׳ועתה שני בניך הנולדים לך׳
גאולת ישראל שבגלות ונחלתם בשיבתם
והוא היתרה שנסתלקה בחורבן - תשוב לסייע ליעקב
׳וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךְ הַנּוֹלָדִים לְךְ׳ (בראשית מח, ה) - זֶה יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַטָּה שֶׁמְּקוֹמָם בַּגָּלוּת, בָּנָיו שֶׁל הקב"ה שֶׁנּוֹלְדוּ בֵּין הָעַמִּים. לָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁיִּהְיוּ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל דָּרִים בָּאָרֶץ, כְּשֶׁיָּבֹא הַמָּשִׁיחַ יִהְיוּ עִם אֲחֵיהֶם שֶׁיִּלָּווּ אַחֲרֵיהֶם, שֶׁלֹּא נִקְרָא גָלוּת אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא דָר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, הֵם נִקְרָאִים גּוֹלִים. (ויקרא כו) ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִית יַעֲקוֹב׳ (ויקרא כו, מב) - וָא"ו יְתֵרָה, תָּבֹא וָא"ו שֶׁהִסְתַּלְּקָה כְּשֶׁחָרַב הַבַּיִת, וְתִהְיֶה סִיּוּעַ לְיַעֲקֹב כְּשֶׁזֶּה יִהְיֶה, וְיִהְיֶה לַבֵּן הַקָּדוֹשׁ אֶרֶץ יְרֻשַּׁת עוֹלָם, וְיִהְיוּ בָנָיו בְּאַרְצָם, שֶׁגָּרוּ בָהּ מִקֹּדֶם לָזֶה בְּאַרְצָם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם.
בלשון הזוהר
׳וְעַתָּה שְׁנֵי בָנְיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ׳ (בראשית מח, ה) - דָּא יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, דְּאַתְרֵיהוֹן בְּגָלוּתָא, בְּנוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִתְיְילִידוּ בֵּינִי עַמְמַיָא. תָּנָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, יִשְׂרָאֵל כַּד יְהוֹן בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא דְיִשְׂרָאֵל, דָּר בְּאַרְעָא, כַּד יֵיתֵי מְשִׁיחָא, יְהוֹן עִם אֲחוּהוֹן דִּילָווּן בָּתְרֵיהוֹן. דְּלָא אִתְקְרֵי גָּלוּת, אֶלָּא לְמַאן דְּאִיהוּ דָּר בְּאַרְעָא נוּכְרָאָה, אִינוּן אִתְקַרְיָין גָּלְיָין. (ויקרא כו) ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב׳ (ויקרא כו, מב) - וא"ו יְתֵירָה, תֵּיתֵי וא"ו דְּאִסְתַּלְּקַת כַּד אִתְחָרִיב בֵּיתָא, וּתְהֵא סִיּוּעָא לְיַעֲקֹב, כַּד יְהֵא דָא, וִיהֵא לִבְרָא קַדִּישָׁא אַרְעָא אַחְסָנַת עָלַם, וִיהוֹן בְּנוֹהִי בְּאַרְעֲהוֹן, דְּדָארוּ מִקַּדְּמַת דְּנָא בְּאַרְעֲהוֹן, זַכָּאָה חוּלְקֵהוֹן.
אין מעלים בני הגלות עד עשיית דין במצרים
כָּעֵת בָּנִים, שֶׁקָּרָה לָהֶם (תִּהְיוּ הוֹלְכִים גְּדוֹלִים) שֶׁהֻגְלוּ לְחוּץ לָאָרֶץ וְנִשְׁכְּחוּ, וְהִתְרַבּוּ. וְיֹאמַר יַעֲקֹב הָעֶלְיוֹן לַתַּחְתּוֹן: בָּנִים שֶׁלְּךְ שֶׁהֵם בְּחוּץ לָאָרֶץ שֶׁנּוֹלְדוּ בַּגָּלוּת בְּכָל אֶרֶץ וְאֶרֶץ, עַד שֶׁאֲנִי אֶכָּנֵס לְמִצְרַיִם וְאֶעֱשֶׂה בָהֶם דִּין עַל חֲטָאֵיהֶם, אֵינִי מַעֲלֶה אֶת בָּנֶיךְ שֶׁנִּבְרְאוּ בַּגָּלוּת בְּחוּץ לָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁהֵם רַבִּים וְנִשְׁכְּחוּ הֵם שֶׁלִּי, כְּשֶׁרָאִיתִי גָּלוּת זוֹ שֶׁלָּהֶם וְרִפֵּאתִי אֶת כְּאֵבֵיהֶם וְשָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלָם. רְאוּבֵן - ׳כִּי רָאָה ה' אֶת עָנְיי׳ (בראשית כט, לג). שִׁמְעוֹן - ׳כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי׳ - וְחָשַׁבְתָּ בְּלִבְּךְ כְּאִלּוּ יִהְיוּ לְפָנַי הֵם, וּמִשֶּׁנָּשׁוּב מִמִּצְרַיִם מִלַּעֲשׂוֹת דִּין, נַעֲלֶה אוֹתָם מֵאֶרֶץ גָּלוּתָם.
בלשון הזוהר
כְּעַן בָּרְיָא, דְּהֲוָה עַרְעָן לְהוֹן, תְּהוֹן אָזְלִין רַבְרְבִין דְּאִתְגְּלִיאוּ מִן לְבַר לְאַרְעָא וְאִתְנְשִׁיאוּ, וְאַנְפִּישׁוּ. וְיֵימָא יַעֲקֹב עִלָּאָה לְתַתָּא, בָּרֵי דִּילָךְ דְּאִינוּן לְבַר לְאַרְעָא דְּאִתְיְילִידוּ בְּגָלוּתָא, בְּכָל אַרְעָא וְאַרְעָא, עַד דְּאֲנָא אִיעוֹל לְמִצְרָאֵי, וְאַעֲבִיד לְהוֹן דִּינָא עַל חוֹבֵיהוֹן, לָאו אֲנָא מַסְקִית בְּרָךְ, דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּגָלוּתָא, לְבַר לְאַרְעָא בְּאַרְעָא רְחִיקָא. וְאַף עַל גַּב דְּאִינוּן סַגִּיאִין, וְאִתְנְשִׁיאוּ, דִּילִי אִינוּן. כַּד חֲזֵיתִי דָּא גָּלוּתָא דִּלְהוֹן, וְאַסֵיתִי לְכֵיבֵיהוֹן, וְשָׁמְעִית קָלֵיהוֹן. רְאוּבֵן, ׳כִּי רָאָה ה' אֶת עָנְיי׳ (בראשית כט, לג). שִׁמְעוֹן, ׳כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי׳, וְחָשִׁיב בְּלִבָּךְ, כְּאִילּוּ יֶהֶוְיָין קֳדָמַי אִינוּן, וּמִדִּנְתוּב מִמִּצְרָאֵי, מִלְּמֶעְבַּד דִּינָא, נָסִיק יַתְהוֹן מֵאֲרַע גָּלוּתָא.
הגויים מביאים מנחה לה׳ בשמעם דין מצרים
רַבִּי אַבָּא אָמַר, מִכָּאן ׳וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה'׳ (ישעיה סו, כ). רוֹצֶה לוֹמַר, כְּשֶׁיִּהְיֶה הקב"ה בְּדִין בְּמִצְרַיִם, בְּאוֹתוֹ זְמַן יָבִיאוּ כָּל הָעַמִּים מִנְחָה כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ שְׁמוּעָה שֶׁל הקב"ה, הַיְנוּ ׳וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם׳ (ישעיהו ב, ב).
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא אָמַר, מֵהָכָא ׳וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה'׳ (ישעיהו סו, כ). צָבֵי לְמֵימַר, כַּד יְהֵא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדִינָא בְּמִצְרָאֵי, בְּעִדָּנָא הַהִיא יֵיתוּן כָּל עַמְּמַיָא מִנְחָה, כַּד שְׁמָעוּ שְׁמוּעָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַיְינוּ ׳וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם׳ (ישעיהו ב, ב).
חופה לכל צדיק בירושלים - מתן תורה ובניין המקדש
שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, עָתִיד הקב"ה לַעֲשׂוֹת לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק חֻפָּה בִּירוּשָׁלַיִם, ׳קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה׳ (ירמיה טז, ט), כְּשֶׁתָּשׁוּב הַמַּטְרוֹנִיתָא לַמֶּלֶךְ וְיַעֲשֶׂה לָהּ אֵרוּסִין - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה וְגוֹ'׳ (שיר השירים ג, יא) ׳בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׳. ׳בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ׳ - זֶה מַתַּן תּוֹרָה - ׳וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׳ - זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. ׳וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךְ יִהְיוּ׳ (בראשית מח, ו) - זֶה יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, לָאָבוֹת שֶׁהֵם מֶרְכָּבוֹת יִהְיוּ שְׁמוֹתֵיהֶם בְּסוֹד שֶׁנּוֹלְדוּ לְאַחַר מִכֵּן, עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִהְיוּ מַקְרִיבִים בַּיְרֻשָּׁה שֶׁלָּהֶם.
בלשון הזוהר
תָּנָא, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, עָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶיעְבַּד לְכָל זַכָּאָה וְזַכָּאָה, חוּפָּה בִּירוּשָׁלַם, ׳קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה׳ (ירמיהו טז, ט), כַּד תִּיתוּב מַטְרוֹנִיתָא לְמַלְכָּא, וְעָבִיד לָהּ אֵרוּסִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה וְגו'׳ (שיר השירים ג, יא) ׳בְּיוֹם חֲתוּנָתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׳. ׳בְּיוֹם חֲתוּנָתוֹ׳ זֶה מַתַּן תּוֹרָה, ׳וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׳ זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: ׳וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ׳ (בראשית מח, ו) - דָּא יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, לַאֲבָהָן דְּאִינוּן רְתִיכִין, תְּהֵא שְׁמָהַתְהוֹן בְּרָזָא דְּאִתְיַילִידוּ לְבָתַר דְּנָן, עַל שְׁמָא דַּאֲחֵיהוֹן יְהוֹן מַקְרִיבִין בְּאַחְסָנָא דִלְהוֹן.
׳מולדתך׳ זו ירושלים - הגרים ייקראו רק בשם ישראל
לָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, ׳וּמוֹלַדְתְּךְ׳ - זוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה, ׳מוֹלֶדֶת בַּיִת׳ (ויקרא יח, ט) בְּפָרָשַׁת עֲרָיוֹת, יְרוּשָׁלַיִם לְמַטָּה, גְּבָרִים שֶׁנּוֹלְדוּ זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, אַחַר זֶה שֶׁיָּשׁוּבוּ הָעוֹלָם לְרִבּוֹן הַשָּׁמַיִם בִּירוּשָׁלַיִם, כְּשֶׁהִתְגַּיְּרוּ לֹא נִקְרְאוּ אֶלָּא עַל שְׁמָם, שֶׁהוּא ׳בֶּן יִשְׂרָאֵל׳, וְלֹא יִקָּרְאוּ כְּמוֹ שֶׁאֲבוֹתֵיהֶם, גֵּר מִקַּפּוֹטְקִיָּא, אֶלָּא בְּזֶה יִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, ׳וּמוֹלַדְתְּךָ׳, דָּא יְרוּשְׁלַם דִּלְתַתָּא, ׳מוֹלֶדֶת בַּיִת׳ (ויקרא יח, ט) בְּפָרָשַׁת עֲרָיוֹת, יְרוּשָׁלַם לְתַתָּא, גּוּבְרִין דְּאִתְיְילִידוּ דָּא יְרוּשָׁלַם, בָּתַר דְּנָא, דִּיתוּבוּן עַלְמָא לְמָארֵי שְׁמַיָא בִּירוּשָׁלַם, כַּד גִּיּוֹרִין לָא אִתְקָרוּן אֶלָּא עַל שְׁמָהָן, דְּהוּא בַּר יִשְׂרָאֵל, וְלָא יִתְקָרוּן כַּד אֲבָהַתְהוֹן, גִּיּוֹרָא מִקַּפּוֹטְקִיָּא, אֶלָּא בְּהָא יִשְׂרָאֵל.
׳לך יהיו׳ - נחלת כל שבט ושבט לפי מנינו
׳לְךָ יִהְיוּ׳ - רוֹצֶה לוֹמַר עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל הֵם יִקָּרְאוּ, ׳עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם׳ - וּכְשֶׁיָּשׁוּבוּ לֹא יְקַבְּלוּ יְרֻשָּׁה אֵלּוּ עִם יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ, וְיִטֹּל כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט אֶת שֶׁלּוֹ, וַאֲנָשִׁים מֵהֶם, כָּל אֶחָד לְפִי מִנְיָנוֹ.
בלשון הזוהר
׳לְךָ יִהְיוּ׳, צָבֵי לְמֵימַר, עַל שְׁמֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל יִתְקָרוּן, ׳עַל שֵׁם אֲחֵיהוֹן יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם׳, וְכַד תָּבוּ לָא יִתְחַסְנוּן אִלֵּין עִם יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא, וְיִסַּב כָּל שִׁבְטָא וְשִׁבְטָא, דִּידֵיהּ וְגוּבְרִין מִנְּהוֹן, כָּל חָדָא לְפוּם מִנְיָינֵיהּ.
׳מתה עלי רחל בדרך׳
מיתת הגלות וגאולתה בתחיית המתים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.