ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 30: ׳ויקרא לבנו ליוסף׳ - סוד הבן, שבועת הקבורה וזכות לאה › פיסקה 4 (רכב ע"א)

דיוקן יוסף כדיוקן אביו - וזכות פרנסתו בזקנותו

ויחי · ׳ויקרא לבנו ליוסף׳ - סוד הבן, שבועת הקבורה וזכות לאה · מאמר 30 · פיסקה 4 · דף רכב ע"א

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, ׳וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף׳, דְּבְדִיוּקְנָא חַד הֲווּ מִתְחַזְּיָין. דְּכָל מַאן דְּחָמֵי לְיוֹסֵף, הֲוָה אַסְהִיד דִּבְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב הֲוָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, כֹּלָּא הָכִי הוּא. וְעוֹד דְּיוֹסֵף זָן לֵיהּ וְלִבְנוֹי בְּסִבוּתֵיהּ, וּבְגִינֵי כָּךְ בְּנוֹ מַמָּשׁ, יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ. ׳וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף׳, אַמַּאי לְיוֹסֵף וְלָא לְאָחֳרָא. מִשּׁוּם דִּרְשׁוּתָא הֲוָה בִּידֵיהּ לְסַלְקֵיהּ מִתַּמָּן.

תרגום

דָּבָר אַחֵר ׳וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף׳ - שֶׁבִּדְיוֹקָן אֶחָד הָיוּ נִרְאִים. שֶׁכָּל מִי שֶׁרָאָה אֶת יוֹסֵף, הָיָה מֵעִיד שֶׁבְּנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הָיָה. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, הַכֹּל כָּךְ הוּא, וְעוֹד, שֶׁיּוֹסֵף זָן ׳אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו׳ בְּזִקְנוּתוֹ, וְלָכֵן בְּנוֹ מַמָּשׁ יוֹתֵר מִכֻּלָּם. ׳וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף׳, לָמָּה לְיוֹסֵף וְלֹא לְאַחֵר? מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה רְשׁוּת בְּיָדוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ מִשָּׁם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר, ׳ויקרא לבנו ליוסף׳, דבדיוקנא חד הוו מתחזיין. דכל מאן דחמי ליוסף, הוה אסהיד דבריה דיעקב הוה. רבי יוסי אמר, כלא הכי הוא. ועוד דיוסף זן ליה ולבנוי בסבותיה, ובגיני כך בנו ממש, יתיר מכלהו. ׳ויקרא לבנו ליוסף׳, אמאי ליוסף ולא לאחרא. משום דרשותא הוה בידיה לסלקיה מתמן.

התרגום: דבר אחר ׳ויקרא לבנו ליוסף׳ - שבדיוקן אחד היו נראים. שכל מי שראה את יוסף, היה מעיד שבנו של יעקב היה. רבי יוסי אמר, הכל כך הוא, ועוד, שיוסף זן ׳אותו ואת בניו׳ בזקנותו, ולכן בנו ממש יותר מכלם. ׳ויקרא לבנו ליוסף׳, למה ליוסף ולא לאחר? משום שהיתה רשות בידו להעלותו משם.

מן המפרשים

כתם פז: ר' יוסי אמר כלא הכי הוא כלומר זה וזה אמת כי היה דומה לאביו במראה עד שהיה דומה לו בכלא. ועוד נתיחס לו הבניות בפרט לפי שהוא זן אותו בזקנותו ולזה יקרא בן אמתי יותר מכל בניו. ויתן טעם למה קרא ליוסף יותר מכל בניו לפי שהיה רשות בידו…

אור יקר: זן ליה ולבנוי, ונודע שהת״ת הוא הזן לכל בשפעו, א״כ שאיר בניו שהם תחת יד אחרים אינם דומים במרכבה אליו, אמנם יוסף שדמה אליו כמו שיעקב זן יוסף זן, זכה בסוד מדת הזכר לזון לאחרים, זה.

הסולם: ד"א, ויקרא לבנו ליוסף: שבצורה אחת היו נראים, שכל מי שראה ליוסף היה מעיד שבנו של יעקב הוא. רבי יוסי אמר, לגמרי הוא כך. שקראו בנו, משום שהיו להם צורה אחת. ועוד, כי יוסף זן לו ולבניו בזקנותו, ומשום זה, הוא בנו ממש יותר מכולם.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר