׳שבע כח אתכם׳ - ריצוי הגלות הראשונה הקטנה במצרים
ויחי · ׳ויחי יעקב בארץ מצרים׳ - סוד נבואת ויחי ומנין הגלויות · מאמר 1 · פיסקה 19 · דף ריב ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מֵהָכָא, ׳מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ וְגו'׳ (ירמיהו לא, ג). הָכָא רָזָא בְּגָלוּתָא תַּקַּנְתָּא יְהוֹן בְּנוֹהִי דְיִשְׂרָאֵל. מִשְׁתְּרֵי גַּלָּיָיא וְיִתְרְעֵי לְמֵימַר, יְהוֹן בְּנַיָא קַדִּישָׁא דְּאִתְגַּלָּוָון עַל חוֹבֵיהוֹן בְּדִינָא, שְׁנִין סַגִּיאִין יְהֵא. ׳שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם׳ (ויקרא כו, כא), ׳כִּי שִׁבְעָתַיִם יוּקַּם קָיִן׳ (בראשית ד, כד), בְּגָלוּתָא קַדְמָאָה דְמִצְרָאֵי, דְּהִיא זְעֵירָא. תִּנְיָינָא, גָּלוּתָא דְשׁוֹפְטִים, דְּאִתְמְתַל לְאַרְבָּעִים שְׁנִין, בִּשְׁבַע דְּאִינְהוּ סַגִּיאֵי מִנֵּיהּ. תְּלִיתָאֵי, גָּלוּתָא דַאֲנַן בֵּיהּ אֲרִיכָא, דְּאִתְמְתַל לִמְאָה שְׁנִין, לְאַרְבְּעִין וְהַיְינוּ דָּא עַל גַּבֵּי עִלָאָה דְּאֲמָר ׳וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שׁוֹמֵם וְגו'׳ (דניאל יב, יא):
תרגום
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מִכָּאן (ירמיה לא) ׳מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ וְגוֹ'׳ (ירמיה לא, ג). כָּאן סוֹד הַגָּלוּת, הַתַּקָּנָה שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְשֻׁחְרָרִים מִגָּלֻיּוֹת, וְיִתְרַצֶּה לוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֻגְלוּ עַל חֲטָאֵיהֶם בְּדִין, שָׁנִים רַבּוֹת יִהְיֶה, (ויקרא כו) ׳שֶׁבַע כְּחַ אתֵיכֶם,׳ (בראשית ד) ׳כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן, בַּגָּלוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁהִיא קְטַנָּה (בראשית ד, כד)׳. שֵׁנִית - גָּלוּת הַשּׁוֹפְטִים שֶׁנִּמְשְׁלָה לְאַרְבָּעִים שָׁנִים, בְּשֶׁבַע שֶׁהֵם רַבִּים מִמֶּנּוּ. שְׁלִישִׁית - הַגָּלוּת שֶׁאָנוּ בָּהּ, אֲרֻכָּה, שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמֵאָה שָׁנִים, לְאַרְבָּעִים. וְהַיְנוּ זֶה עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹן שֶׁאָמַר (דניאל יב) ׳וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שּמֵם וְגוֹ'׳ (דניאל יב, יא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי שמעון אמר מהכא, ׳מרחוק ה' נראה לי ואהבת עולם אהבתיך וגו'׳ (ירמיהו לא, ג). הכא רזא בגלותא תקנתא יהון בנוהי דישראל. משתרי גלייא ויתרעי למימר, יהון בניא קדישא דאתגלוון על חוביהון בדינא, שנין סגיאין יהא. ׳שבע כחטאתיכם׳ (ויקרא כו, כא), ׳כי שבעתים יוקם קין׳ (בראשית ד, כד), בגלותא קדמאה דמצראי, דהיא זעירא. תניינא, גלותא דשופטים, דאתמתל לארבעים שנין, בשבע דאינהו סגיאי מניה. תליתאי, גלותא דאנן ביה אריכא, דאתמתל למאה שנין, לארבעין והיינו דא על גבי עלאה דאמר ׳ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם וגו'׳ (דניאל יב, יא):
התרגום: רבי שמעון אמר, מכאן (ירמיה לא) ׳מרחוק ה' נראה לי ואהבת עולם אהבתיך וגו'׳ (ירמיה לא, ג). כאן סוד הגלות, התקנה שיהיו בני ישראל משחררים מגליות, ויתרצה לומר שיהיו הבנים הקדושים, שהגלו על חטאיהם בדין, שנים רבות יהיה, (ויקרא כו) ׳שבע כח אתיכם,׳ (בראשית ד) ׳כי שבעתים יקם קין, בגלות הראשונה של מצרים שהיא קטנה (בראשית ד, כד)׳. שנית - גלות השופטים שנמשלה לארבעים שנים, בשבע שהם רבים ממנו. שלישית - הגלות שאנו בה, ארכה, שנמשלה למאה שנים, לארבעים. והינו זה על גבי העליון שאמר (דניאל יב) ׳ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם וגו'׳ (דניאל יב, יא).
מן המפרשים
הסולם: ר' שמעון אמר מהכא וכו': רש"א מכאן נשמע ביאורו של מספר שבע. שכתוב מרחוק ה' נראה לי ואהבת עולם אהבתיך וגו'. מרחוק, פירושו בגלות, והיה זה, מפני האהבה הגדולה שאינה מתגלה זולת ע"י הגלות. כאן סוד, שהגלות הוא התקון שיהיו בני ישראל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: