כוכבי שרביט בשערות הלבנה - בעלי דין אוחזים כאריה בטרפו
ויחי · ׳ותרב חכמת שלמה׳ - שלמות ופגימת הלבנה וסודות בני קדם · מאמר 31 · פיסקה 10 · דף רכג ע"ב
לשון הזוהר
תְּחוֹת אִינוּן חֵיוָותָא, מִתְאַחֲדָן שַׂעֲרָהָא דְסִיהֲרָא, דְּאִקְרוּן כֹּכְבַיָא דְּשַׁרְבִיטָא, דְּשַׁרְבִיט מַמָּשׁ, מָארֵי דְּמָארִין, מָארֵי דְמַתְקְלָא, מָארֵי דְקַשְׁיוּ, מָארֵי דְחוּצְפָּא. וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן מָארֵי (נ"א שערי) דְאַרְגְּוָונָא, יְדָהָא וְרַגְלָהָא אֲחִידָן בְּהַאי, כְּאַרְיֵה (קדישא) תַּקִּיפָא דְּאָחִיד עַל טַּרְפֵּיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל׳ (מיכה ה, ז).
תרגום
תַּחַת אוֹתָן הַחַיּוֹת נֶאֱחָזוֹת שַׂעֲרוֹת הַלְּבָנָה שֶׁנִּקְרָאוֹת כּוֹכְבֵי שַׁרְבִיט, שֶׁל שַׁרְבִיט מַמָּשׁ, בַּעֲלֵי דִין, בַּעֲלֵי מִשְׁקָל, בַּעֲלֵי הַדִּין הַקָּשֶׁה, בַּעֲלֵי חֻצְפָּה, וְכֻלָּם נִקְרָאִים בַּעֲלֵי (שערות) אַרְגָּמָן. יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ אֲחוּזוֹת בָּזֶה כְּמוֹ אַרְיֵה (קָדוֹשׁ) חָזָק שֶׁאוֹחֵז בְּטִרְפּוֹ, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל׳ (מיכה ה, ז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תחות אינון חיוותא, מתאחדן שערהא דסיהרא, דאקרון ככביא דשרביטא, דשרביט ממש, מארי דמארין, מארי דמתקלא, מארי דקשיו, מארי דחוצפא. וכלהו אקרון מארי (נ"א שערי) דארגוונא, ידהא ורגלהא אחידן בהאי, כאריה (קדישא) תקיפא דאחיד על טרפיה. ועל דא כתיב, ׳וטרף ואין מציל׳ (מיכה ה, ז).
התרגום: תחת אותן החיות נאחזות שערות הלבנה שנקראות כוכבי שרביט, של שרביט ממש, בעלי דין, בעלי משקל, בעלי הדין הקשה, בעלי חצפה, וכלם נקראים בעלי (שערות) ארגמן. ידיה ורגליה אחוזות בזה כמו אריה (קדוש) חזק שאוחז בטרפו, ועל זה כתוב ׳וטרף ואין מציל׳ (מיכה ה, ז).
מן המפרשים
אור יקר: מארי דמארין בעלי מדות, שמודדים מעשה בן אדם כמה נטה אל הטוב, אם נתערב תערובת רע עמו.
הסולם: תחות אינון חיותא וכו': תחת אלו החיות, מתאחזים שערות הלבנה, שהיא הנוקבא, הנקראות כוכבי שבט, שבט ממש, כלומר שהם בחינת שבט לדון בהם את העולם, ומתחלקים לבעלי דין, לבעלי משקל, לבעלי דין קשה, ולבעלי חוצפה, וכולם נקראים בעלי שער,…