ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 28: ׳אני חבצלת השרון׳ - כנסת ישראל, ודביקות האדם בעץ החיים מול עץ הדעת › פיסקה 3 (רכא ע"א)

השתנות הגוונים - מחבצלת ירוקה לשושנה אדומה ולבנה

ויחי · ׳אני חבצלת השרון׳ - כנסת ישראל, ודביקות האדם בעץ החיים מול עץ הדעת · מאמר 28 · פיסקה 3 · דף רכא ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא יְרוּקָא כַּחֲבַצֶּלֶת, דְּטַרְפִּין דִּילָהּ יְרוּקִין. לְבָתַר שׁוֹשַׁנַּת, סוּמְקָא בִּגְוָונִין חִוְורִין. שׁשַׁנָּה בְּשִׁית טַרְפִּין, שֹׁשַׁנַּת, דְּאִשְׁתְּנִיאַת מִגּוֹוָנָא לְגוֹוָנָא, וְשַׁנִּיאַת גְּוַונָהָא. שֹׁשַׁנַּת, בְּקַדְמִיתָא חֲבַצֶּלֶת, בְּעִדָּנָא דְּבָעְיָא לְאִזְדַּוָּוגָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, אִקְרֵי חֲבַצֶּלֶת. בָּתַר דְּאִתְדַּבְּקַת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא בְּאִינוּן נְשִׁיקִין, אִקְרֵי שֹׂשַׁנַּת. בְּגִין דִּכְתִיב, ׳שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים׳ (שיר השירים ה, יג). שׁשַׁנַּת הָעֲמָקִים דְּהִיא מְשַׁנְיָיא גְּוָונָהָא, זִמְנִין לְטַב, וְזִמְנִין לְבִישׁ, זִמְנִין לְרַחֲמֵי, זִמְנָא לְדִינָא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, בַּתְּחִלָּה יְרֻקָּה כַּחֲבַצֶּלֶת, שֶׁהֶעָלִים שֶׁלָּהּ יְרֻקִּים, אַחַר כָּךְ שׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה בִּגְוָנִים לְבָנִים. שׁוֹשַׁנָּה בְּשִׁשָּׁה עָלִים. שׁוֹשַׁנַּת - שֶׁמִּשְׁתַּנֵּית מִגָּוֶן לְגָוֶן וּמְשַׁנָּה אֶת גְּוָנֶיהָ. שׁוֹשַׁנַּת - בַּתְּחִלָּה חֲבַצֶּלֶת. בִּזְמַן שֶׁרוֹצָה לְהִזְדַּוֵּג בַּמֶּלֶךְ נִקְרֵאת חֲבַצֶּלֶת, אַחַר שֶׁנִּדְבְּקָה עִם הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתָן נְשִׁיקוֹת הִיא נִקְרֵאת שׁוֹשַׁנַּת, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (שִׁיר ה) ׳שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים׳. שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים - שֶׁהִיא מְשַׁנָּה אֶת גְּוָנֶיהָ לִפְעָמִים לְטוֹב וְלִפְעָמִים לְרַע, לִפְעָמִים לְרַחֲמִים וְלִפְעָמִים לְדִין.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, בקדמיתא ירוקא כחבצלת, דטרפין דילה ירוקין. לבתר שושנת, סומקא בגוונין חוורין. ששנה בשית טרפין, ששנת, דאשתניאת מגוונא לגוונא, ושניאת גוונהא. ששנת, בקדמיתא חבצלת, בעדנא דבעיא לאזדווגא ביה במלכא, אקרי חבצלת. בתר דאתדבקת ביה במלכא באינון נשיקין, אקרי ששנת. בגין דכתיב, ׳שפתותיו שושנים׳ (שיר השירים ה, יג). ששנת העמקים דהיא משנייא גוונהא, זמנין לטב, וזמנין לביש, זמנין לרחמי, זמנא לדינא.

התרגום: בא ראה, בתחלה ירקה כחבצלת, שהעלים שלה ירקים, אחר כך שושנה אדמה בגונים לבנים. שושנה בששה עלים. שושנת - שמשתנית מגון לגון ומשנה את גוניה. שושנת - בתחלה חבצלת. בזמן שרוצה להזדוג במלך נקראת חבצלת, אחר שנדבקה עם המלך באותן נשיקות היא נקראת שושנת, משום שכתוב (שיר ה) ׳שפתותיו שושנים׳. שושנת העמקים - שהיא משנה את גוניה לפעמים לטוב ולפעמים לרע, לפעמים לרחמים ולפעמים לדין.

מן המפרשים

מקדש מלך: בתר דאתדבקת במלכא באינון נשיקין איקרי שושנת בגין דכתיב שפתותיו שושנים בסע"ה דף נ"ט עמוד א' כתב הבנת הדברים הוא כי מנח הנשיקין דרוחא ברוחא שהמלכות מקבלת משפתים דזעיר ששם החסד שבגבורות ומשם מקבלת רחמים וחסדים. וזעיר מקבלת משפתיה…

אור החמה: ת"ח בקדמיתא ירוקא ה"ג בפרשת אמור והכונה שהוקש' לו שאם היא דומה לחבצלת שהיא ירוקה אינה דומה לשושנה שהיא אדומה ואם היא אדומה אינה ירוקה ואם כן איך נקראת בשמות מחולפים וז"א ת"ח בקדמיתא וכו' דהא והא איתנהו והם בחינות מתחלפות…

הסולם: ת"ח בקדמיתא ירוקא וכו': בוא וראה בתחילה היא ירוקה כחבצלת, שהעלים שלה ירוקים. פי', במצב א' שנקראת חבצלת. הרי היא במדרגה אחת עם ז"א שהגוון שלו ירוק, וע"כ גם היא ירוקה. ואחר כך, במצב הב', ששנת שהיא אדומה בגוונים לבנים. כי במצב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר