׳מתה עלי רחל בדרך׳
מיתת הגלות וגאולתה בתחיית המתים
׳ושבו בנים לגבולם׳ - כבר שבו ולא עתידים לשוב
׳וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל׳ (בראשית מח, ז) - בַּדֶּרֶךְ וְגוֹ'. רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע וְגוֹ'׳ (ירמיה לא, טו). מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? ׳כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ וְגוֹ'׳ - ׳וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם׳. לֹא אָמַר וְיָשׁוּבוּ, אֶלָּא וְשָׁבוּ, כְּבָר שָׁבוּ.
בלשון הזוהר
׳וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדַּן מֵתָה עָלַי רָחֵל׳ (בראשית מח, ז) - בַּדֶּרֶךְ וְגוֹ'. רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע וְגו'׳ (ירמיהו לא, טו). מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, ׳כֹּה אָמַר ה' מִנְּעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעוּלָתֵךְ וְגו'׳ - ׳וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם׳, לא אָמַר וְיָשׁוּבוּ, אֶלָּא וְשָׁבוּ, כְּבָר שָׁבוּ.
מטרוניתא חוששת לאבדן בניה בדין - ושבה לבעלה
בֹּא רְאֵה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיֶה דִין עַל הָהָר, תִּתְעַטֵּר הַמַּטְרוֹנִיתָא עַל הָהָר, וְהִיא סְבוּרָה שֶׁבְּנֵיהֶם אוֹבְדִים בַּדִּין, וְסוֹד - ׳רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי וְגוֹ'׳ (ישעיה נד, א). לָמַדְנוּ, רַבִּים יִהְיוּ בְּנֵי הַכִּסֵּא מִשֶּׁלָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה׳ - תָּשׁוּב הַמַּטְרוֹנִיתָא לְבַעְלָהּ, ׳בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּשַׁעְתָּא דִיהֵא דִינָא עַל טוּרָא, תִּתְעַטַּר מַטְרוֹנִיתָא עַל טוּרָא, וְהִיא סָבְרַת דִּבְנֵיהוֹן אָבְדִין בְּדִינָא, וְרָזָא ׳רָנִי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי וְגו'׳ (ישעיהו נד, א). תָּנָא, סַגְיָין יְהוֹן בְּנִי כֻּרְסְיָיא מִן דִּידָהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנִי בְעוּלָה׳ - תִיתוּב מַטְרוֹנִיתָא לְבַעֲלָהּ, ׳בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט).
מטרוניתא שואלת על בניה בדין - ובוכה בטרם ידעה ששבו
מִקֹּדֶם לָכֵן תֹּאמַר הַמַּטְרוֹנִיתָא לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵיפֹה הַבָּנִים שֶׁלִּי? הוּא יֹאמַר לָהּ, הֵם בְּדִין. הִיא תַחְשֹׁב שֶׁהֵם אוֹבְדִים בַּדִּין, וּבוֹכָה עַל הַדִּין שֶׁל בָּנֶיהָ, כִּי הֲרֵי הַרְבֵּה יֵשׁ לָךְ לָקַחַת מִמֶּנִּי בְּשֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיְתָה עִמָּם, וַהֲרֵי שָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב.
בלשון הזוהר
מִן קַדְמַת דְּנָא, תֵּימָא מַטְרוֹנִיתָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּנַיָיא דִילִי אָן. יֵימָא לָהּ, בְּדִינָא. הִיא תִּסְבַּר דְּאָבְדִין בְּדִינָא, וּבָכָה עַל דִּינָא לִבְנַיָא דִידָהּ, כִּי אֲרֵי סַגִּי אִית לָךְ לְמֵיסַב מִנִּי בְּדִלְהוֹן, דְּהֲוַת עִמְּהוֹן, וְהָא תָּבוּ מֵאַרְעָא דְּשַׂנְאָה.
בקרב הגאולה נופלים בני ישראל - שכרם תחיית המתים
וְכִי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ יוֹסֵף שֶׁאִמּוֹ מֵתָה? שָׁם הָיָה עִמָּה כְּשֶׁמֵּתָה. אֶלָּא יֹאמַר יִשְׂרָאֵל הָעֶלְיוֹן, כְּשֶׁתָּבֹא גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל, תִּתְעוֹרֵר הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְתִתְעוֹרֵר כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְתַעֲרֹךְ קְרָב עִם הָעַמִּים, וְיָמוּתוּ מֵהֶם, וְיִתְקָרְבוּ כִּמְעַט לָבֹא אַרְצָה. יֹאמַר לָהּ הקב"ה, כְּשֶׁהִיא בּוֹכָה: אַל תְּפַחֲדִי, יֵשׁ שָׂכָר לַבָּנִים שֶׁמֵּתוּ עַל שְׁמִי, הָאֲחֵרִים הֲרֵי שָׁבוּ, אֵלּוּ יָשׁוּבוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים. ׳מֵתָה עָלַי רָחֵל׳ (בראשית מח, ז) - מֵתָה עַל יִחוּד שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה. וְלָכֵן נֶאֱמַר ׳בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא׳ - שֶׁמֵּתוּ עַל יִחוּד שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה מִחוּץ לָאָרֶץ, בְּאֶרֶץ זוֹ לֹא יָמוּת אֶחָד מֵהֶם.
בלשון הזוהר
וְכִי לָא הֲוָה יָדַע יוֹסֵף דְּמֵתָה אִמֵּיהּ, תַּמָן הֲוָה עִמָּהּ כַּד מֵתָה. אֶלָּא יֹאמַר יִשְׂרָאֵל עִלָּאָה, כַּד נֵיתֵי מִפְרָקְנֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, תִּתְעַר מַטְרוֹנִיתָא, וְתִתְעַר כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְתִגַּח קְרָבָא עִם עַמָּמִין, וִימוּתוּן מִנְהוֹן, וְיִתְקָרְבוּן בִּזְעֵיר לְמֵיתֵי אַרְעָא. יֵימַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד הִיא בָּכָה. לָא תִדְחֲלִי, אַגְרָא לְהוֹן בְּנַיָיא דְּמִיתָן עַל שְׁמִי, אָחֳרָנִין הָא תָּבוּ, אִינוּן יְתוּבוּן לְחַיֵּי מֵיתַיָיא. ׳מֵתָה עָלַי רָחֵל׳ (בראשית מח, ז) - מֵתָה עַל יִיחוּד שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְעַל דָּא אִתְּמָר ׳בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא׳, דְּמִיתוּ עַל יִיחוּד שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְבַר לְאַרְעָא, בְּאַרְעָא דָּא, לָא יָמוּת חַד מִנְּהוֹן.
מלחמת דרך אפרת - שלטון גדול יותר למתים שם
שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי אַבָּא, עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לַעֲרֹךְ קְרָב בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת וְיָמוּתוּ מֵהֶם עַם רַב, וְאַחַר כָּךְ יָקוּמוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. יוֹתֵר שִׁלְטוֹן יִהְיֶה לָהֶם שֶׁמֵּתוּ בְּדֶרֶךְ זוֹ מִכָּל שֶׁיִּהְיֶה לִפְנֵיהֶם בִּירוּשָׁלַיִם.
בלשון הזוהר
תָּנָא, אָמַר רִבִּי אַבָּא, עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לַאֲגָחָא קְרָבָא בְּאָרְחָא דְאֶפְרָת, וִימוּתוּן עַמָּא סַגְיָא מִנְּהוֹן, וּבָתַר כֵּן לְחַיֵּי מֵיתַיָא יְקוּמוּן. וְיַתִּיר שָׁלְטָנָא יְהֵא לְכוֹן דְּמִיתִין בְּאָרְחָא הָדֵין, מִכָּל דִּיהֵא קָדָמֵיהוֹן בִּירוּשָׁלַם.
שם בית לחם - משמו של הקב"ה שעליו ימותו בגלות
וְלָמָּה נִקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל מָקוֹם זֶה ׳לֶחֶם׳? - מִשּׁוּם שֶׁהוּא מִשֵּׁם הקב"ה שֶׁבּוֹ, שֶׁיָּמוּתוּ שָׁם עַל שְׁמוֹ י"ד, שֶׁיָּמוּתוּ שָׁם עַל שְׁמוֹ י"ה, ׳לֶחֶם׳ בַּגָּלוּת, בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא מִשְּׁמוֹ שֶׁל הקב"ה.
בלשון הזוהר
וְלָמָּה אִתְקְרֵי שְׁמָא דְּאַתְרָא קַדִּישָׁא, דְּאַתְרָא הָדֵין ׳לָחֶם׳ - בְּדִיל דְּהוּא מִן שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ, דִּימוּתוּן תַּמָּן עַל שְׁמֵיהּ, י"ד, דִּימוּתוּן תַּמָּן עַל שְׁמֵיהּ י"ה, ׳לֶחֶם׳ בְּגָלוּתָא, בְּדִיל דְּהוּא מִן שְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
׳וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה׳
קיבוץ גלויות וגרים בארץ
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.