שלוש קריאות התרנגול - עדות המעשים והוצאת הנשמה
ויחי · ׳צאנה וראינה בנות ציון׳ - מסע הנשמה מן ההסתלקות עד גן עדן העליון · מאמר 21 · פיסקה 4 · דף ריח ע"ב
לשון הזוהר
זִמְנָא קַדְמָאָה קָרֵי וְאָמַר, הִנֵּה יוֹם ה' ׳בָּא בּוֹעֵר כַּתַּנּוּר וְגו'׳ (מלאכי ג, יט). זִמְנָא תִּנְיָינָא קָרֵי וְאָמַר, ׳כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ׳ (עמוס ד, יג). וְהַהִיא שַׁעֲתָּא, יָתִיב בַּר נָשׁ בְּעוֹבָדוֹי, דְּסָהֲדִין קַמֵּיהּ, וְהוּא אוֹדֵי עֲלַיְיהוּ. זִמְנָא תְּלִיתָאָה, כַּד בָּעְיָין לְאֲפָקָא נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ, קָרֵי תַּרְנְגוֹלָא וְאָמַר, ׳מִי לֹא יִירָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה וְגו'׳ (ירמיהו י, ז).
תרגום
פַּעַם רִאשׁוֹנָה קוֹרֵא וְאוֹמֵר, ׳הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְגוֹ'׳ (מלאכי ג). פַּעַם שְׁנִיָּה קוֹרֵא וְאוֹמֵר, ׳כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ׳ (עמוס ד) - וְאוֹתָהּ שָׁעָה יוֹשֵׁב בֶּן אָדָם בְּמַעֲשָׂיו שֶׁמְּעִידִים לְפָנָיו, וְהוּא מוֹדֶה עֲלֵיהֶם. פַּעַם שְׁלִישִׁית, כְּשֶׁרוֹצִים לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶת נִשְׁמָתוֹ, קוֹרֵא הַתַּרְנְגוֹל וְאוֹמֵר, ׳מִי לֹא יִרָאֲךְ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךְ יָאָתָה וְגוֹ'׳ (ירמיה י).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: זמנא קדמאה קרי ואמר, הנה יום ה' ׳בא בוער כתנור וגו'׳ (מלאכי ג, יט). זמנא תניינא קרי ואמר, ׳כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שחו׳ (עמוס ד, יג). וההיא שעתא, יתיב בר נש בעובדוי, דסהדין קמיה, והוא אודי עלייהו. זמנא תליתאה, כד בעיין לאפקא נשמתיה מניה, קרי תרנגולא ואמר, ׳מי לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתה וגו'׳ (ירמיהו י, ז).
התרגום: פעם ראשונה קורא ואומר, ׳הנה היום בא בער כתנור וגו'׳ (מלאכי ג). פעם שניה קורא ואומר, ׳כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו׳ (עמוס ד) - ואותה שעה יושב בן אדם במעשיו שמעידים לפניו, והוא מודה עליהם. פעם שלישית, כשרוצים להוציא ממנו את נשמתו, קורא התרנגול ואומר, ׳מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה וגו'׳ (ירמיה י).
מן המפרשים
הסולם: זמנא קדמאה קרי וכו': בפעם הראשונה קורא ואומר, הנה יום ה' וגו'. בפעם הב', קורא ואומר, כי הנה יוצר וגו'. ובאותה שעה, יושב האדם ושומע מעשיו, שמעידים לפניו העדים, והוא מודה עליהם. בפעם ג', כשרוצים להוציא נשמתו ממנו קורא התרנגול…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: