ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 28: ׳אני חבצלת השרון׳ - כנסת ישראל, ודביקות האדם בעץ החיים מול עץ הדעת › פיסקה 5 (רכא ע"ב)

עזיבת עץ החיים היחידי - דביקות במקום המשתנה והירידה למטה

ויחי · ׳אני חבצלת השרון׳ - כנסת ישראל, ודביקות האדם בעץ החיים מול עץ הדעת · מאמר 28 · פיסקה 5 · דף רכא ע"ב

לשון הזוהר

לְבָתַר סָטוּ מֵאָרְחָא דִמְהֵימְנוּתָא, וְשָׁבְקוּ אִילָנָא יְחִידָאי, עִלָּאָה מִכָּל אִילָנִין. וְאָתוּ לְאִתְדַּבְּקָא בְּאֲתַר דְּמִשְׁתַּנֵּי, וּמִתְהַפֵּךְ מִגּוֹוָנָא לְגוֹוָנָא וּמִטַּב לְבִישׁ וּמִבִּישׁ לְטַב. וְנַחֲתֵי מֵעֵילָא לְתַתָּא, וְאִתְדַּבָּקוּ לְתַתָּא בְּשִׁנּוּיִין סַגִּיאִין. וְשָׁבְקוּ אִילָנָא יְחִידָאָה, עִלָּאָה מִכָּל אִילָנִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְגו'׳ (קהלת ז, כט).

תרגום

אַחַר כָּךְ סָטוּ מִדֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה וְעָזְבוּ אֶת הָעֵץ הַיְחִידִי, הָעֶלְיוֹן מִכָּל הָאִילָנוֹת, וּבָאוּ לְהִדָּבֵק בְּמָקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה וּמִתְהַפֵּךְ מִגָּוֶן לְגָוֶן וּמִטּוֹב לְרַע וּמֵרַע לְטוֹב, וְיָרְדוּ מִלְמַעְלָה מַטָּה, וְנִדְבְּקוּ לְמַטָּה בְּשִׁנּוּיִים רַבִּים, וְעָזְבוּ אֶת הָאִילָן הַיְחִידִי הָעֶלְיוֹן מִכָּל הָאִילָנוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְגוֹ'׳ (קהלת ז, כט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לבתר סטו מארחא דמהימנותא, ושבקו אילנא יחידאי, עלאה מכל אילנין. ואתו לאתדבקא באתר דמשתני, ומתהפך מגוונא לגוונא ומטב לביש ומביש לטב. ונחתי מעילא לתתא, ואתדבקו לתתא בשנויין סגיאין. ושבקו אילנא יחידאה, עלאה מכל אילנין. הדא הוא דכתיב, ׳אשר עשה האלהים את האדם ישר וגו'׳ (קהלת ז, כט).

התרגום: אחר כך סטו מדרך האמונה ועזבו את העץ היחידי, העליון מכל האילנות, ובאו להדבק במקום שמשתנה ומתהפך מגון לגון ומטוב לרע ומרע לטוב, וירדו מלמעלה מטה, ונדבקו למטה בשנויים רבים, ועזבו את האילן היחידי העליון מכל האילנות. זהו שכתוב ׳אשר עשה האלהים את האדם ישר וגו'׳ (קהלת ז, כט).

מן המפרשים

מקדש מלך: ושבקו אילנא יחידא וכו' כתב הרח"ד ז"ל בפ' אמור על זה סוד עץ הדעת נוקבא ובזה יבוא על נכון מ"ש בזוהר בראשית שהחטא היה שלא אכל מעץ החיים קודם שאכל מעץ הדעת או ביחד עכ"ל: הא ודאי מותא הוא לקבלך הה"ד רגליה יורדות מות: אכלי מאילנא דא…

הסולם: לבתר סטו מארחא וכו': אח"כ סרו מדרך האמונה, ועזבו את אילן היחיד העליון לכל האילנות, דהיינו ז"א, ובאו להתדבק במקום המשתנה ומתהפך מצבע לצבע ומטוב לרע ומרע לטוב, דהיינו בנוקבא בעת שאינה בזווג עם ז"א ויונקת משמאל לבד, וירדו ממעלה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: