ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 11: ׳ועתה שני בניך הנולדים לך׳ - גאולת ישראל שבגלות ונחלתם בשיבתם › פיסקה 1 (ריד ע"ב)

בני ישראל הנולדים בגלות - קרויים גולים רק בארץ נכריה

ויחי · ׳ועתה שני בניך הנולדים לך׳ - גאולת ישראל שבגלות ונחלתם בשיבתם · מאמר 11 · פיסקה 1 · דף ריד ע"ב

לשון הזוהר

׳וְעַתָּה שְׁנֵי בָנְיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ׳ - דָּא יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, דְּאַתְרֵיהוֹן בְּגָלוּתָא, בְּנוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִתְיְילִידוּ בֵּינִי עַמְמַיָא. תָּנָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, יִשְׂרָאֵל כַּד יְהוֹן בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא דְיִשְׂרָאֵל, דָּר בְּאַרְעָא, כַּד יֵיתֵי מְשִׁיחָא, יְהוֹן עִם אֲחוּהוֹן דִּילָווּן בָּתְרֵיהוֹן. דְּלָא אִתְקְרֵי גָּלוּת, אֶלָּא לְמַאן דְּאִיהוּ דָּר בְּאַרְעָא נוּכְרָאָה, אִינוּן אִתְקַרְיָין גָּלְיָין. ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב׳ (ויקרא כו, מב) - וא"ו יְתֵירָה, תֵּיתֵי וא"ו דְּאִסְתַּלְּקַת כַּד אִתְחָרִיב בֵּיתָא, וּתְהֵא סִיּוּעָא לְיַעֲקֹב, כַּד יְהֵא דָא, וִיהֵא לִבְרָא קַדִּישָׁא אַרְעָא אַחְסָנַת עָלַם, וִיהוֹן בְּנוֹהִי בְּאַרְעֲהוֹן, דְּדָארוּ מִקַּדְּמַת דְּנָא בְּאַרְעֲהוֹן, זַכָּאָה חוּלְקֵהוֹן.

תרגום

׳וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךְ הַנּוֹלָדִים לְךְ׳ (בראשית מח, ה) - זֶה יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַטָּה שֶׁמְּקוֹמָם בַּגָּלוּת, בָּנָיו שֶׁל הקב"ה שֶׁנּוֹלְדוּ בֵּין הָעַמִּים. לָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁיִּהְיוּ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל דָּרִים בָּאָרֶץ, כְּשֶׁיָּבא הַמָּשִׁיחַ יִהְיוּ עִם אֲחֵיהֶם שֶׁיִּלָּווּ אַחֲרֵיהֶם, שֶׁלֹּא נִקְרָא גָלוּת אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא דָר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, הֵם נִקְרָאִים גּוֹלִים. ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִית יַעֲקוֹב׳ (ויקרא כו, מב), ׳וָא"ו יְתֵרָה׳. תָּבא וָא"ו שֶׁהִסְתַּלְּקָה כְּשֶׁחָרַב הַבַּיִת, וְתִהְיֶה סִיּוּעַ לְיַעֲקֹב כְּשֶׁזֶּה יִהְיֶה, וְיִהְיֶה לְבֵן קָדוֹשׁ אֶרֶץ יְרֻשַּׁת עוֹלָם, וְיִהְיוּ בָנָיו בְּאַרְצָם, שֶׁגָּרוּ בָהּ מִקֹּדֶם לָזֶה בְּאַרְצָם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ועתה שני בניך הנולדים לך׳ - דא ישראל לתתא, דאתריהון בגלותא, בנוי דקודשא בריך הוא, דאתיילידו ביני עממיא. תנא אמר רבי יוסי, ישראל כד יהון בארעא קדישא דישראל, דר בארעא, כד ייתי משיחא, יהון עם אחוהון דילוון בתריהון. דלא אתקרי גלות, אלא למאן דאיהו דר בארעא נוכראה, אינון אתקריין גליין. ׳וזכרתי את בריתי יעקוב׳ (ויקרא כו, מב) - וא"ו יתירה, תיתי וא"ו דאסתלקת כד אתחריב ביתא, ותהא סיועא ליעקב, כד יהא דא, ויהא לברא קדישא ארעא אחסנת עלם, ויהון בנוהי בארעהון, דדארו מקדמת דנא בארעהון, זכאה חולקהון.

התרגום: ׳ועתה שני בניך הנולדים לך׳ (בראשית מח, ה) - זה ישראל שלמטה שמקומם בגלות, בניו של הקב"ה שנולדו בין העמים. למדנו, אמר רבי יוסי, ישראל, כשיהיו בארץ הקדושה של ישראל דרים בארץ, כשיבא המשיח יהיו עם אחיהם שילוו אחריהם, שלא נקרא גלות אלא למי שהוא דר בארץ נכריה, הם נקראים גולים. ׳וזכרתי את ברית יעקוב׳ (ויקרא כו, מב), ׳וא"ו יתרה׳. תבא וא"ו שהסתלקה כשחרב הבית, ותהיה סיוע ליעקב כשזה יהיה, ויהיה לבן קדוש ארץ ירשת עולם, ויהיו בניו בארצם, שגרו בה מקדם לזה בארצם. אשרי חלקם.

מן המפרשים

הסולם: ועתה שני בניך וגו': זהו ישראל למטה שמקומם בגלות, והם בניו של הקב"ה הנולדים בין העמים. כלומר, שהכתוב שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים, סובב על ישראל שהם בגלות העמים, כי ארץ מצרים כולל לכל הגליות כנ"ל בתחילת הפרשה. למדנו אמר ר'…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: