׳ויקרבו ימי ישראל למות׳
קרבת ימי האדם למלך כפי זכותו
׳ימי ישראל׳ ולא יום - מיתת האדם ברגע אחד
׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳ (בראשית מז, כט). שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כָּתוּב ׳וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה׳ - שָׁם בְּקִיּוּמוֹ יַעֲקֹב, וְכָאן בְּמִיתָתוֹ יִשְׂרָאֵל. שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּךְ הוּא וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי לֹא כָתוּב ׳וַיִּקְרַב יוֹם יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳, אֶלָּא יְמֵי, וְכִי בְּכַמָּה יָמִים מֵת בֶּן אָדָם? וַהֲרֵי בְּשָׁעָה אַחַת, בְּרֶגַע אֶחָד מֵת וְיוֹצֵא מִן הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳ (בראשית מז, כט). תָּאנָא, אָמַר רִבִּי חִיָּיא, כְּתִיב ׳וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה׳, הָתָם בְּקִיּוּמֵיהּ יַעֲקֹב, וְהָכָא בְּמִיתָתֵיהּ יִשְׂרָאֵל. דִּכְתִיב, ׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּהָא לָא כְּתִיב ׳וַיִּקְרַב יוֹם יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳, אֶלָּא יְמֵי, וְכִי בְּכַמָּה יוֹמֵי מִית בַּר נָשׁ, וְהָא בְּשַׁעְתָא חָדָא, בְּרִגְעָא חָדָא, מִית וְנָפִיק מֵעַלְמָא.
נפקד חשבון הימים - ובקרבתם מושבת הרוח למקורה
אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ, כשהקב"ה רוֹצֶה לְהָשִׁיב אֵלָיו אֶת רוּחוֹ, כָּל אוֹתָם יָמִים שֶׁעוֹמֵד בֶּן אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה נִפְקָדִים לְפָנָיו וְנִכְנָסִים בְּחֶשְׁבּוֹן. וּכְשֶׁנִּקְרָבִים לְפָנָיו לְהִכָּנֵס בְּחֶשְׁבּוֹן, מֵת הָאָדָם. וּמֵשִׁיב הקב"ה אֵלָיו אֶת רוּחוֹ, אוֹתוֹ הַהֶבֶל שֶׁהוֹצִיא וְנָפַח בּוֹ, מֵשִׁיב אוֹתוֹ אֵלָיו.
בלשון הזוהר
אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, כַּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְאֲתָבָא רוּחֵיהּ לֵיהּ, כָּל אִינוּן יוֹמִין דְּקָאִים בַּר נָשׁ בְּהַאי עַלְמָא, אִתְפַּקְדָּן קַמֵּיהּ, וְעָאלִין בְּחוּשְׁבְּנָא. וְכַד אִתְקְרִיבוּ קַמֵּיהּ לְמֵיעַל בְּחוּשְׁבְּנָא, מִית בַּר נָשׁ. וְאָתִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רוּחֵיהּ לֵיהּ, הַהוּא הֶבֶל דְּאַפִּיק וְנָפַח בֵּיהּ, אוֹתְבֵיהּ לְגַבֵּיהּ.
קריבת ימי הצדיק למלך בלי בושה ובלי חטא
אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁיָּמָיו הִתְקָרְבוּ אֶל הַמֶּלֶךְ בְּלִי בוּשָׁה, וְלֹא נִדְחָה יוֹם אֶחָד מֵהֶם הַחוּצָה שֶׁיִּמָּצֵא בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ חֵטְא. לָכֵן כָּתוּב בְּצַדִּיקִים ׳קְרִיבָה׳. (וְאֵיךְ יִקְרְבוּ) מִשּׁוּם שֶׁקְּרֵבִים יָמָיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּלִי בוּשָׁה.
בלשון הזוהר
זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, דְּיוֹמוֹי אִתְקְרִיבוּ גַּבֵּי מַלְכָּא בְּלָא כִּסּוּפָא, וְלָא דָחֵי יוֹמָא מִנַּיְיהוּ לְבַר, דְּיִשְׁכַּח בְּהַהוּא יוֹמָא, דְּאִתְעֲבִיד בֵּיהּ חוֹבָא. בְּגִין כָּךְ, כְּתִיב בְּצַדִּיקַיָא, ׳קְרִיבָה׳. (וְהֵיךְ יִקְרְבוּן) מִשּׁוּם דְּקָרִיבוּ יוֹמוֹי קַמֵּי מַלְכָּא, בְּלָא כִּסּוּפָא.
ימי הרשעים אינם קרבים ולא נמנים למעלה
אוֹי לָרְשָׁעִים, שֶׁלֹּא כָתוּב בָּהֶם ׳קְרִיבָה׳, וְאֵיךְ יִקְרְבוּ הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵי כָּל יָמָיו נִמְצְאוּ בַּחֲטָאֵי הָעוֹלָם. וְלָכֵן לֹא יִקְרְבוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְלֹא יִמָּנוּ לְפָנָיו וְלֹא יִזָּכְרוּ לְמַעְלָה, אֶלָּא הֵם מִתְכַּלִּים מִתּוֹכָם. עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ׳ (משלי ד, יט).
בלשון הזוהר
וַוי לְרַשִּׁיעַיָא, דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ ׳קְרִיבָה׳, וְהֵיךְ יִקְרְבוּן יוֹמֵי קַמֵּי מַלְכָּא, דְּהָא כָּל יוֹמוֹי בְּחוֹבֵי עַלְמָא אִשְׁתַּכָּחוּ. וּבְגִינֵי כָּךְ לָא יִקְרְבוּן קַמֵּי מַלְכָּא, וְלָא יִתְמַנּוּן קַמֵּיהּ, וְלָא יִדָּכְרוּ לְעֵילָא, אֶלָּא אִינוּן שְׁצֵיאָן מִגַּוַּויְיהוּ. עֲלַיְיהוּ כְּתִיב, ׳דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ׳ (משלי ד, יט).
ישראל שלם מיעקב - תם ושלם בדרגה שונה
וְכָאן ׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳ (בראשית מז, כט) - וַדַּאי, בְּלִי בוּשָׁה, בִּשְׁלֵמוּת, בְּחֶדְוָה שְׁלֵמָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳יְמֵי יִשְׂרָאֵל׳, שֶׁהָיָה יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר שָׁלֵם מִיַּעֲקֹב. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳ (בראשית כה, כז), שָׁלֵם? שָׁלֵם הָיָה, אֲבָל לֹא שָׁלֵם בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
וְהָכָא ׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית מז, כט) וַדַּאי, בְּלָא כִסּוּפָא, בִּשְׁלֵימוּתָא, בְּחֶדְוָותָא שְׁלִים. וּבְגִינֵי כָּךְ, ׳יְמֵי יִשְׂרָאֵל׳, דְּהֲוָה שְׁלִים יַתִּיר יִשְׂרָאֵל מִיַּעֲקֹב. וְאִי תֵימָא, וְהָא כְּתִיב, ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳ (בראשית כה, כז), שְׁלִים. שְׁלִים הֲוָה, וְלָא שְׁלִים בְּדַרְגָּא עִלָּאָה כְּיִשְׂרָאֵל.
שני סוגי צדיקים בפקידת ימיהם - קרובים או רחוקים מהמלך
שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בְּשָׁעָה שֶׁיְּמֵי הָאָדָם נִפְקָדִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, יֵשׁ צַדִּיק שֶׁנִּפְקָדִים יָמָיו, וְהֵם רְחוֹקִים מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְיֵשׁ צַדִּיק שֶׁכַּאֲשֶׁר נִפְקָדִים יָמָיו, הֵם קְרוֹבִים וּסְמוּכִים לַמֶּלֶךְ וְלֹא מְרֻחָקִים, נִכְנָסִים בְּלִי בוּשָׁה וּקְרֵבִים לַמֶּלֶךְ. אַשְׁרֵי חֶלְקָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳.
בלשון הזוהר
תַּנְיָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בְּשַׁעְתָּא דְיוֹמוֹי דְּבַר נָשׁ אִתְפַּקִּידָן קַמֵי מַלְכָּא, אִית זַכָּאָה דְּאִתְפַּקְּדָן יוֹמוֹי וּרְחִיקִין מִקַּמֵּי מַלְכָּא. וְאִית זַכָּאָה, דְּכַד מִתְפַּקְּדָן יוֹמוֹי, קְרִיבִין וּסְמִיכִין לְמַלְכָּא, וְלָא מִתְרַחֲקִין. בְּלָא כִסּוּפָא עָאלִין, וְקָרִיבִין לְמַלְכָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳.
׳ויקרא לבנו ליוסף׳
סוד הבן, שבועת הקבורה וזכות לאה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.