ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 21: ׳צאנה וראינה בנות ציון׳ - מסע הנשמה מן ההסתלקות עד גן עדן העליון › פיסקה 1 (ריח ע"א)

בהילולא הגדולה של רבי שמעון - עריכת שולחן רבי יצחק

ויחי · ׳צאנה וראינה בנות ציון׳ - מסע הנשמה מן ההסתלקות עד גן עדן העליון · מאמר 21 · פיסקה 1 · דף ריח ע"א

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ, אַבָּא, כַּמָּה זִמְנָא יְהִיבוּ לִי בְּהַאי עַלְמָא, אָמַר לֵיהּ, לֵית לִי רְשׁוּתָא וְלָא מוֹדָעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ. אֲבָל בְּהִלּוּלָא רַבָּא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, תְּהֵא מְתַקֵּן פָּתוֹרֵיהּ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא). אַדְּהָכִי אִתְעַר רִבִּי יִצְחָק, וְהֲוָה חָיִיךְ, וְאַנְפּוֹי נְהִירִין. חָמָא רִבִּי שִׁמְעוֹן, וְאִסְתַּכֵּל בְּאַנְפּוֹי. אָמַר לֵיהּ, מִלָּה חַדְתָּא שְׁמַעְתָּא. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי. סָח לֵיהּ, אִשְׁתַּטַּח קַמֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן.

תרגום

אָמַר לוֹ, אַבָּא, כַּמָּה זְמַן נָתְנוּ לִי בָּעוֹלָם הַזֶּה? אָמַר לוֹ, אֵין לִי רְשׁוּת וְלֹא מוֹדִיעִים לְאָדָם, אֲבָל בַּהִלּוּלָא הַגְּדוֹלָה שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן תִּהְיֶה עוֹרֵךְ שֻׁלְחָנוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא). בֵּין כָּךְ הִתְעוֹרֵר רַבִּי יִצְחָק, וְהָיָה צוֹחֵק וּפָנָיו מְאִירִים. רָאָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו. אָמַר לוֹ, דָּבָר חָדָשׁ שָׁמַעְתָּ? אָמַר לוֹ, וַדַּאי. אָמַר לוֹ. הִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה, אבא, כמה זמנא יהיבו לי בהאי עלמא, אמר ליה, לית לי רשותא ולא מודעי ליה לבר נש. אבל בהלולא רבא דרבי שמעון, תהא מתקן פתוריה. כמא דאת אמר, ׳צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו׳ (שיר השירים ג, יא). אדהכי אתער רבי יצחק, והוה חייך, ואנפוי נהירין. חמא רבי שמעון, ואסתכל באנפוי. אמר ליה, מלה חדתא שמעתא. אמר ליה, ודאי. סח ליה, אשתטח קמיה דרבי שמעון.

התרגום: אמר לו, אבא, כמה זמן נתנו לי בעולם הזה? אמר לו, אין לי רשות ולא מודיעים לאדם, אבל בהלולא הגדולה של רבי שמעון תהיה עורך שלחנו, כמו שנאמר ׳צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו׳ (שיר השירים ג, יא). בין כך התעורר רבי יצחק, והיה צוחק ופניו מאירים. ראה רבי שמעון, והסתכל בפניו. אמר לו, דבר חדש שמעת? אמר לו, ודאי. אמר לו. השתטח לפני רבי שמעון.

מן המפרשים

הסולם: אמר ליה, אבא וכו': אמר לו, אבי, כמה זמן נתנו לי לחיות עוד בעולם הזה. אמר לו, אין לי רשות להודיעך את זה, ואין מודיעים זה לאדם, אבל בשמחה הגדולה של ר' שמעון, דהיינו ביום פטירתו, שהיה שמחה גדולה בכל העולמות מחמת רוב הסודות שגילה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: