ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 16: ׳ויחי יעקב בארץ מצרים׳ - חיי יעקב בזכות יוסף ודבקות ישראל בגוף המלך › פיסקה 6 (רטז ע"ב)

איחוד וישב וויחי - יעקב בתפנוקי מלכים כבניו

ויחי · ׳ויחי יעקב בארץ מצרים׳ - חיי יעקב בזכות יוסף ודבקות ישראל בגוף המלך · מאמר 16 · פיסקה 6 · דף רטז ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מַה כְּתִיב לְעֵילָא, ׳וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד׳. וּכְתִיב ׳וַיְחִי יַעֲקֹב׳, דְּלָא אִתְחֲזֵי לְאַפְרָשָׁא בֵּין דָּא לְדָא. מָה אִינוּן קָיְימֵי בְּתַפְנוּקִין דְּמַלְכִין, וְקַבִּילוּ עִנּוּגָא וְכִסּוּפִין לְגַרְמַיְיהוּ. אוּף יַעֲקֹב נָמֵי, קַיַּים בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין, בְּעִנּוּגָא וְכִסּוּפָא לְגַרְמֵיהּ, לָא אִתְפְּרַשׁ דָּא מִן דָּא.

תרגום

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? ׳וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד׳ (בראשית מז, כז) - וְכָתוּב ׳וַיְחִי יַעֲקֹב׳ (בראשית מז, כח) - שֶׁלֹּא רָאוּי לְהַפְרִיד בֵּין זֶה לָזֶה. מַה הֵם עוֹמְדִים בְּתַפְנוּקִים שֶׁל מְלָכִים וּמְקַבְּלִים לְעַצְמָם עֹנֶג וְכִסּוּפִים, אַף יַעֲקֹב גַּם עוֹמֵד בְּתַפְנוּקֵי מְלָכִים בְּעֹנֶג וְכִסּוּף לְעַצְמוֹ, לֹא נִפְרָד זֶה מִזֶּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי שמעון אמר, מה כתיב לעילא, ׳וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד׳. וכתיב ׳ויחי יעקב׳, דלא אתחזי לאפרשא בין דא לדא. מה אינון קיימי בתפנוקין דמלכין, וקבילו ענוגא וכסופין לגרמייהו. אוף יעקב נמי, קיים בתפנוקי מלכין, בענוגא וכסופא לגרמיה, לא אתפרש דא מן דא.

התרגום: רבי שמעון אמר, מה כתוב למעלה? ׳וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד׳ (בראשית מז, כז) - וכתוב ׳ויחי יעקב׳ (בראשית מז, כח) - שלא ראוי להפריד בין זה לזה. מה הם עומדים בתפנוקים של מלכים ומקבלים לעצמם ענג וכסופים, אף יעקב גם עומד בתפנוקי מלכים בענג וכסוף לעצמו, לא נפרד זה מזה.

מן המפרשים

מקדש מלך: דלא אתחזי לאפרשא בין דא לדא כוונתו כמ"ש בב"ר על סתימה זו שסתם ממנו כל צרות שבעולם שהשי"ת רצה שתהיה יציאתו מן העולם בשלוה כראוי אל הצדיקים שתחלתם יסורין וסופן שלוה וזהו מה אינון קיימי בתפנוקין וכו' וטעם שלא נגזר עינוי על בני…

אור החמה: רש"א מה כתיב לעילא וגו' בארץ גושן מ' הנגשת לת"ת ויחי יעקב ת"ת ולכך לא אתחזי לאפרשא. וג' טעמים כוון ר"ש בדבריו הא' זה שאמר שאין להפריד בין ארץ גושן ליעקב. הב' מה אינון וגו' דהיינו שנתעדן וגו' הם במלכות והוא בת"ת. הג' ויפרו…

מהרח"ו: תירץ ר' שמעון כי היה צורך שלא להפרידם משום לסמכו לפסוק דלעיל, כי כמו דלעיל קאמר ' ויאחזו בה ויפרו וירבו ' וגו', גם יעקב לא עברו עליו ימי טובה כמו אלו הי"ז שנים. ונתן הטעם על שמחתו, כי לא מפני שכוונתו להתעדן בתענוגי פחיתות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: