׁוּרָא דְרוּחָא, דִּי בֵּין רֵיחֵי בּוּסְמִין דִּבְגִנְתָא דְעֵדֶן דְּאַרְעָא, וּמִתַּמָּן אָזִיל וְשָׁאט, וְאִתְקַשַּׁר עִם רוּחָא בְּנִשְׁמָתָא דִּצְרִירָא בִּצְרוֹרָא דְחַיֵּי, וּמִתְרַוְיָא וּמִתְזָנַת מֵאִינוּן זִיוִין יְקָרִין, דְּהַאי סִטְרָא, וּדְהַאי סִטְרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד׳, ׳תָּמִיד׳ דַּיְיקָא.
פשר צחצחות נפשך - שתי דרגות זוהר לכבוד הנשמה
וְהִשְׂבִּיעַ ׳בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךְ׳. מַה זֶּה ׳בְּצַחְצָחוֹת׳? אֶלָּא צַחוּת אַחַת, כְּשֶׁנִּקְשֶׁרֶת עִם הָרוּחַ שֶׁבַּגַּן שֶׁלְּמַטָּה, צַחוּת שֶׁלִּפְנִים מִן הַצַּחוּת, כְּשֶׁנִּקְשָׁרִים בַּנְּשָׁמָה שֶׁלְּמַעְלָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים. וְהַיְנוּ ׳בְּצַח׳ - אֶחָד, ׳צָחוֹת׳ - שְׁנַיִם, שֶׁהֵם לְמַעְלָה לְמַעְלָה, בִּכְבוֹד הַנְּשָׁמָה וַדַּאי. כְּלוֹמַר, ׳צַחְצָחוֹת׳, מִי יוֹרֵשׁ אֶת זֶה? נַפְשֶׁךְ, ׳נַפְשֶׁךְ׳ מַמָּשׁ. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים.
בלשון הזוהר
וְהִשְׂבִּיעַ ׳בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ׳. מַהוּ ׳בְּצַחְצָחוֹת׳. אֶלָּא צַחוּתָא חַד, כַּד אִתְקַשַּׁר בְּרוּחָא דִּבְגִנְתָא דִלְתַתָּא, צַחוּתָא דִלְגַו מִן צַחוּתָא, כַּד מִתְקַשְּׁרָן בְּנִשְׁמָתָא דִלְעֵילָא, בִּצְרוֹרָא דְחַיֵּי. וְהַיְינוּ ׳בְּצַח׳ חַד, ׳צָחוֹת׳ תְּרֵין, דְּאִינוּן לְעֵילָא לְעֵילָא, בְּיַקִּירוּ דְנִשְׁמָתָא וַדַּאי. כְּלוֹמַר ׳צַחְצָחוֹת׳, מַאן יָרִית דָּא, נַפְשֶׁךָ. ׳נַפְשֶׁךָ׳ מַמָּשׁ. זַכָּאָה חוּלְקֵהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא.
לימוד חברי בבל בנגלה - וחתימתם בברזל חזק
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּשֶׁאֲנִי בֵּין אוֹתָם הַחֲבֵרִים מִבָּבֶל, מִתְכַּנְּסִים אֵלַי, וְלוֹמְדִים דְּבָרִים בַּנִּגְלֶה, וְהֵם מַכְנִיסִים אוֹתָם בְּחוֹתַם בַּרְזֶל חָזָק, סָתוּם מִכָּל הַצְּדָדִים. כַּמָּה פְעָמִים לִמַּדְתִּי אוֹתָם דַּרְכֵי גִּנַּת הַמֶּלֶךְ, דַּרְכֵי הַמֶּלֶךְ. (נ"א: כַּמָּה פְעָמִים אָמַרְתִּי לָהֶם דַּרְכֵי הַתּוֹרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וּדְרָכִים עֶלְיוֹנִים)
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּד אֲנָא בֵּין אִינוּן חַבְרַיָיא דְּבָבֶל, מִתְכַּנְשֵׁי גַּבָּאי, וְאוֹלְפֵי מִלֵּי בְּאִתְגַּלְּיָיא, וְאִינוּן עַיְילֵי לוֹן בְּגוּשְׁפַּנְקָא דְפַרְזְלָא תַּקִּיפָא, סְתִימָא מִכָּל סִטְרִין. כַּמָּה זִמְנִין אוֹלִיפְנָא לוֹן אָרְחוֹי דְגִנְתָא דְמַלְכָּא, אוֹרְחוֹי דְמַלְכָּא. (נ"א: כמה זמנין אמינא לון ארחוי דאורייתא דמלכא קדישא ואורחין עלאין)
כבדות לשונם של החברים - פחד מגילוי דרגות הצדיקים
כַּמָּה פְעָמִים לִמַּדְתִּי אוֹתָם כָּל אוֹתָן דַּרְגוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם, וְכֻלָּם פּוֹחֲדִים לוֹמַר דְּבָרִים הַלָּלוּ, אֶלָּא לוֹמְדִים בְּגִמְגּוּם, מִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָאִים כִּבְדֵי לָשׁוֹן, כְּמוֹ אוֹתוֹ כְּבַד לָשׁוֹן שֶׁמְּגַמְגֵּם בְּפִיו.
בלשון הזוהר
כַּמָּה זִמְנִין אוֹלִיפְנָא לוֹן כָּל אִנּוּן דַּרְגִּין דְּצַדִּיקַיָא דִּבְהַהוּא עַלְמָא, וְכֻלְּהוּ מִסְתָּפֵי לְמֵימַר מִלִּין אִלֵּין, אֶלָּא לָעָאן (מְעַלְעֲלִין) בְּגִמְגּוּמָא. בְּגִינִי כָּךְ פְּסִילוּסִין אִקְרוּן, כְּהַהוּא פְּסִילוּתָא דִמְגַמְגֵם בְּפוּמֵיהּ.
זכות הפחד לחברי בבל - וקצר ידם לראות פני אליהו
אֲבָל לִזְכוּת אֲנִי דָן אוֹתָם, הוֹאִיל וּפוֹחֲדִים, שֶׁהֲרֵי הָאֲוִיר הַקָּדוֹשׁ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עָבְרָה מֵהֶם, וְיוֹנְקִים מֵאֲוִיר וְרוּחַ שֶׁל רָשׁוּת אַחֶרֶת. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנִּרְאֵית עֲלֵיהֶם קֶשֶׁת, וְאֵינָם כְּדָאִים לִרְאוֹת סֵבֶר פָּנָיו (ס"א: שֶׁל אֵלִיָּהוּ), כָּל שֶׁכֵּן סֵבֶר פָּנִים אֲחֵרוֹת.
בלשון הזוהר
אֲבָל לִזְכוּתָא דָּאִינְנָא לְהוּ, הוֹאִיל וּמִסְתָּפֵי. דְּהָא אֲוִירָא קַדִּישָׁא וְרוּחָא קַדִּישָׁא אִתְעֲדֵי מִנַּיְיהוּ, וְיָנְקֵי מֵאֲוִירָא וְרוּחָא דִרְשׁוּתָא אָחֳרָא. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְקֶשֶׁת אִתְחֲזֵי עֲלַיְיהוּ, וְלָאו אִינוּן כְּדַאי לְמֶחמֵי סֵבֶר אַנְפּוֹי (ס"א: דְּאֵלִיָּהוּ), כָּל שֶׁכֵּן סֵבֶר אַנְפִּין אָחֳרָנִין.
הגנת רשב"י על דורו - ועתיד עולם בלא מגן
אֲבָל זֶה מוֹעִיל לָהֶם שֶׁאֲנִי מָצוּי בָּעוֹלָם וַאֲנִי סִימָן (נ"א: תּוֹמֵךְ) בָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי בְּחַיֵּי לֹא יָשַׁב הָעוֹלָם בְּצַעַר, וְלֹא נִדּוֹן בַּדִּין שֶׁלְּמַעְלָה, אַחֲרַי לֹא יָקוּם דּוֹר כְּמוֹ הַדּוֹר הַזֶּה. וְעָתִיד הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא מִי שֶׁיָּגֵן עֲלֵיהֶם, וְכָל הַפָּנִים הַחֲצוּפוֹת יִמָּצְאוּ בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה. לְמַעְלָה - בַּחֲטָאֵי הַתַּחְתּוֹנִים וְהַחֻצְפָּה שֶׁלָּהֶם.
בלשון הזוהר
אֲבָל דָּא מְהַנְיָא לְהוּ, דְּאֲנָא שְׁכִיחַ בְּעַלְמָא וְאֲנָא סִימָנָא (נ"א: סַמְכָא) בְּעַלְמָא, דְּהָא בְּחַיֵּי לָא יָתִיב עַלְמָא בְּצַעֲרָא, וְלָא אִתְדָּן בְּדִינָא דִלְעֵילָא, בַּתְרָאי לָא יָקוּם דָּרָא כְּדָרָא דָא. וְזַמִּין עַלְמָא דְּלָא יִשְׁתַּכַּח מַאן דְּיָגִין עֲלַיְיהוּ, וְכָל אַנְפִּין חֲצִיפִין יִשְׁתַּכְּחוּן בֵּין לְעֵילָא בֵּין לְתַתָּא. לְעֵילָא, בְּחוֹבַיְיהוּ דִלְתַתָּא, וַחֲצִיפוּתָא דִלְהוֹן.
תרופה יחידה לדור מיותם - ספר תורה כשר שבתוכם
וַעֲתִידִים בְּנֵי הָעוֹלָם לִצְווֹחַ, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם. יַחֲזִירוּ רֹאשׁ לְכָל הָרוּחוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, וְלֹא יָשׁוּבוּ עִם רְפוּאָה. אֲבָל רְפוּאָה אַחַת מָצָאתִי לָהֶם בָּעוֹלָם וְלֹא יוֹתֵר, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיִּמָּצְאוּ אוֹתָם שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְנִמְצָא בֵינֵיהֶם ׳סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁאֵין בּוֹ שֶׁקֶר׳, כְּשֶׁמּוֹצִיאִים אוֹתוֹ, בִּגְלָלוֹ מִתְעוֹרְרִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. וְכָל שֶׁכֵּן אִם נִכְתַּב בּוֹ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי, וַהֲרֵי כְּבָר לָמַדְנוּ אֶת הַדָּבָר.
בלשון הזוהר
וּזְמִינִין בְּנִי עַלְמָא דְּצָוְוחִין, וְלֵית מַאן דְּיַשְׁגַּח עֲלַיְיהוּ. יְהַדְּרוּן רֵישָׁא לְכָל סִטְרֵי עַלְמָא, וְלָא יְתוּבוּן בְּאַסְוָותָא. אֲבָל חַד אָסוּתָא אַשְׁכַּחְנָא לְהוּ בְּעַלְמָא וְלָא יַתִּיר, בְּהַהוּא אֲתַר דְּיִשְׁתַּכְּחוּן אִינוּן דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא, וְאִשְׁתַּכַּח בֵּינַיְיהוּ ׳סֵפֶר תּוֹרָה דְּלָא מִשְׁתַּקַּר בֵּיהּ׳. כַּד מַפְקֵי הַאי, בְּגִינֵיהּ מִתְעָרֵי עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וְכָל שֶׁכֵּן אִי אַכְתִּיב בֵּיהּ שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא חָזֵי, וְהָא אוֹלִיפְנָא מִלָּה.
עוררות ספר תורה בעת עצירת גשמים וצער העולם
אוֹי לְדוֹר שֶׁהִתְגַּלָּה בֵינֵיהֶם סֵפֶר תּוֹרָה, וְלֹא מִתְעוֹרְרִים עָלָיו לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. מִי מִתְעוֹרֵר עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁהָעוֹלָם בְּצַעַר יָתֵר, וְהָעוֹלָם צָרִיךְ לְמָטָר, וְצָרִיךְ לְהַגְלוֹת סֵפֶר תּוֹרָה יוֹתֵר בְּצַעַר הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וַוי לְדָרָא דְּאִתְגַּלְּיָיא בֵּינַיְיהוּ סֵפֶר תּוֹרָה, וְלָא מִתְעָרֵי עֲלֵיהּ לְעֵילָא וְתַתָּא. מַאן אִתְעַר עֲלֵיהּ בְּשַׁעְתָּא דְעַלְמָא בְּצַעֲרָא טְפֵי, וְאִצְטְרִיךְ עַלְמָא לְמִטְרָא, וְאִצְטְרִיךְ לְאַגְלָאָה סֵפֶר תּוֹרָה יַתִּיר בְּדוֹחֲקָא דְעַלְמָא.
תפילת בני אדם על הקברים - מעוררת נשמות המתים
שֶׁכַּאֲשֶׁר הָעוֹלָם בְּצַעַר וּמְבַקְשִׁים בְּנֵי אָדָם רַחֲמִים עַל הַקְּבָרִים, כָּל הַמֵּתִים מִתְעוֹרְרִים עָלָיו, שֶׁהֲרֵי הַנֶּפֶשׁ מַקְדִּימָה וּמוֹדִיעָה לָרוּחַ, שֶׁהֲרֵי סֵפֶר תּוֹרָה נִמְצָא בַגָּלוּת, שֶׁהֻגְלָה בְצַעַר הָעוֹלָם, וְהַחַיִּים בָּאִים וּמְבַקְשִׁים רַחֲמִים.
בלשון הזוהר
דְּכַד עַלְמָא בְּצַעֲרָא, וּבָעָאן בְּנֵי נָשָׁא רַחֲמִין עֲלֵי קִבְרֵי, כֻּלְּהוּ מֵתִין מִתְעָרִין עֲלֵיהּ, דְּהָא נַפְשָׁא אַקְדִימַת וּמוֹדָעָא לְרוּחָא, דְּהָא סֵפֶר תּוֹרָה אִשְׁתַּכַּח בְּגָלוּתָא, דְּאִיגְלֵי בְּדוֹחֲקָא דְעַלְמָא, וְחַיָּיא אָתָאן וּבָעָאן רַחֲמֵי.
שרשרת ההודעה מנפש לרוח לנשמה עד הקב"ה
וְאָז הָרוּחַ מוֹדִיעָה לַנְּשָׁמָה, וְהַנְּשָׁמָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָז הקב"ה מִתְעוֹרֵר וְחָס עַל הָעוֹלָם, וְזֶה עַל גָּלוּת סֵפֶר תּוֹרָה מִמְּקוֹמוֹ, וְהַחַיִּים בָּאִים לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל קִבְרֵי הַמֵּתִים. אוֹי לַדּוֹר אִם צָרִיךְ סֵפֶר תּוֹרָה לְהַגְלוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וַאֲפִלּוּ מִבֵּית כְּנֶסֶת לְבֵית כְּנֶסֶת, שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְצָא בֵינֵיהֶם עַל מַה יַּשְׁגִּיחוּ עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
כְּדֵין רוּחָא מוֹדְעָא לִנְשָׁמָה, וּנְשָׁמָה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְעַר, וְחָס עַל עַלְמָא, וְדָא עַל גָּלוּתָא דְסֵפֶר תּוֹרָה מֵאַתְרִיהּ, וְחַיָּיא אָתִין לְמִבְעֵי רַחֲמֲי עַל קִבְרֵי מֵתַיי. וַוי לְדָרָא אִי אִצְטְרִיךְ סֵפֶר תּוֹרָה לְאַגְלָאָה לֵיהּ מֵאֲתַר לְאֲתַר, אֲפִילּוּ מִבֵּי כְּנִישְׁתָּא לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, דְּהָא לָא אִשְׁתַּכַּח בֵּינַיְיהוּ עַל מַה יִשְׁגְּחוּן עֲלַיְיהוּ.
שכינה בגלות ספר תורה - עוררות עליונים ותחתונים
וְאֶת זֶה לֹא יוֹדְעִים כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי שְׁכִינָה, כְּשֶׁגָּלְתָה גָלוּת אַחֲרוֹנָה. עַד שֶׁלֹּא עָלְתָה לְמַעְלָה מַה כָּתוּב? ׳מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים׳ (ירמיה ט, א). אַחַר כָּךְ בִּזְמַן שֶׁדֹּחַק רַב נִמְצָא בָעוֹלָם, הִיא נִמְצֵאת שָׁם, וּבַגָּלוּת שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה שָׁם הִיא, וְהַכֹּל מִתְעוֹרְרִים עָלֶיהָ, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.
בלשון הזוהר
וְדָא לָא יָדְעִין כֻּלְּהוּ בְּנֵי נָשָׁא, דְּהָא שְׁכִינְתָּא כַּד אִתְגַּלְּיָיא גָּלוּתָא בַּתְרָאָה. עַד לָא תִסְתַּלַּק לְעֵילָא, מַה כְּתִיב, ׳מִי יִתְּנִנִי בַּמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים׳ (ירמיהו ט, א). לְבָתַר בְּזִמְנָא דְּדָחֲקָא אִשְׁתַּכַּח טְפֵי בְּעַלְמָא, תַּמָּן אִשְׁתַּכְּחַת, וּבְגָלוּתָא דְסֵפֶר תּוֹרָה, תַּמָּן הִיא, וְכֹלָּא מִתְעָרִין עֲלֵיהּ, עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.
גנות הבבליים שלא הכירו בשבחו של רב המנונא סבא
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם הַבַּבְלִים הַטִּפְּשִׁים הַלָּלוּ יֵדְעוּ דְבָרִים שֶׁל סוֹדוֹת הַחָכְמָה עַל מָה עוֹמֵד הָעוֹלָם, וְתוֹמְכָיו עַל מַה מִּתְרַגְּשִׁים כְּשֶׁהוּא נִמְצָא בְצַעַר, אָז יֵדְעוּ שִׁבְחוֹ שֶׁל רַב (הַמְנוּנָא) יֵיבָא סָבָא כַּאֲשֶׁר הָיָה מָצוּי בֵינֵיהֶם וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים אֶת שִׁבְחוֹ. וַהֲרֵי מָצָאנוּ דְבָרִים שֶׁלּוֹ קְשׁוּרִים לְדִבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּסוֹד עֶלְיוֹן שֶׁל הַחָכְמָה, וְהֵם לֹא הָיוּ יוֹדְעִים אֶת שִׁבְחוֹ.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אִי הַנֵּי בַּבְלָאֵי טִפְּשָׁאֵי, יִנְדְּעוּן מִלִּין דְּרָזֵי דְּחָכְמְתָא, עַל מַה קָּאִים עַלְמָא, וְסָמְכוֹי עַל מַה קָּא מִתְרַגְּשָׁן. כַּד יִשְׁתַּכַּח בְּדוֹחֲקָא, יִנְדְּעוּן שְׁבָחָא דְּרַב (המנונא) יֵיבָא סָבָא. כַּד אִשְׁתַּכַּח בֵּינַיְיהוּ, וְלָא הֲווּ יָדְעֵי שִׁבְחֵיהּ. וְהָא אַשְׁכַּחְנָא מִלּוֹי מִתְקַשְּׁרָן בְּמִלּוֹי דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, בְּרָזָא עִלָּאָה דְחָכְמְתָא, וְאִינוּן לָא הֲווּ יָדְעֵי שְׁבָחֵיהּ.
פקחותם בעיבור שנה בלא מסורת של תורה
וְעַכְשָׁו הוֹלְכִים אַחַר דִּבְרֵי חָכְמָה, וְאֵין מִי שֶׁעוֹמֵד עָלֶיהָ וְאֵין מִי שֶׁקּוֹרֵא, וְעִם כָּל זֶה יֵשׁ בֵּינֵיהֶם פִּקְחִים בְּעִבּוּר שָׁנָה וּקְבִיעַת הֶחֳדָשִׁים, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא נִתַּן לָהֶם וְלֹא נִמְסַר בִּידֵיהֶם.
בלשון הזוהר
וְהַשְׁתָּא אָזְלִין בָּתַר מִלֵּי דְחָכְמְתָא, וְלֵית מַאן דְּקָאִים עֲלָהּ, וְלֵית מַאן דְּקָרֵי. וְעִם כָּל דָא, אִית בֵּינַיְיהוּ פִּקְחִין בְּעִבּוּרָא דְּשַׁתָּא וּבִקְבִיעוּתָא דְיַרְחֵי, אַף עַל גַּב דְּלָא אִתְיְיהִיב לְהוּ, וְלָא אִתְמָסַר בִּידַיְיהוּ.
שנים עשר חדש נפש קשורה בגוף בקבר ובדינו
שָׁנִינוּ, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ מִתְקַשֶּׁרֶת בַּגּוּף בַּקֶּבֶר, וְנִדּוֹנִים בְּדִין כְּאֶחָד, פְּרָט לְאוֹתָהּ נֶפֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, וְנִמְצֵאת בַּקֶּבֶר וְיוֹדַעַת בַּצַּעַר שֶׁלּוֹ, וּבְצַעַר הַחַיִּים יוֹדַעַת (ס"א: לֹא יוֹדַעַת), וְלֹא מִשְׁתַּדֶּלֶת עֲלֵיהֶם. וְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשׁ אֶחָד, וְהוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם, וְיוֹדַעַת מִן הָרוּחַ מַה שֶּׁהִיא יוֹדַעַת, וּמִשְׁתַּדֶּלֶת עַל הַצַּעַר שֶׁל הָעוֹלָם, וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, וְלָדַעַת אֶת צַעֲרָם שֶׁל הַחַיִּים.
בלשון הזוהר
תָּנִינָן, תְּרֵיסַר יַרְחֵי, הַאי נֶפֶשׁ אִיהִי מִתְקַשְּׁרָא בְּגוּפָא בְּקִבְרָא, וְאִתְדָּנוּ בְּדִינָא כְּחֲדָא, בַּר הַהִיא נֶפֶשׁ דְּצַדִּיקַיָיא, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ, וּזְמִינָא בְּקִבְרָא, וְיָדַע בְּצַעֲרָא דִילֵיהּ, וּבְצַעֲרָא דְחַיֵּי יָדַע (ס"א: לֹא יָדַע), וְלָא אִשְׁתַּדְּלַת עֲלַיְיהוּ. וּלְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי, אִתְלַבַּשׁ בִּלְבוּשָׁא חַד, וְאָזִיל וְשָׁאט בְּעַלְמָא, וְיָדַע מִן רוּחָא מַה דְּיָדַע, וְאִשְׁתְּדָּל צַעֲרָא לְעַלְמָא, וּלְמִבָּעֵי רַחֲמֵי, וּלְמִנְדַע (להו) צַעֲרָא דְחַיֵּי.
צדיק הדור המכריז על צער העולם בין חיים ומתים
וּמִי מְעוֹרֵר אֶת כָּל זֶה? בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ צַדִּיק שֶׁמּוֹדִיעַ לָהֶם כָּרָאוּי, וְאוֹתוֹ צַדִּיק נוֹדָע בֵּינֵיהֶם. שֶׁשָּׁנִינוּ, צַדִּיק כְּשֶׁנִּשְׁאָר בָּעוֹלָם, בֵּין הַחַיִּים וּבֵין הַמֵּתִים הוּא נוֹדָע, שֶׁהֲרֵי כָּל יוֹם מַכְרִיזִים עָלָיו בֵּינֵיהֶם, וּכְשֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר צַעַר בָּעוֹלָם וְהוּא לֹא יָכוֹל לְהָגֵן עַל הַדּוֹר, הוּא מוֹדִיעַ לָהֶם אֶת צַעַר הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וּמַאן אִתְעַר לְכָל הַאי, בְּזִמְנָא דְאִית זַכָּאָה, דְּאוֹדַע לְהוּ כְּדְקָא יְאוּת, וְהַהוּא זַכָּאָה אִשְׁתְּמוֹדַע בֵּינַיְיהוּ. דְּתַנְיָא, זַכָּאָה כַּד אִשְׁתָּאַר בְּעַלְמָא, בֵּין חַיָּיא, וּבֵין מֵיתַיָא אִשְׁתְּמוֹדַע, דְּהָא כָּל יוֹמָא מַכְרְזֵי עֲלֵיהּ בֵּינַיְיהוּ, וְכַד צַעֲרָא טָפֵי בְּעַלְמָא, וְהוּא לָא יָכִיל לַאֲגָנָא עַל דָּרָא, הוּא אוֹדַע לְהוּ צַעֲרָא דְעַלְמָא.
העדר צדיק - ספר תורה לבדו מעורר עליונים ותחתונים
וּכְשֶׁלֹּא נִמְצָא צַדִּיק שֶׁמַּכְרִיזִים עָלָיו בֵּינֵיהֶם, וְלֹא נִמְצָא מִי שֶׁיְּעוֹרֵר אוֹתָם בַּצַּעַר שֶׁל הָעוֹלָם אֶלָּא סֵפֶר תּוֹרָה. אָז מִתְעוֹרְרִים עָלָיו עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וּצְרִיכִים כֻּלָּם לְהִמָּצֵא בְּאוֹתוֹ זְמַן בִּתְשׁוּבָה. וְאִם לֹא נִמְצָאִים, מִתְעוֹרְרִים עֲלֵיהֶם בַּעֲלֵי הַדִּין, וַאֲפִלּוּ רוּחַ שֶׁל גַּן עֵדֶן מִתְעוֹרְרִים עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם סֵפֶר תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
וְכַד לָא אִשְׁתַּכַּח זַכָּאָה דְּמַכְרְזֵי עֲלֵיהּ בֵּינַיְיהוּ, וְלָא אִשְׁתַּכַּח מַאן דְּאִתְעַר לְהוּ בְּצַעֲרָא דְעַלְמָא, אֶלָּא סֵפֶר תּוֹרָה. כְּדֵין עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי מִתְעָרִין עֲלֵיהּ, וּצְרִיכִין כֹּלָּא דְּיִשְׁתַּכְּחוּן בְּהַהִיא זִמְנָא בִּתְשׁוּבָה. וְאִי לָא מִשְׁתַּכְּחֵי, הָא מָארֵי דְּדִינָא אִתְעָרוּן עֲלַיְיהוּ, וְאֲפִילּוּ רוּחַ דְּגִנְתָא דְעֵדֶן, מִתְעָרִין עֲלַיְיהוּ, בְּגִינֵיהּ דְּסֵפֶר תּוֹרָה, כִּדְאִתְּמָר.
מרכבה אחת של גוף נפש רוח ונשמה עם האבות
שָׁנִינוּ, ׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי׳ (בראשית מז, ל) - בְּגוּף, בְּנֶפֶשׁ, בְּרוּחַ, בִּנְשָׁמָה, בְּמֶרְכָּבָה אַחַת, בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כַּמָּה אֲטוּמִים מֵהַכֹּל בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יוֹדְעִים וְלֹא מַשְׁגִּיחִים וְלֹא שׁוֹמְעִים וְלֹא מִסְתַּכְּלִים בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם, וְאֵיךְ הקב"ה נִמְצָא עֲלֵיהֶם בְּרַחֲמִים בְּכָל זְמַן וְעִדָּן, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, ׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי׳ (בראשית מז, ל), בְּגוּפָא, בְּנַפְשָׁא, בְּרוּחָא, בְּנִשְׁמָתָא, בִּרְתִיכָא חָדָא, בְּדַרְגָא עִלָּאָה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כַּמָּה אֲטִימִין מִכֹּלָּא בְּנֵי עַלְמָא, דְּלָא יָדְעֵי, וְלָא מַשְׁגִּיחֵי, וְלָא שָׁמְעֵי, וְלָא מִסְתַּכְּלֵי בְּמִלֵּי דְעַלְמָא. וְהֵיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּכַּח עֲלַיְיהוּ בְּרַחֲמִין, בְּכָל זְמַן וְעִידָן, וְלֵית מַאן דְּיַשְׁגַּח.
רוח נכנסת שלוש פעמים ביום למערת המכפלה ומחיה עצמות
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם נִכְנֶסֶת רוּחַ אַחַת לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, וְנוֹשֶׁבֶת בְּקִבְרֵי הָאָבוֹת, וּמִתְרַפְּאִים כָּל הָעֲצָמוֹת וְעוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם, וְאוֹתָהּ רוּחַ מַשְׁפִּיעָה טַל מִלְמַעְלָה מֵרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, מָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים הָאָבוֹת הָעֶלְיוֹנִים. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ (ס"א: מִתְעוֹרֵר) אוֹתוֹ הַטַּל מֵהֶם, מִתְעוֹרְרִים הָאָבוֹת שֶׁלְּמַטָּה.
בלשון הזוהר
תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא, עָאל רוּחָא חָדָא בִּמְעַרְתָּא דְכָפֶלְתָּא, וְנָשִׁיב בְּקִבְרֵי אֲבָהָתָא, וְאִתְסְיָין כָּל גַּרְמִין, וְקָיְימֵי בְּקִיּוּמָא, וְהַהוּא רוּחָא נָגִיד טַלָּא מִלְּעֵילָא, מֵרֵישָׁא דְמַלְכָּא, אֲתַר דְּמִשְׁתַּכְּחֵי אֲבָהָן עִלָּאֵי. וְכַד מָטֵי (ס"א: מתער) הַהוּא טַלָּא מִנַּיְיהוּ, מִתְעָרִין אֲבָהָן דִּלְתַתָּא.
ירידת הטל בדרגות עד האבות המבקשים רחמים על בניהם
וְלָמַדְנוּ שֶׁיּוֹרֵד אוֹתוֹ הַטַּל בִּדְרָגוֹת יְדוּעוֹת, דַּרְגָּה אַחַר דַּרְגָּה, וּמַגִּיעַ לְגַן הָעֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה. וּמֵאוֹתוֹ הַטַּל נִרְחָץ בִּבְשָׂמִים שֶׁל גַּן עֵדֶן. וּמִתְעוֹרֶרֶת רוּחַ אַחַת שֶׁכְּלוּלָה בִּשְׁתֵּי אֲחֵרוֹת, וְעוֹלָה וּמְשׁוֹטֶטֶת בֵּין הַבְּשָׂמִים, וְנִכְנֶסֶת בְּפֶתַח הַמְּעָרָה, וְאָז מִתְעוֹרְרִים הָאָבוֹת, הֵם וְזִוּוּגֵיהֶם, וּמְבַקְּשִׁים רַחֲמִים עַל בְּנֵיהֶם.
בלשון הזוהר
וְתָאנָא, נָחִית הַהוּא טַלָּא בְּדַרְגִּין יְדִיעָן, דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, וּמָטֵי לְגַן עֵדֶן דִּלְתַתָּא. וּמֵהַהוּא טַלָּא, אִתְסְחֵי בְּבוּסְמִין דְּגִנְתָא דְעֵדֶן. וְאִתְעַר רוּחָא חָדָא, דְּכָלִיל בִּתְרֵין אָחֳרָנִין וְסָלִיק וְשָׁאט בֵּינֵי בּוּסְמִין, וְעָיִיל בְּפִתְחָא דִמְעַרְתָּא, כְּדֵין מִתְעָרִין אֲבָהָן, אִינוּן וְזִיווּגָן, וּבְעָאן רַחֲמֵי עַל בְּנוֹי.
הפסקת הטל בעוון העולם - וחזרתו מעתיקא קדישא
וְכַאֲשֶׁר נִמְצָא צַעַר בָּעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם יְשֵׁנִים עַל חֲטָאֵי הָעוֹלָם, וְאוֹתוֹ טַל לֹא שׁוֹפֵעַ וְלֹא נִמְצָא, עַד שֶׁמִּתְעוֹרֵר סֵפֶר תּוֹרָה כָּרָאוּי בָּעוֹלָם. וְהַנֶּפֶשׁ מוֹדִיעָה לָרוּחַ, וְהָרוּחַ לַנְּשָׁמָה, וְהַנְּשָׁמָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָז יוֹשֵׁב הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, וְשׁוֹפֵעַ מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא הָעֶלְיוֹן שֶׁפַע שֶׁל טַל הַבְּדוֹלַח. וּמַגִּיעַ לְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, וּמִתְבָּרְכִים הָאָבוֹת. וְשׁוֹפֵעַ אוֹתוֹ טַל לְאוֹתָם יְשֵׁנִים, וְאָז כֻּלָּם מִתְחַבְּרִים (נ"א: מִתְבָּרְכִים), וְחָס הקב"ה עַל הָעוֹלָם. וְלָמַדְנוּ, לֹא חָס הקב"ה עַל הָעוֹלָם עַד שֶׁמּוֹדִיעַ לָאָבוֹת, וּבִשְׁבִילָם הָעוֹלָם מִתְבָּרֵךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי כָּךְ זֶה, וַהֲרֵי מָצָאנוּ דְבָרִים בְּסִפְרוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, אוֹתוֹ עֶלְיוֹן, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ עֵצָה שֶׁל חָכְמָה שֶׁל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
וְכַד אִשְׁתַּכַּח עַלְמָא בְּצַעֲרָא, בְּגִין דְּאִינוּן דְּמִיכִין עַל חוֹבֵי עַלְמָא, וְהַהוּא טַלָּא לָא אִתְנְגִיד וְלָא אִשְׁתַּכַּח, עַד דְּאִתְעַר סֵפֶר תּוֹרָה, כְּדְקָא חָזֵי בְּעַלְמָא. וְנַפְשָׁא אוֹדְעָא לְרוּחָא, וְרוּחָא לְנִשְׁמָתָא, וְנִשְׁמָתָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כְּדֵין יָתִיב מַלְכָּא בְּכֻּרְסְיָיא דְרַחֲמֵי, וְנָגִיד מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, נְגִידוּ דְטַלָּא דְבָדוֹלְחָא. וּמָטֵי לְרִישָׁא דְמַלְכָּא, וּמִתְבָּרְכִין אֲבָהָן. וְנָגִיד הַהוּא טַלָּא, לְאִינוּן דְּמִיכִין, וּכְדֵין מִתְחַבְּרָן (נ"א: מתברכן) כֻּלְּהוּ, וְחָיִיס קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל עַלְמָא. וְתָאנָא, לָא חָיִיס קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל עַלְמָא, עַד דְּאוֹדַע לַאֲבָהָן וּבְגִינַיְיהוּ עַלְמָא אִתְבָּרְכָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי הָכִי הוּא, וְהָא אַשְׁכַּחְנָא מִלֵּי בְּסִפְרָא דִשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, הַהוּא עִלָּאָה, דְּקָרָא לֵיהּ עֵיטָא דְחָכְמְתָא דְכֹלָּא.
רחל העומדת בפרשת דרכים - ושכינה בחלקו של בנימין
וְרַב הַמְנוּנָא, כָּךְ גִּלָּה וְאָמַר, שֶׁהֲרֵי הֶרְאוּ לוֹ שֶׁרָחֵל עָשְׂתָה יוֹתֵר, שֶׁעוֹמֶדֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים בְּכָל זְמַן שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ, מִכֻּלָּם. וְסוֹד הַדָּבָר - אָרוֹן וְכַפֹּרֶת וּכְרוּבִים בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, שֶׁנּוֹלַד בַּדֶּרֶךְ, וּשְׁכִינָה עַל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
וְרַב הַמְנוּנָא, הָכִי גַּלֵּי וְאָמַר, דְּהָא אַחְזִיּוּ לֵיהּ, דְּיַתִּיר עָבְדַת רָחֵל, דְּקָיְימָא בְּפָרָשַׁת אוֹרְחִין, בְּכָל זִמְנָא דְאִצְטְרִיךְ עַלְמָא, מִכֻּלְּהוּ. וְרָזָא דְמִלָּה, אָרוֹן וְכַפּוֹרֶת וּכְרוּבִים בְּחוּלְקָא דְבִנְיָמִן, דְּאִתְיְלִיד בְּאוֹרְחָא, וּשְׁכִינְתָּא עַל כֹּלָּא:
׳וישתחו ישראל על ראש המטה׳
עליית יעקב לכסאו ודיני הנפש בפטירה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.