גרים כספחת לישראל בארצם - יתלוו בעת האהבה והייחוד
ויחי · ׳וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה׳ - קיבוץ גלויות וגרים בארץ · מאמר 13 · פיסקה 2 · דף רטו ע"ב
לשון הזוהר
תָּנָא, קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת בְּעוֹר הַחַי, לְאַרְעֲהוֹן. כְּתִיב ׳כִּי יְרַחֵם ה' אֶת יַעֲקֹב וּבָחַר עוֹד׳ (ישעיה יא) בִּיְרוּשָׁלַ ם ׳וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב׳, כַּד יְתוּבוּן לְאַרְעֲהוֹן בְּרָיָא, וִיהֶוְיָין רְחִימוּ בְהוֹן, ׳יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, יִתְלַוּוּן גִּיּוֹרִין עִם יִשְׂרָאֵל וִיהֶוְויָין לְהוֹן כְּעוּמְקָא בְּבִשְׂרֵיהוֹן׳ (זכריה יד, ט).
תרגום
שָׁנִינוּ, קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת בְּעוֹר הַחַי, לְאַרְצָם. כָּתוּב ׳כִּי יְרַחֵם ה' אֶת יַעֲקֹב וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל׳ (שם יד, א) - (וגו') ׳וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב׳ (ישעיה יד, א) - כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ לְאַרְצָם הַבָּנִים וְתִהְיֶה בֵינֵיהֶם אַהֲבָה, ׳יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט) - יִתְלַוּוּ גֵרִים עִם יִשְׂרָאֵל וְיִהְיוּ לָהֶם כְּנֶגַע עָמֹק בִּבְשָׂרָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תנא, קשים גרים לישראל כספחת בעור החי, לארעהון. כתיב ׳כי ירחם ה' את יעקב ובחר עוד׳ (ישעיה יא) בירושל ם ׳ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב׳, כד יתובון לארעהון בריא, ויהויין רחימו בהון, ׳יהיה ה' אחד ושמו אחד, יתלוון גיורין עם ישראל ויהוויין להון כעומקא בבשריהון׳ (זכריה יד, ט).
התרגום: שנינו, קשים גרים לישראל כספחת בעור החי, לארצם. כתוב ׳כי ירחם ה' את יעקב ובחר עוד בישראל׳ (שם יד, א) - (וגו') ׳ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב׳ (ישעיה יד, א) - כשישובו לארצם הבנים ותהיה ביניהם אהבה, ׳יהיה ה' אחד ושמו אחד׳ (זכריה יד, ט) - יתלוו גרים עם ישראל ויהיו להם כנגע עמק בבשרם.
מן המפרשים
הסולם: תנא קשים גרים לישראל כספחת בעור החי וכו': כתוב, כי ירחם ה' את יעקב ובחר עוד בירושלים וגו', כשישובו הבנים לארצם ותהיה בהם אהבה, יהיה ה' אחד ושמו אחד. ואז יתחברו גרים עם ישראל, ויהיו להם כספחת בבשרם.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: