׳ויחי יעקב בארץ מצרים׳
חיי יעקב בזכות יוסף ודבקות ישראל בגוף המלך
ועמך כולם צדיקים - דבקות בגוף המלך מזכה עולם הבא
׳וַיְחִי יַעֲקֹב׳ וְגוֹ'. - רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, (ישעיה ס כא) ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְגוֹ'׳. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִכָּל אֻמּוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁהקב"ה קָרָא אוֹתָם צַדִּיקִים. לְהוֹרִישׁ לָהֶם יְרֻשַּׁת עוֹלָמִים בָּעוֹלָם הַבָּא, לְהִתְעַנֵּג בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נח יד) ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל ה''. מָה הַטַּעַם? בִּגְלַל שֶׁנִּדְבָּקִים בַּגּוּף שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁכָּתוּב (דברים ד ד) ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׳.
בלשון הזוהר
׳וַיְחִי יַעֲקֹב וְגו'׳ - רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְגו'׳ (ישעיהו ס, כא), זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל, יַתִּיר מִכָּל עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרָא לוֹן צַדִּיקִים. לְאַחְסִין לוֹן יְרוּתַת עַלְמִין בְּעַלְמָא דְאָתֵי, לְאִתְעֲנָגָא בְּהַהוּא עַלְמָא, כְּמָה דִכְתִיב, ׳אָז תִּתְעַנֵּג עַל ה''׳ (ישעיהו נח, יד). מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּמִתְדַּבְּקִין בְּגוּפָא דְמַלְכָּא, דִּכְתִיב, ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד, ד).
ירושת המטרוניתא לצדיק - סוד עליון בין קוצרי השדה
רַבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר, ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳ (ישעיה ס, כא) - פָּסוּק זֶה הוּא סוֹד עֶלְיוֹן בֵּין קוֹצְרֵי הַשָּׂדֶה, שֶׁהֲרֵי בְּסוֹד הָאַגָּדָה שָׁנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁיְּרֻשַּׁת הַיְרֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל אוֹתָהּ אֶרֶץ, אֵין מִי שֶׁיּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ פְּרָט לְאוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק. (ס"א: שֶׁל הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ פְּרָט לְאוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק, שֶׁהֲרֵי הַצַּדִּיק יוֹרֵשׁ אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא וַדַּאי) שֶׁהֲרֵי הַמַּטְרוֹנִיתָא נִדְבֶּקֶת בּוֹ לְהִתְבַּשֵּׂם, וְהַצַּדִּיק יוֹרֵשׁ וַדַּאי אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא.
בלשון הזוהר
רִבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר, ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳ (ישעיה ס, כא), הַאי קְרָא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ בֵּין מְחַצְדֵי חַקְלָא, דְּהָא בְּרָזָא דְּאַגַּדְתָּא תָּנֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּאַחְסָנַת יְרוּתָא עִלָּאָה דְּהַהִיא אֶרֶץ, לֵית מַאן דְּיָרִית לָהּ, בַּר הַהוּא דְאִקְרֵי צַדִּיק. (ס"א: דהאי ארץ, ולית מאן דירית לה, בר ההוא דאקרי צדיק, דהא צדיק ירית למטרוניתא ודאי) דְּהָא מַטְרוֹנִיתָא בֵּיהּ אִתְדַּבְּקַת לְאִתְבַּסְּמָא, וְצַדִּיק יָרִית לְמַטְרוֹנִיתָא וַדַּאי.
מילה מדביקה בגוף המלך - לכן צדיקים ויורשי ארץ החיים
אַף כָּאן, בַּחֲבִיבוּתוֹ שֶׁל הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל אָמַר ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים׳ (ישעיה ס, כא), וְלָכֵן ׳לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳, רְאוּיִים לִירַשׁ אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא. מָה הַטַּעַם נִקְרְאוּ צַדִּיקִים, וּמָה הַטַּעַם יוֹרְשִׁים אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא? מִשּׁוּם שֶׁנִּמּוֹלוּ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, כָּל מִי שֶׁנִּמּוֹל וְנִכְנַס (ס"א: בִּבְרִית הַקֹּדֶשׁ וְנִכְנַס בְּזוֹ) בִּירֻשָּׁה זוֹ וְשָׁמַר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ, נִכְנָס וְנִדְבָּק בְּגוּף הַמֶּלֶךְ וְנִכְנָס בְּצַדִּיק זֶה, וְלָכֵן נִקְרְאוּ צַדִּיקִים, וְעַל כָּךְ ׳לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳. אֵיזוֹ ׳אֶרֶץ׳? זוֹ אֶרֶץ הַחַיִּים.
בלשון הזוהר
אוּף הָכָא, בַּחֲבִיבוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר, וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, וּבְגִין כָּךְ לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אֶרֶץ, אִתְחֲזוּן לְיָרִית לְמַטְרוֹנִיתָא. מַאי טַעְמָא אִקְרוּן צַדִּיקִים, וּמַאי טַעְמָא יָרְתִין לְמַטְרוֹנִיתָא. בְּגִין דְּאִתְגַּזָּרוּ. כְּמָה דְתָנִינָן, כָּל מַאן דְּאִתְגְּזַר, וְעֲיִּיל בְּהַאי (ס"א: ברית קדישא ועייל בהאי) אַחְסָנָא, וְנָטִיר לְהַאי בְּרִית, עָאל וְאִתְדָּבַּק בְּגוּפָא דְמַלְכָּא, וְעָאל בְּהַאי צַדִּיק. וּבְגִינֵי כָּךְ אִקְרוּן צַדִּיקִים, וְעַל דָּא לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ. מַאי ׳אָרֶץ׳, דָּא אֶרֶץ הַחַיִּים.
נצר מטעי - ענף מנטיעת הקב"ה בבריאת העולם
חָזַר וְאָמַר, ׳נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳ - ׳נֵצֶר מַטָּעַי׳ - עָנָף מֵאוֹתָם עֲנָפִים שֶׁנָּטַע הקב"ה כְּשֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם׳ (בראשית ב, ח), וְאֶרֶץ זוֹ הִיא אֶחָד מֵהֶם, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳.
בלשון הזוהר
אַהֲדַר וְאָמַר, ׳נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳. ׳נִצֶר מַטָּעַי׳, עֲנָפָא מֵאִינוּן עֲנָפִין, דְּנָטַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד בָּרָא עַלְמָא. דִּכְתִיב, ׳וַיִּטַּע ה' אֱלהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם׳ (בראשית ב, ח), וְהַאי אֶרֶץ חַד מִנַּיְיהוּ. בְּגִינִי כָּךְ, ׳נִצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳.
יעקב ובניו במצרים - צדיקים בין עם קשה עורף
דָּבָר אַחֵר, ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים׳ (ישעיה ס, כא) - זֶה יַעֲקֹב וּבָנָיו שֶׁיָּרְדוּ מִצְרַיְמָה בֵּין עַם קְשֵׁי עֹרֶף, וְנִמְצְאוּ ׳כֻלָּם צַדִּיקִים׳, וְלָכֵן כָּתוּב ׳לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳, שֶׁמִּשָּׁם עָלוּ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. ׳וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם׳ (בראשית מז, כח) - לָמָּה פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה? רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁמֵּת יַעֲקֹב, נִסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, שֶׁאָז יָרְדוּ לַגָּלוּת וְהִשְׁתַּעְבְּדוּ בָהֶם.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים׳ (ישעיה ס, כא), דָּא יַעֲקֹב וּבְנוֹי דְּנָחֲתוּ לְמִצְרַיִם בֵּין עַם קְשֵׁי קְדַל, וְאִשְׁתַּכָּחוּ כֻּלְּהוּ זַכָּאִין. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אֶרֶץ׳ דְּמִּתַּמָּן סְלִיקוּ לִירַית אַרְעָא קַדִּישָׁא. ׳וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם׳ (בראשית מז, כח) - אַמַּאי פַּרְשָׁתָא דָא סְתִימָא. רִבִּי יַעֲקֹב אָמַר, בְּשַׁעְתָּא דְּמִית יַעֲקֹב, אִסְתִּימוּ עֵינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, דִּכְדֵין נָחֲתוּ לְגָלוּתָא, וְאִשְׁתַּעְבִּידוּ בְּהוֹן.
איחוד וישב וויחי - יעקב בתפנוקי מלכים כבניו
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? ׳וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד׳ (בראשית מז, כז) - וְכָתוּב ׳וַיְחִי יַעֲקֹב׳ - שֶׁלֹּא רָאוּי לְהַפְרִיד בֵּין זֶה לָזֶה. מַה הֵם עוֹמְדִים בְּתַפְנוּקִים שֶׁל מְלָכִים וּמְקַבְּלִים לְעַצְמָם עֹנֶג וְכִסּוּפִים, אַף יַעֲקֹב גַּם עוֹמֵד בְּתַפְנוּקֵי מְלָכִים בְּעֹנֶג וְכִסּוּף לְעַצְמוֹ, לֹא נִפְרָד זֶה מִזֶּה.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מַה כְּתִיב לְעֵילָא, ׳וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד׳ (בראשית מז, כז) - וּכְתִיב ׳וַיְחִי יַעֲקֹב׳ - דְּלָא אִתְחֲזֵי לְאַפְרָשָׁא בֵּין דָּא לְדָא. מָה אִינוּן קָיְימֵי בְּתַפְנוּקִין דְּמַלְכִין, וְקַבִּילוּ עִנּוּגָא וְכִסּוּפִין לְגַרְמַיְיהוּ. אוּף יַעֲקֹב נָמֵי, קַיַּים בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין, בְּעִנּוּגָא וְכִסּוּפָא לְגַרְמֵיהּ, לָא אִתְפְּרַשׁ דָּא מִן דָּא.
קריאת ויחי לאחר הירידה - כיין טוב שוקט על שמריו
וְכָאן נִקְרָא וַיְחִי, שֶׁהֲרֵי כָּל יָמָיו לֹא נִקְרָא וַיְחִי, מִשּׁוּם שֶׁכָּל יָמָיו הָיוּ בְצַעַר, בְּצַעַר נִמְצְאוּ, כָּתוּב עָלָיו ׳לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז׳ (איוב ג, כו) - אַחַר שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם נִקְרָא וַיְחִי. רָאָה אֶת בְּנוֹ מֶלֶךְ, רָאָה אֶת כָּל בָּנָיו זַכָּאִים צַדִּיקִים וְכֻלָּם בְּתַפְנוּקֵי וְתַעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם, וְהוּא יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם כְּיַיִן טוֹב שֶׁשּׁוֹקֵט עַל שְׁמָרָיו, וְאָז נִקְרָא ׳וַיְחִי יַעֲקֹב׳, וְלֹא הִפְרִיד בֵּין ׳וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד׳ לְבֵין ׳וַיְחִי יַעֲקֹב׳, וְכָךְ רָאוּי.
בלשון הזוהר
וְהָכָא אִקְרֵי וַיְחִי. דְּהָא כָּל יוֹמוֹי לָא אִקְרֵי וַיְחִי, בְּגִין דְּכָל יוֹמוֹי בְּצַעֲרָא הֲווּ, בְּצַעֲרָא אִשְׁתַּכְּחָן, עֲלֵיהּ כְּתִיב, ׳לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז׳ (איוב ג, כו) - בָּתַר דְּנָחַת לְמִצְרַיִם, אִקְרֵי וַיְחִי. חָמָא לִבְרֵיהּ מַלְכָּא, חָמָא לְכָל בְּנוֹי זַכָּאִין צַדִּיקִין, וְכֻלְּהוּ בְּתַעֲנוּגֵי וְתַפְנוּקֵי עַלְמָא, וְהוּא יָתִיב בֵּינִיהוֹן כַּחֲמַר טַב דְּיָתִיב עַל דּוּרְדַּיֵּיהּ, כְּדֵין אִקְרֵי ׳וַיְחִי יַעֲקֹב׳, וְלָא פָּרִישׁ בֵּין ׳וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד׳ לְוַיְחִי יַעֲקֹב, וְהָכִי אִתְחֲזֵי.
שבע עשרה שנה - יופי יוסף כיופי רחל משכיח הצער
׳שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה׳ (בראשית לז, ב) - מָה הַטַּעַם ׳שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה׳? אֶלָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל יְמֵי יַעֲקֹב הָיוּ בְצַעַר, בְּצַעַר עָבַר אוֹתָם בַּהַתְחָלָה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת יוֹסֵף וְהָיָה עוֹמֵד לְפָנָיו, כְּשֶׁיַּעֲקֹב מִסְתַּכֵּל בְּיוֹסֵף, הָיָה נִשְׁלָם בְּנַפְשׁוֹ כְּאִלּוּ רָאָה אֶת אִמּוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁיָּפְיוֹ שֶׁל יוֹסֵף דּוֹמֶה לְיָפְיָהּ שֶׁל רָחֵל, וְהָיָה מְדַמֶּה בְעַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁלֹּא עָבַר עָלָיו צַעַר בְּיָמָיו.
בלשון הזוהר
׳שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה׳ (בראשית לז, ב) - מַאי טַעְמָא ׳שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה׳. אֶלָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל יוֹמוֹי דְּיַעֲקֹב בְּצַעֲרָא הֲווּ, בְּצַעֲרָא אַעֲבַר לוֹן בְּקַדְמִיתָא, כֵּיוָן דְּחָמָא לְיוֹסֵף, וְהֲוָה קָאִים קַמֵּיהּ, כַּד יַעֲקֹב מִסְתַּכֵּל בְּיוֹסֵף, הֲוָה אִשְׁתְּלִים בְּנַפְשֵׁיהּ, כְּאִילּוּ חָמָא לְאִמֵּיהּ דְּיוֹסֵף, דְּשַׁפִּירוּ דְּיוֹסֵף דָּמֵי לְשַׁפִּירוּ דְּרָחֵל, וְהֲוָה דָּמֵי בְּגַרְמֵיהּ כְּמָה דְּלָא אַעֲבַר עֲלֵיהּ צַעֲרָא בְּיוֹמוֹי.
פרידת יוסף - הצער הקשה מכל וייחוד שבע עשרה השנים
וּכְשֶׁיּוֹסֵף נִפְרַד מִמֶּנּוּ, אָז הִתְקַיֵּם בּוֹ, ׳לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז׳ (איוב ג, כו) - שֶׁזֶּה הָיָה קָשֶׁה לְיַעֲקֹב מִכָּל מַה שֶּׁעָבַר. וּבִזְמַן שֶׁיּוֹסֵף נִפְרַד מִמֶּנּוּ מַה כָּתוּב? ׳יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה וְגוֹ'׳ (בראשית לז, ב). וְכָל יְמֵי יַעֲקֹב לֹא הָיָה לוֹ צַעַר כָּזֶה, וְהָיָה בּוֹכֶה כָּל יוֹם עַל אוֹתָן ׳שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה׳ - שֶׁל יוֹסֵף.
בלשון הזוהר
וְכַד יוֹסֵף אִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ, כְּדֵין אִתְקְיַּים, ׳לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז׳ (איוב ג, כו) - דְּדָא קַשְׁיָא לֵיהּ לְיַעֲקֹב מִכָּל מַה דְּעֲבַר. וּבְזִמְנָא דְּאִתְפְּרַשׁ יוֹסֵף מִנֵּיהּ, מַה כְּתִיב,. ׳יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רוֹעֶה וְגו'׳ (בראשית לז, ב). וְכָל יוֹמִין דְּיַעֲקֹב, לָא הֲוָה לֵיהּ צַעֲרָא כְּהַאי, וְהֲוָה בָּכֵי כָּל יוֹמָא לְאִינוּן ׳שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה׳ דְיוֹסֵף.
שבע עשרה שנים נוספות - שכינה עמו לכן נקראו חיים
מַה הֵשִׁיבוּ לוֹ? ׳וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךְ׳ (שם מו, ד) - הֲרֵי לְךְ ׳שְׁבַע עֶשְׂרֵה׳ שָׁנִים אֲחֵרוֹת בְּעִנּוּגִים וְתַפְנוּקִים וַהֲנָאוֹת וְכִסּוּפִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְגוֹ'׳. שָׁנִינוּ, שֶׁכָּל אוֹתָן שָׁנִים שְׁכִינַת כְּבוֹדוֹ שֶׁל הקב"ה נִמְצְאָה עִמּוֹ, וְלָכֵן אֵלּוּ נִקְרְאוּ חַיִּים.
בלשון הזוהר
מַאי קָאֲתִיבוּ לֵיהּ, ׳וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ׳ (בראשית מו, ד), הָא לְךָ ׳שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה׳ אָחֳרָנִין, בְּעִנּוּגִין וְתַפְנוּקִין וַהֲנָאוֹת וְכִסּוּפִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְגו'׳. תָּנָא, כָּל אִינוּן שְׁנִין, שְׁכִינְתָּא יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עִמֵּיהּ אִשְׁתַּכְּחָא, וּבְגִין כָּךְ חַיִּים אִקְרוּן.
וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב - שְׁכִינָה שׁוֹרָה רַק בְּמָקוֹם שָׁלֵם וְשָׂמֵחַ
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם׳ (בראשית מה, כז) - נִרְאֶה שֶׁבַּתְּחִלָּה מֵתָה הָיְתָה אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁלּוֹ וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל רוּחַ אַחֶרֶת, שֶׁהֲרֵי רוּחַ שֶׁלְּמַעְלָה לֹא שׁוֹרָה בְּרֵיקָנוּת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, שְׁכִינָה לֹא שׁוֹרָה אֶלָּא בְּמָקוֹם שָׁלֵם, וְלֹא בְּמָקוֹם חָסֵר, וְלֹא בְּמָקוֹם פָּגוּם, וְלֹא בְּמָקוֹם עָצוּב, אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהִתְכַּוֵּן, בִּמְקוֹם שִׂמְחָה. וְלָכֵן בְּכָל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁיּוֹסֵף נִפְרַד מֵאָבִיו וְיַעֲקֹב הָיָה עָצוּב, לֹא שָׁרְתָה בּוֹ שְׁכִינָה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם׳ (בראשית מה, כז), אִתְחֲזֵי דְּהָא בְּקַדְמִיתָא מִית הֲוָה הַהוּא רוּחָא דִילֵיהּ, וְלָא הֲוָה מִתְכַּוֵּין לְקַבְּלָא רוּחָא אָחֳרָא. דְּהָא רוּחָא דִלְעֵילָא, לָא שַׁרְיָא בְּרֵיקַנְיָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, שְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא, אֶלָּא בְּאֲתַר שְׁלִים, וְלָא בְּאֲתַר חָסֵר, וְלָא בְּאֲתַר פָּגִים, וְלָא בְּאֲתַר עָצִיב, אֶלָּא בְּאֲתַר דְּאִתְכַּוֵּון, בְּאֲתַר חֲדוּ. וּבְגִין כָּךְ, כָּל אִינוּן שְׁנִין דְּיוֹסֵף אִתְפְּרַשׁ מֵאֲבוֹי, וְיַעֲקֹב הֲוָה עָצִיב, לָא שַׁרְיָא בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא.
עבדו את ה' בשמחה - ניגון משלש לעורר רוח שלמה
שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׳ (תהלים ק, ב) - לְהוֹצִיא, שֶׁאֵין עֲבוֹדַת הקב"ה אֶלָּא מִתּוֹךְ חֶדְוָה. שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה מִתּוֹךְ עַצְבוּת, שֶׁכָּתוּב ׳וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן׳ (מלכים ב ג, טו) - מְנַגֵּן מְנַגֵּן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְשֵׁם מָה? כְּדֵי לְעוֹרֵר רוּחַ מִשְּׁלֵמוּת הַכֹּל, שֶׁהוּא רוּחַ שָׁלֵם.
בלשון הזוהר
תָּנָא, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב, ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׳ (תהילים ק, ב) - לְאֲפָקָא, דְּלֵית פּוּלְחָנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא מִגּוֹ חֶדְוָה. דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לֵית שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא מִגּוֹ עַצְבוּת, דִּכְתִיב ׳וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן׳ (מלכים ב ג, טו) - מְנַגֵּן מְנַגֵּן תְּלַת זִימְנֵי אַמַּאי. בְּגִין לְאַתְעָרָא רוּחָא מִשְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, דְּהוּא רוּחַ שְׁלֵימָא.
ארבעת הצדדים - שורשי העליונים והתחתונים אחוזים זה בזה
אָמַר רַבִּי אַבָּא, שָׁם שָׁנִינוּ, הַכֹּל נִמְצָא מֵאַרְבָּעָה צְדָדִים, וְכָל הַשָּׁרָשִׁים שֶׁל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים בָּהֶם אֲחוּזִים. וְשָׁנִינוּ, זֶה נִכְנָס וְזֶה יוֹצֵא, זֶה סָתוּם וְזֶה מְפֹרָשׁ, אָחוּז אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ, וְהֵם אֲבוֹת הַכֹּל.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, תַּמָּן תָּנִינָן, מֵאַרְבַּע סִטְרִין כֹּלָּא אִשְׁתַּכַּח, וְכָל שָׁרָשִׁין דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין בְּהוּ אֲחִידָן. וְתָנָא דָּא עָיִיל וְדָא נָפִיק דָּא סָתִים וְדָא פָּרִישׁ, אִתְאֲחַד חַד בַּחֲבֶרְתָּהּ, וְאִינוּן אֲבָהָן דְּכֹלָּא.
רק באבותיך חשק ה' שלושה אבות שהכל נאחז בהם
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, ׳רַק בַּאֲבֹתֶיךְ חָשַׁק ה'׳ (דברים י, טו). כָּתוּב ׳בַּאֲבֹתֶיךְ׳, מַמָּשׁ שְׁלֹשָׁה, וּמַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳רַק׳ - ׳רַק׳ מַמָּשׁ, וּמֵאֵלֶּה נִפְרָדִים וְנֶאֱחָזִים כָּל שְׁאָר הָאֲחֵרִים וְעוֹלִים הַשֵּׁם לְהִתְעַטֵּר.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, ׳רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק ה'׳ (דברים י, טו). כְּתִיב ׳בַּאֲבוֹתֶיךָ׳, מַמָּשׁ תְּלָתָא, וּמַשְׁמַע דִּכְתִיב ׳רַק׳, ׳רַק׳ מַמָּשׁ, וּמֵאִלֵּין מִתְפָּרְשָׁן וּמִתְאַחֲדָן כָּל שְׁאָר אָחֳרָנִין, וְסָלְקִין שְׁמָא לְאִתְעַטְּרָא.
׳לי הכסף ולי הזהב נאם ה׳
קדושת בגדי הכהן למעלה ולמטה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.