ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 3: ׳אם נא מצאתי חן בעיניך׳ - שבועת יעקב לבניו על גאולה עתידה › פיסקה 6 (ריג ע"א)

מעשה ברב המנונא ורב ייסא - תשובה מבטלת ירושת טומאה

ויחי · ׳אם נא מצאתי חן בעיניך׳ - שבועת יעקב לבניו על גאולה עתידה · מאמר 3 · פיסקה 6 · דף ריג ע"א

לשון הזוהר

תָּנָא, (ויקרא ע"ה ע"ב, ע"ש כי שם בא כל הענין בשלמותו) רַב הַמְנוּנָא סָבָא אֲזַל לְקַפּוֹטְקִיָּיא, עָאל לְקַמַּייהוּ רַב ייִסָא סָבָא. אָמַר לֵיהּ, בְּמַאי עַסְקִיתוּ. וַוי לֵיהּ, וַוי לְנַפְשֵׁיהּ. אִי אִשְׁתְּלַף רוּחָא דִּמְסָאֲבָא דְּאִשְׁתַּכַּח עִמֵּיהּ וְאוֹרִית לֵיהּ לִבְרֵיהּ. וְהַאי אִיהוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֵית לֵיהּ חוּלָקָא. שָׁבִיק לֵיהּ חוּלָקָא שָׁבִיק לֵיהּ לְשֵׁיצָאָה לֵיהּ לְעַלְמָא דְאָתֵי. אָמַר לֵיהּ, מְנָא לָךְ הָא. אָמַר לֵיהּ, הָכָא אוֹלִיפְנָא, דְּהַאי יְרוּתָא בִּישְׁתָּא, אַחְסְנִין (אחרי מות עו ע"א) כֻּלְּהוּ בְּנוֹי אִי לָא יְתוּבוּן, דְהָא לֵית מִלָּה קָיְימָא קַמֵי תְּשׁוּבָה. וְאֲנָא הָכִי אוֹלִיפְנָא, דְּהָא אַסְוָותָא דָא יַהֲבוּ לִי זִמְנָא חָדָא, דְּהֲוֵינָא רְשִׁים בְּאַנְפִּי, וְיוֹמָא חַד הֲוֵינָא אָזִיל בְּאָרְחָא וְעַרְעָנָא בְּחַד זַכָּאָה, וְעַל יְדוֹי אִתְעֲבַר מִנָאי הַהוּא רְשִׁימָא. אָמַר לֵיהּ מַה שְּׁמָךְ, אָמַר לֵיהּ אֶלְעָזָר, וְקָרֵינָא לֵיהּ אֶלְעָזָר אָחֳרָא, אָמַר לֵיהּ בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּחָמֵינָא לָךְ, זַכָּאָה חוּלָקָךְ בְּעַלְמָא דֵין, וּבְעַלְמָא דְאָתֵי:

תרגום

לָמַדְנוּ, רַב הַמְנוּנָא סָבָא הָלַךְ לְקַפּוֹטְקִיָּא. נִכְנַס לִפְנֵיהֶם רַב יֵיסָא סָבָא. אָמַר לוֹ, בַּמָּה עֲסַקְתֶּם? אוֹי לוֹ אוֹי לְנַפְשׁוֹ אִם נִשְׁלְפָה רוּחַ טֻמְאָה שֶׁנִּמְצֵאת עִמּוֹ וְהוֹרִישׁ אוֹתָהּ לִבְנוֹ. וְזֶהוּ שהקב"ה אֵין לוֹ חֵלֶק, מַשְׁאִיר לוֹ חֵלֶק וּמַשְׁאִיר אוֹתוֹ לְהִשָּׁמֵד מִן הָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לוֹ, מִנַּיִן לְךְ זֶה? אָמַר לוֹ, כָּאן לָמַדְתִּי, שֶׁהַיְרֻשָּׁה הָרָעָה הַזּוֹ יוֹרְשִׁים כָּל בָּנָיו אִם לֹא יָשׁוּבוּ, שֶׁהֲרֵי אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה. וַאֲנִי כָּךְ לָמַדְתִּי, שֶׁהֲרֵי רְפוּאָה זוֹ נָתְנוּ לִי פַּעַם אַחַת שֶׁהָיִיתִי רָשׁוּם בְּפָנַי, וְיוֹם אֶחָד הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַשְׁתִּי צַדִּיק אֶחָד, וְעַל יָדוֹ עָבַר מִמֶּנִּי אוֹתוֹ הָרֹשֶׁם. אָמַר לוֹ, מַה שִּׁמְךְ? אָמַר לוֹ, אֶלְעָזָר, וְקָרָאתִי לוֹ אֶלְעָזָר אַחֵר. אָמַר לוֹ, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁרָאִיתִי אוֹתְךְ, אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תנא, (ויקרא ע"ה ע"ב, ע"ש כי שם בא כל הענין בשלמותו) רב המנונא סבא אזל לקפוטקייא, עאל לקמייהו רב ייסא סבא. אמר ליה, במאי עסקיתו. ווי ליה, ווי לנפשיה. אי אשתלף רוחא דמסאבא דאשתכח עמיה ואורית ליה לבריה. והאי איהו דקודשא בריך הוא לית ליה חולקא. שביק ליה חולקא שביק ליה לשיצאה ליה לעלמא דאתי. אמר ליה, מנא לך הא. אמר ליה, הכא אוליפנא, דהאי ירותא בישתא, אחסנין (אחרי מות עו ע"א) כלהו בנוי אי לא יתובון, דהא לית מלה קיימא קמי תשובה. ואנא הכי אוליפנא, דהא אסוותא דא יהבו לי זמנא חדא, דהוינא רשים באנפי, ויומא חד הוינא אזיל בארחא וערענא בחד זכאה, ועל ידוי אתעבר מנאי ההוא רשימא. אמר ליה מה שמך, אמר ליה אלעזר, וקרינא ליה אלעזר אחרא, אמר ליה בריך רחמנא דחמינא לך, זכאה חולקך בעלמא דין, ובעלמא דאתי:

התרגום: למדנו, רב המנונא סבא הלך לקפוטקיא. נכנס לפניהם רב ייסא סבא. אמר לו, במה עסקתם? אוי לו אוי לנפשו אם נשלפה רוח טמאה שנמצאת עמו והוריש אותה לבנו. וזהו שהקב"ה אין לו חלק, משאיר לו חלק ומשאיר אותו להשמד מן העולם הבא. אמר לו, מנין לך זה? אמר לו, כאן למדתי, שהירשה הרעה הזו יורשים כל בניו אם לא ישובו, שהרי אין דבר העומד בפני התשובה. ואני כך למדתי, שהרי רפואה זו נתנו לי פעם אחת שהייתי רשום בפני, ויום אחד הייתי הולך בדרך ופגשתי צדיק אחד, ועל ידו עבר ממני אותו הרשם. אמר לו, מה שמך? אמר לו, אלעזר, וקראתי לו אלעזר אחר. אמר לו, ברוך הרחמן שראיתי אותך, אשרי חלקך בעולם הזה ובעולם הבא.

מן המפרשים

הסולם: תנא רב המנונא סבא וכו': מכאן עד ויאמר השבעה לי, הוא גליון, המביא ראיה וטעם לדברי הזהר שאומר, ואי סייעת אוירא אחרא וכו'. מתחילת המאמר וסיום המאמר של זהר אחרי אות שמ"ג. והמעתיקים הכניסוהו בפנים הזהר. גם בספרים שלנו אינו מתחיל שם…

מקדש מלך: מן המקבילה באחרי מות מאמר נז, י (עו.) אי לא יתובון פי' שאביהם לא שב. א"ל אלעזר וקרינא עליה אלעזר אחרא. פי' תחלה היה שמו אלעזר ואח"כ קראתיו אלעזר אחרא. לפי שנעשה אחר ע"י תשובה שעשה וע"י התורה שלמד ולגי' עלי הוא קרא עצמו אלעזר…

נפש דוד: מן המקבילה באחרי מות מאמר נז, י (עו.) וקרי עלי אל עזר אחרא א"ל כו': לעיל לא נזכר שאמר ר' אבא עליו מלת "אחרא", ע"כ כמדומני שטעות סופר הוא וצ"ל "וחדא א"ל" - ר"ל ר' אבא שמח בו וא"ל כו'.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר