ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 23: ׳בני אמי נחרו בי׳ - משל הצפור הנשרפת ברמז הגלות והגאולה › פיסקה 2 (ריט ע"ב)

מעשה באיש בנהר וצפור הטורפת עלה מעל ראשו

ויחי · ׳בני אמי נחרו בי׳ - משל הצפור הנשרפת ברמז הגלות והגאולה · מאמר 23 · פיסקה 2 · דף ריט ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, וְהֲוָה עִמֵּיהּ רִבִּי חִיָּיא בַּר רַב. עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי חִיָּיא, חֲמֵיתָא מַה דְּאֲנָא חָמִית. אָמַר לֵיהּ, חָמֵינָא גַּבְרָא חַד בְּנַהֲרָא, וְצִפֳּרָא חַד עַל רֵישֵׁיהּ, וְעִלְעָא בְּפוּמֵיהּ דְּצִפּוֹרָא, וְאָכְלָא וְרָפְסָא בְּרַגְלוֹי, וְהַהוּא גְּבַר רָמֵי קָלִין וְצָוַוח, וְלָא יְדַעְנָא מַאי קָאֲמַר.

תרגום

רַבִּי יוֹסֵי הָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, וְהָיָה עִמּוֹ רַבִּי חִיָּיא בַּר רַב. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי חִיָּיא, רָאִיתָ מַה שֶּׁרָאִיתִי? אָמַר לוֹ, רָאִיתִי גֶבֶר אֶחָד בַּנָּהָר, וְצִפּוֹר אַחַת עַל רֹאשׁוֹ, וְצֵלָע בְּפִי הַצִּפּוֹר, וְאוֹכֶלֶת וְרוֹמֶסֶת בְּרַגְלֶיהָ, וְאוֹתוֹ גֶבֶר מֵרִים קוֹלוֹת וְצוֹוֵחַ, וְלֹא יָדַעְתִּי מָה אָמַר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יוסי הוה אזיל בארחא, והוה עמיה רבי חייא בר רב. עד דהוו אזלי, אמר רבי יוסי לרבי חייא, חמיתא מה דאנא חמית. אמר ליה, חמינא גברא חד בנהרא, וצפרא חד על רישיה, ועלעא בפומיה דצפורא, ואכלא ורפסא ברגלוי, וההוא גבר רמי קלין וצווח, ולא ידענא מאי קאמר.

התרגום: רבי יוסי היה הולך בדרך, והיה עמו רבי חייא בר רב. עד שהיו הולכים, אמר רבי יוסי לרבי חייא, ראית מה שראיתי? אמר לו, ראיתי גבר אחד בנהר, וצפור אחת על ראשו, וצלע בפי הצפור, ואוכלת ורומסת ברגליה, ואותו גבר מרים קולות וצווח, ולא ידעתי מה אמר.

מן המפרשים

אור החמה: רבי יוסי הוה אזיל וכו' הכריע עוד ממעש' רב דתרין בנין הם ת"ת ומ' כדלקמן תרי בנין שריין לבר וכו'. חמינא חד גברא אפשר שיהיה גבריאל או מיכאל שרי צבאות יש' א"נ חנוך מטטרון שהוא שר העולם. בנהרא לרמוז אל תוקף הגלות והשעבוד כמ"ש כי…

אור יקר: [סימן ג] לכרובים ושנ(א)ן חרבא די בגן עדן דלתתא, אי זכאה הוא למיעל עאלת. תאנא ארבע סמכין זמינין, חד דיוקנא דגופא בידייהו, ומתלבשא ביה בחדוותא, ויתיבת בההיא מדורא דג״ע תחאה דאתגזר, לבתר כרוזא קארי ועמודא דתלת גווני אזדמן,…

הסולם: ר' יוסי הוה וכו': ר"י היה הולך בדרך והיה עמו ר' חייא בר רב, בעוד שהיו הולכים אמר ר' יוסי לר' חייא, רואה אתה מה שאני רואה. אמר לו, אני רואה איש אחד בנהר, וצפור אחת על ראשו, ושינים בפי הצפור, ואוכלת ורומסת ברגליה, ואותו האיש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר