ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 28: ׳אני חבצלת השרון׳ - כנסת ישראל, ודביקות האדם בעץ החיים מול עץ הדעת › פיסקה 7 (רכא ע"ב)

עזיבת עץ החיים ודביקות במות - גזירת המיתה על העולם

ויחי · ׳אני חבצלת השרון׳ - כנסת ישראל, ודביקות האדם בעץ החיים מול עץ הדעת · מאמר 28 · פיסקה 7 · דף רכא ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָדָם, שְׁבַקְתְּ חַיֵּי וְאִתְדָּבַּקְתְּ בְּמוֹתָא. חַיֵּי, דִּכְתִיב ׳וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן׳, דְּאִקְרֵי חַיִּים. דְּמַאן דְּאָחִיד בֵּיהּ, לָא טָעִים מוֹתָא לְעָלְמִין. אִתְדָּבַּקְתְּ בְּאִילָנָא אָחֳרָא, הָא וַדַּאי מוֹתָא הוּא לְקִבְלָךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת׳ (משלי ה, ה), וּכְתִיב, ׳וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה׳ (קהלת ז, כו). וַדַּאי בְּאֲתַר דְּמוֹתָא אִתְדָּבַּק, וְשָׁבַק אֲתַר דְּחַיֵּי. בְּגִין כָּךְ אִתְגְּזַר עֲלֵיהּ וְעַל כָּל עַלְמָא מוֹתָא.

תרגום

אָמַר לוֹ הקב"ה, אָדָם, עָזַבְתָּ חַיִּים וְנִדְבַּקְתָּ בַּמָּוֶת. חַיִּים - שֶׁכָּתוּב ׳וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן׳ (בראשית ב, ט) - שֶׁנִּקְרָא חַיִּים, שֶׁמִּי שֶׁאוֹחֵז בּוֹ לֹא טוֹעֵם מָוֶת לְעוֹלָמִים. נִדְבַּקְתָּ בְּעֵץ אַחֵר - הֲרֵי וַדַּאי הַמָּוֶת כְּנֶגְדְּךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת׳ (משלי ה, ה), וְכָתוּב - ׳וּמֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה׳ (קהלת ז, כו) - וַדַּאי שֶׁנִּדְבַּק בִּמְקוֹם הַמָּוֶת וְעָזַב מְקוֹם הַחַיִּים. מִשּׁוּם כָּךְ נִגְזַר עָלָיו וְעַל כָּל הָעוֹלָם מָוֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה קודשא בריך הוא, אדם, שבקת חיי ואתדבקת במותא. חיי, דכתיב ׳ועץ החיים בתוך הגן׳, דאקרי חיים. דמאן דאחיד ביה, לא טעים מותא לעלמין. אתדבקת באילנא אחרא, הא ודאי מותא הוא לקבלך. הדא הוא דכתיב, ׳רגליה יורדות מות׳ (משלי ה, ה), וכתיב, ׳ומוצא אני מר ממות את האשה׳ (קהלת ז, כו). ודאי באתר דמותא אתדבק, ושבק אתר דחיי. בגין כך אתגזר עליה ועל כל עלמא מותא.

התרגום: אמר לו הקב"ה, אדם, עזבת חיים ונדבקת במות. חיים - שכתוב ׳ועץ החיים בתוך הגן׳ (בראשית ב, ט) - שנקרא חיים, שמי שאוחז בו לא טועם מות לעולמים. נדבקת בעץ אחר - הרי ודאי המות כנגדך. זהו שכתוב ׳רגליה ירדות מות׳ (משלי ה, ה), וכתוב - ׳ומצא אני מר ממות את האשה׳ (קהלת ז, כו) - ודאי שנדבק במקום המות ועזב מקום החיים. משום כך נגזר עליו ועל כל העולם מות.

מן המפרשים

הסולם: א"ל קב"ה וכו': אמר לו הקב"ה: אדם, עזבת את החיים ונתדבקת במות. חיים, הוא שכתוב, ועץ החיים בתוך הגן , דהיינו ז"א, שנקרא חיים, כי מי שאחוז בו, אינו טועם מות לעולם. והתדבקת באילן אחר, בנוקבא בשעה שאינה בזווג עם ז"א, הנה ודאי, המות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: