׳וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה׳
קיבוץ גלויות וגרים בארץ
עתידי גלויות מתכנסים - ומעידים שאין בהם פסול נכרים
׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה׳ (בראשית מח, ח). רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה׳ (ישעיה מט, כא) - מָה רָצָה בָּזֶה? יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַטָּה רָאָה שֶׁיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְפָנָיו, כְּשֶׁיָּבֹאוּ ׳מֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיי הַיָּם וְיִתְכַּנְּסוּ כֻלָּם וְיִהְיוּ רַבִּים׳ (שם יא, יא). תֹּאמַר הַשְּׁכִינָה: מֵאֵיפֹה כָּל אֵלֶּה, וְאֵין בָּהֶם פְּסוּל מִבְּנֵי נָכְרִים? יֹאמְרוּ לוֹ, אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ מִבָּנֶיךְ וְאֵין בָּנוּ נָכְרִי עִמָּנוּ, שֶׁיִּפָּרְדוּ זֶה מִזֶּה וְיִכְרוֹת אוֹתָם כְּאֶחָד, וְיִתְגַּיְּרוּ, וְיָשׁוּבוּ גֵרִים עִם יִשְׂרָאֵל וְיִהְיוּ כְּאֶחָד.
בלשון הזוהר
׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיּאמֶר מִי אֵלֶּה׳ (בראשית מח, ח). רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה׳ (ישעיהו מט, כא), מַאי קָא מַיְירֵי, יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, חָזֵי דְּיֵיתוּן בְּנוֹהִי דְיִשְׂרָאֵל קָדָמֵיהּ, כַּד יֵיתוּן ׳מֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיי הַיָּם וְאַכְנָשׁוּ כֻּלְּהוּ וִיהוֹן סַגִּיאִין׳ (ישעיהו יא, יא). תֵּימָא שְׁכִינְתָּא מֵאָן אִינוּן כֻּלְּהוֹן, וְלָא בְּהוֹן פְּסוּל מִבְּנִי נוּכְרָאָה. יִימְרוּן לֵיהּ, אֲנַחְנָא כֻּלָּנָא מִבֵּרַךְ, וְלֵית בְּנָא נוּכְרָאָה בַּהֲדָן, דְּיִתְפָּרְשׁוּן דָּא מִן דָּא וְכָרַת לְהוֹן כְּחֲדָא, וְיִתְגַּיְירוּן, יְתוּבוּן גִּיּוֹרִין עִם יִשְׂרָאֵל, וִיהוֹן כְּחֲדָא.
גרים כספחת לישראל בארצם - יתלוו בעת האהבה והייחוד
שָׁנִינוּ, קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת בְּעוֹר הַחַי, לְאַרְצָם. כָּתוּב (שם יד א) ׳כִּי יְרַחֵם ה' אֶת יַעֲקֹב וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל - (וגו') וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב׳ - כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ לְאַרְצָם הַבָּנִים וְתִהְיֶה בֵינֵיהֶם אַהֲבָה, (זכריה יד ט) ׳יִהְיֶה ה' - אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ - יִתְלַוּוּ גֵרִים עִם יִשְׂרָאֵל וְיִהְיוּ לָהֶם כְּנֶגַע עָמֹק בִּבְשָׂרָם.
בלשון הזוהר
תָּנָא, קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת בְּעוֹר הַחַי, לְאַרְעֲהוֹן. כְּתִיב ׳כִּי יְרַחֵם ה' אֶת יַעֲקֹב וּבָחַר עוֹד׳ (ישעיהו יד, א) בִּירוּשָׁלַם ׳וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב׳, כַּד יְתוּבוּן לְאַרְעֲהוֹן בְּרָיָא, וִיהֶוְיָין רְחִימוּ בְהוֹן, ׳יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט), יִתְלַוּוּן גִּיּוֹרִין עִם יִשְׂרָאֵל וִיהֶוְויָין לְהוֹן כְּעוּמְקָא בְּבִשְׂרֵיהוֹן.
׳ויתדותיך חזקי׳ - חיזוק ראשוני הארץ על פני כל העמים
וְכָל כָּךְ לָמָּה? בֹּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, עַל תְּחוּמֵי הָאָרֶץ שֶׁלְּכָל אֶחָד יִהְיֶה רָצוֹן לָדוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיִתְרָאוּ הַדַּיָּרִים. כָּתוּב ׳וִיתֵדתַיִךְ חַזֵּקִי׳ (שם נד, ב) - רוֹצֶה לוֹמַר, הַיְתֵדוֹת שֶׁהָיוּ עִמָּךְ מֵהַהַתְחָלָה, חַזְּקִי אוֹתָם, וְעִזְרִי לָהֶם יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָעַמִּים כִּבְיָכוֹל, שֶׁאַתְּ מְצַפָּה לְחַזֵּק אוֹתָם בְּכָל הָעַמִּים הָאֲחֵרִים, וְיִהְיוּ רַבִּים.
בלשון הזוהר
וְכָל כָּךְ לָמָּה. תָּא שְׁמַע, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, עַל תְּחוּמִין דְּאַרְעָא, דְּכָל חַד יְהֵא רַעֲוָא לְמֵידַר בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וְתִסְתָּעַר דִּיּוּרִין. כְּתִיב, ׳וִיתֵדוֹתַיִךְ חֲזֵקִי׳ (ישעיהו נד, ב), צָבֵי לְמֵימַר, סִיכְיָא דְּהַוְיָין עִמָּךְ מֵעִקָּרָא, אַתְקִיף יַתְהוֹן, וְסַיַּיע יַתְהוֹן יַתִּיר מִשְׁאָר עַמָּמִין. כִּבְיָכוֹל דְּאַתְּ סָכֵי לְאִתְתַּקְּפָא יַתְהוֹן בְּכָל עַמְּמַיָא אָחֳרָא, וִיהוֹן סַגִּיאִין:
׳בני הם אשר נתן לי אלוהים בזה׳
סוד זה וזאת בתורה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.