ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 16: ׳ויחי יעקב בארץ מצרים׳ - חיי יעקב בזכות יוסף ודבקות ישראל בגוף המלך › פיסקה 5 (רטז ע"ב)

יעקב ובניו במצרים - צדיקים בין עם קשה עורף

ויחי · ׳ויחי יעקב בארץ מצרים׳ - חיי יעקב בזכות יוסף ודבקות ישראל בגוף המלך · מאמר 16 · פיסקה 5 · דף רטז ע"ב

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים׳, דָּא יַעֲקֹב וּבְנוֹי דְּנָחֲתוּ לְמִצְרַיִם בֵּין עַם קְשֵׁי קְדַל, וְאִשְׁתַּכָּחוּ כֻּלְּהוּ זַכָּאִין. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אֶרֶץ׳ דְּמִּתַּמָּן סְלִיקוּ לִירַית אַרְעָא קַדִּישָׁא. ׳וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם׳ - אַמַּאי פַּרְשָׁתָא דָא סְתִימָא. רִבִּי יַעֲקֹב אָמַר, בְּשַׁעְתָּא דְּמִית יַעֲקֹב, אִסְתִּימוּ עֵינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, דִּכְדֵין נָחֲתוּ לְגָלוּתָא, וְאִשְׁתַּעְבִּידוּ בְּהוֹן.

תרגום

דָּבָר אַחֵר ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים׳ - זֶה יַעֲקֹב וּבָנָיו שֶׁיָּרְדוּ מִצְרַיְמָה בֵּין עַם קְשֵׁי עֹרֶף, וְנִמְצְאוּ ׳כֻלָּם צַדִּיקִים׳, וְלָכֵן כָּתוּב ׳לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳, שֶׁמִּשָּׁם עָלוּ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. ׳וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם׳ (בראשית מז, כח) - לָמָּה פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה? רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁמֵּת יַעֲקֹב, נִסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, שֶׁאָז יָרְדוּ לַגָּלוּת וְהִשְׁתַּעְבְּדוּ בָהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר, ׳ועמך כלם צדיקים׳, דא יעקב ובנוי דנחתו למצרים בין עם קשי קדל, ואשתכחו כלהו זכאין. ובגין כך כתיב, ׳לעולם יירשו ארץ׳ דמתמן סליקו לירית ארעא קדישא. ׳ויחי יעקב בארץ מצרים׳ - אמאי פרשתא דא סתימא. רבי יעקב אמר, בשעתא דמית יעקב, אסתימו עיניהון דישראל. רבי יהודה אמר, דכדין נחתו לגלותא, ואשתעבידו בהון.

התרגום: דבר אחר ׳ועמך כלם צדיקים׳ - זה יעקב ובניו שירדו מצרימה בין עם קשי ערף, ונמצאו ׳כלם צדיקים׳, ולכן כתוב ׳לעולם יירשו ארץ׳, שמשם עלו לרשת את הארץ הקדושה. ׳ויחי יעקב בארץ מצרים׳ (בראשית מז, כח) - למה פרשה זו סתומה? רבי יעקב אמר, בשעה שמת יעקב, נסתמו עיניהם של ישראל. רבי יהודה אמר, שאז ירדו לגלות והשתעבדו בהם.

מן המפרשים

כתם פז: ויחי יעקב אמאי פרשתא דא סתימא וכו' ר' חייא אמר וכו' יאמר כי בעוד שהיה יעקב חי היו עיניהם של ישראל מאירות ומזהירות כדמיון הכוכבים המקבלים אורה מהשמש וכשמת נסתמו ונדעכו עיניהם כדמיון השמש שאלו ידומה העדרו יחשכו כוכבי מרום.

מקדש מלך: יעקב ובנוי דנחתי למצרים וכו' יובן במ"ש הרב שאד"הר לא המתין עד שבת שיבואו זו"ן פב"פ שאז יאיר שם מ"ה וישתלם אדם וכל התלויים בו אבל בהזדווגו בחול הגביר כח האחיר שהוא ק"ל ולכן עמד ק"ל שנים וכו'. ואח"כ בא יעקב שופריה דאדם לתקנו…

אור החמה: ד"א ועמך כלם צדיקים. והענין דבין לר' חייא ובין לר' יצחק מלת כלם צדיקים לא אתי שפיר לר' חייא קשה מלת כלם דלאו כ"ע צדיקי נינהו ולר' יצחק מלת צדיקים דלאו משום דאתגזרו איקרון צדיקים דכמה אינון דאתגזרו והם רשעים גמורים ולז"א ד"א…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: