ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 29: ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳ - קרבת ימי האדם למלך כפי זכותו › פיסקה 4 (רכא ע"ב)

ימי הרשעים אינם קרבים ולא נמנים למעלה

ויחי · ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳ - קרבת ימי האדם למלך כפי זכותו · מאמר 29 · פיסקה 4 · דף רכא ע"ב

לשון הזוהר

וַוי לְרַשִּׁיעַיָא, דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ קְרִיבָה, וְהֵיךְ יִקְרְבוּן יוֹמֵי קַמֵּי מַלְכָּא, דְּהָא כָּל יוֹמוֹי בְּחוֹבֵי עַלְמָא אִשְׁתַּכָּחוּ. ובְגִינֵי כָּךְ לָא יִקְרְבוּן קַמֵּי מַלְכָּא, וְלָא יִתְמַנּוּן קַמֵּיהּ, וְלָא יִדָּכְרוּ לְעֵילָא, אֶלָּא אִינוּן שְׁצֵיאָן מִגַּוַּויְיהוּ. עֲלַיְיהוּ כְּתִיב, ׳דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ׳ (משלי ד, יט).

תרגום

אוֹי לָרְשָׁעִים, שֶׁלֹּא כָתוּב בָּהֶם קְרִיבָה, וְאֵיךְ יִקְרְבוּ הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵי כָּל יָמָיו נִמְצְאוּ בַּחֲטָאֵי הָעוֹלָם, וְלָכֵן לֹא יִקְרְבוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְלֹא יִמָּנוּ לְפָנָיו וְלֹא יִזָּכְרוּ לְמַעְלָה, אֶלָּא הֵם מִתְכַּלִּים מִתּוֹכָם. עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ׳ (משלי ד, יט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ווי לרשיעיא, דלא כתיב בהו קריבה, והיך יקרבון יומי קמי מלכא, דהא כל יומוי בחובי עלמא אשתכחו. ובגיני כך לא יקרבון קמי מלכא, ולא יתמנון קמיה, ולא ידכרו לעילא, אלא אינון שציאן מגווייהו. עלייהו כתיב, ׳דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו׳ (משלי ד, יט).

התרגום: אוי לרשעים, שלא כתוב בהם קריבה, ואיך יקרבו הימים לפני המלך, שהרי כל ימיו נמצאו בחטאי העולם, ולכן לא יקרבו לפני המלך ולא ימנו לפניו ולא יזכרו למעלה, אלא הם מתכלים מתוכם. עליהם כתוב ׳דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו׳ (משלי ד, יט).

מן המפרשים

הסולם: ווי לרשיעיא וכו: אוי לרשעים, שלא כתוב בהם קריבה. כי איך יקרבו ימיו לפני המלך, בשעה שכל ימיו בפשעי העולם נמצאים. ומשום זה אינם קרבים לפני המלך ולא יתפקדו לפניו ולא יזכרו למעלה, אלא הם כלים מאליהם, עליהם כתוב דרך רשעים כאפלה וגו'.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: