ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 31: ׳ותרב חכמת שלמה׳ - שלמות ופגימת הלבנה וסודות בני קדם › פיסקה 5 (רכג ע"א)

חכמה מתיישבת רק מתוך ישיבה ומנוחה - לא בהליכה

ויחי · ׳ותרב חכמת שלמה׳ - שלמות ופגימת הלבנה וסודות בני קדם · מאמר 31 · פיסקה 5 · דף רכג ע"א

לשון הזוהר

נָחַת רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי כְּתִיב, ׳וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה׳ (דברים ט, ט), וַדַּאי חָכְמְתָא לָא מִתְיַישְׁבָא, אֶלָּא כַּד בַּר נָשׁ יָתִיב וְלָא אָזִיל, אֶלָּא קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ. וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי עַל מַה כְּתִיב וָאֵשֵׁב. הַשְׁתָּא בְּנַיְיחָא תַּלְיָיא מִילְתָא. יָתְבוּ.

תרגום

יָרַד רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּתוּב ׳וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה׳ (דברים ט, ט) - וַדַּאי שֶׁחָכְמָה לֹא מִתְיַשֶּׁבֶת אֶלָּא כְּשֶׁאָדָם יוֹשֵׁב וְלֹא הוֹלֵךְ, אֶלָּא עוֹמֵד בְּקִיּוּמוֹ. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים עַל מַה כָּתוּב וָאֵשֵׁב. עַכְשָׁו בִּמְנוּחָה הַדָּבָר תָּלוּי. יָשְׁבוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: נחת רבי שמעון, אמר ליה, ודאי כתיב, ׳ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה׳ (דברים ט, ט), ודאי חכמתא לא מתיישבא, אלא כד בר נש יתיב ולא אזיל, אלא קאים בקיומיה. והא אוקימנא מלי על מה כתיב ואשב. השתא בנייחא תלייא מילתא. יתבו.

התרגום: ירד רבי שמעון, אמר לו, ודאי כתוב ׳ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה׳ (דברים ט, ט) - ודאי שחכמה לא מתישבת אלא כשאדם יושב ולא הולך, אלא עומד בקיומו. והרי בארנו את הדברים על מה כתוב ואשב. עכשו במנוחה הדבר תלוי. ישבו.

מן המפרשים

הסולם: נחת ר' שמעון וכו': ירד ר"ש, אמר לו, ודאי כתוב, ואשב בהר ארבעים יום וגו', ודאי שהחכמה אינה מתישבת אלא כשאדם יושב ואינו הולך, אלא נמצא על בוריו. וכבר בארנו הדברים, על מה שכתוב ואשב. עתה הדבר תלוי במנוחה. ישבו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: