ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 2: ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳ - מיתת יעקב מפני צרת הגלות ושכינה הגולה עמם › פיסקה 1 (ריב ע"ב)

קרבת יעקב למות מפני צרת הגלות - ושכינה גולה עמם

ויחי · ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳ - מיתת יעקב מפני צרת הגלות ושכינה הגולה עמם · מאמר 2 · פיסקה 1 · דף ריב ע"ב

לשון הזוהר

׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, חֲמָא דָא עַקְתָא דְגָלוּתָא דְּהֲוָה עָרְעָן לִבְנוֹהִי, קְרִיבָא אֲנַפְשֵׁיהּ וּדְחִיקַת לִמְמָת, לָא אִשְׁתָּאַר חַי, כַּד הֲוָה נָחִית מִדַרְגִין, בְּדִיל חוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, לָא נָחִית עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, זַכָּאָה חוּלְקֵהוֹן, דְּאִי לָא נָחִית עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, אִשָׁתָּאֲרָן בֵּינֵי עַמְמַיָא, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ ׳מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנְה׳ (ישעיהו נ, ב). ׳וְאֵין עוֹנֶה׳, דָּא יִשְׂרָאֵל, ׳בָּאתִי וְאֵין אִישׁ׳, דָּא שְׁכִינָה. ׳הַקָּצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת וְאִם אֵין בִּי כֹּחַ לְהַצִּיל הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר׳. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב חוּלָקָא לְיִשְׂרָאֵל דְּלָא יִשְׁלוֹט רַבְרְבָנָא אָחֳרָא בְהוֹן. נָחֲתוּ לְגָלוּתָא, שְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן וְהוּא רָחִיק מִמַּטְרוֹנִיתָא:

תרגום

׳וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת׳ (בראשית מז, כט). רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, רָאָה צָרָה זוֹ שֶׁל הַגָּלוּת שֶׁהָיְתָה קוֹרָה לְבָנָיו קִרְבָה עַל נַפְשׁוֹ וְדָחֲקָה לָמוּת, לֹא נִשְׁאַר חַי. כְּשֶׁהָיָה יוֹרֵד מִדְּרָגוֹת מִשּׁוּם חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יָרַד עִמָּם בַּגָּלוּת. אַשְׁרֵי חֶלְקָם. שֶׁאִם לֹא יָרַד עִמָּם בַּגָּלוּת, יִשָּׁאֲרוּ בֵּין הָעַמִּים, וְאַתָּה אָמַרְתָּ ׳מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה׳ (ישעיה נ, ב) - ׳וְאֵין עוֹנֶה׳ - זֶה יִשְׂרָאֵל. ׳בָּאתִי וְאֵין אִישׁ׳ - זוֹ שְׁכִינָה. ׳הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת וְאִם אֵין בִּי כֹחַ לְהַצִּיל הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר׳ - הקב"ה נָתַן חֵלֶק לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט שַׂר אַחֵר עֲלֵיהֶם. יָרְדוּ לַגָּלוּת - שְׁכִינָה עִמָּהֶם, וְהוּא רָחוֹק מִן הַמַּטְרוֹנִיתָא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳. רבי חזקיה אמר, חמא דא עקתא דגלותא דהוה ערען לבנוהי, קריבא אנפשיה ודחיקת לממת, לא אשתאר חי, כד הוה נחית מדרגין, בדיל חוביהון דישראל, לא נחית עמהון בגלותא, זכאה חולקהון, דאי לא נחית עמהון בגלותא, אשתארן ביני עממיא, ואת אמרת ׳מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה׳ (ישעיהו נ, ב). ׳ואין עונה׳, דא ישראל, ׳באתי ואין איש׳, דא שכינה. ׳הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר׳. קודשא בריך הוא יהב חולקא לישראל דלא ישלוט רברבנא אחרא בהון. נחתו לגלותא, שכינתא עמהון והוא רחיק ממטרוניתא:

התרגום: ׳ויקרבו ימי ישראל למות׳ (בראשית מז, כט). רבי חזקיה אמר, ראה צרה זו של הגלות שהיתה קורה לבניו קרבה על נפשו ודחקה למות, לא נשאר חי. כשהיה יורד מדרגות משום חטאי ישראל, לא ירד עמם בגלות. אשרי חלקם. שאם לא ירד עמם בגלות, ישארו בין העמים, ואתה אמרת ׳מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה׳ (ישעיה נ, ב) - ׳ואין עונה׳ - זה ישראל. ׳באתי ואין איש׳ - זו שכינה. ׳הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר׳ - הקב"ה נתן חלק לישראל שלא ישלט שר אחר עליהם. ירדו לגלות - שכינה עמהם, והוא רחוק מן המטרוניתא.

מן המפרשים

הסולם: ויקרבו ימי ישראל למות: רבי חזקיה אמר, ראה צרה הזו של הגלות שתקרה לבניו, וקרבה לנפשו, ותקצר נפשו למות, והיינו שאומר ויקרבו ימי ישראל למות.והוא לא נשאר חי, כשירד ממדרגותיו בשביל חטאיהם של ישראל, ולא ירד ישראל שהוא ז"א, עמהם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: