׳ויחי יעקב בארץ מצרים׳
סוד נבואת ויחי ומנין הגלויות
נבואת יעקב במצרים - גלויות בניו עד קץ המשיח
׳וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְגוֹ'׳ (בראשית מז, כח). אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הַלֵּב רָאָה בַּנְּבוּאָה, בְּמִצְרַיִם, שֶׁיִּהְיוּ בָנָיו בְּכַמָּה גָלֻיּוֹת, עַד כָּאן, וְעַד עִדָּן שֶׁל קֵץ הַמָּשִׁיחַ.
בלשון הזוהר
׳וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וגו'׳ (בראשית מז, כח). אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, לִבָּא חָמָא בִּנְבוּאָה, בְּמִצְרַיִם, דִּיהוֹן בְּנוֹהִי בְּכַמָּה גַּלָּוון, עַד הָכָא ועַד עִדָּנָא דְּקֵץ מְשִׁיחָא.
נבואת ׳ויחי׳ - יחודה ליעקב ומשה מהאספקלריה המאירה
וְלֹא הִגִּיעַ לַנְּבוּאָה שֶׁל וַיְחִי אֶלָּא בְּמִצְרַיִם, וְהִיא הַנְּבוּאָה הַמְעֻלָּה מִשֶּׁהִתְנַבְּאוּ (ד"א: שֶׁלֹּא הִתְנַבְּאוּ) כְּמוֹתָהּ וְלֹא הִגִּיעַ לָהֶן שׁוּם אִישׁ מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים, אֶלָּא הוּא וּמֹשֶׁה. בְּמֹשֶׁה כָּתוּב ׳כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי׳ (שמות לג, כ). בְּיַעֲקֹב כָּתוּב ׳וַיְחִי יַעֲקֹב׳ - וַיְחִי, נְבוּאָה שֶׁיָּרְדָה מֵהָאַסְפַּקְלַרְיָה (מְאִירָה) הַמְּאִירָה.
בלשון הזוהר
וְלָא מָטָא לִנְבוּאָה דְּוַיְחִי אֶלָּא בְּמִצְרַיִם. וְהִיא מַעַלְיָיתָא, נְבוּאָתָא מִדְּאִתְנַבִּיאוּ (ד"א: לָא אִתְנַבִּיאוּ) אִתְנַבִּיאוּ דְּכַוָּותָה, וְלָא מָטָא לְהוּ שׁוּם אֵינִישׁ מִן בְּנִי נְבִיאָה, אֶלָּא הוּא וּמשֶׁה. בְּמשֶׁה כְּתִיב, ׳כִּי לא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי׳ (שמות לג, כ). בְּיַעֲקֹב כְּתִיב, ׳וַיְחִי יַעֲקֹב׳. וַיְחִי, נְבוּאָתָה דְּנַחֲתָא מֵאַסְפַּקְלַרְיָאה (מאירתא) דְּנַהֲרָא.
נבואת הגלות שברה את לב יעקב - ׳יש שבר במצרים׳
רָצָה לוֹמַר, (חפץ הַהוּא הָיָה בעיניו) נְבוּאוֹת הַגָּלוּת שֶׁתִּקְרֶה לְבָנָיו בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וּבְכָל אֶרֶץ שֶׁהִתְיַשֵּׁב בָּהּ, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה שָׁבוּר לִבּוֹ. שֶׁכָּתוּב ׳כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם׳ (בראשית מב, א).
בלשון הזוהר
בָּעֵי לְמֵימַר (חפץ ההוא הוה בעינוהי) נְבוּאָן דְּגָלוּתָא דְּעַרְעָן לִבְנוֹהִי בְּאַרְעָא דִכְנָעַן וּבְכָל אַרְעָא דְאִתּוֹתַב בָּהּ. מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם הֲוָה תְּבִיר לִבֵּיהּ. דִּכְתִיב, ׳כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם׳ (בראשית מב, א).
יעקב לא שמח במצרים - סוד הספיר בכסא הכבוד
וְעַל כֵּן הִגִּיעַ וַיְחִי יַעֲקֹב בְּמִצְרַיִם, וְלֹא הָיָה שָׂמֵחַ, כִּי בָּאָרֶץ הַהִיא קִשְׁרָם שֶׁל הָעַמִּים, סַפִּירִים שֶׁל כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְלֹא הִגִּיעַ לָהֶם שׁוּם אִישׁ, לֹא מֵהָעֶלְיוֹנִים וְלֹא מִן הַתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא חַ"י. וְסוֹד זֶה - ׳כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי׳.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא מָטָא, וַיְחִי יַעֲקֹב בְּמִצְרַיִם, וְלָא הֲוָה חָדֵי. כִּי בְּאַרְעָא הַהִיא סְפֵיקָן דְּעַמִין, סַפִּרִין דְּכוּרְסֵי יְקָרָא. וְלָא מָטָא לְהוֹן שׁוּם אֵינִישׁ, לָא מִן עִלָּאָה וְלָא מִן תַּתָּאָה, אֶלָּא ח"י. וְרָזָא דָא, ׳כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי׳.
תמיהה מדוע ׳ויחי׳ נאמר עם יעקב ולא ישראל
כַּמָּה הוּא סוֹד עֶלְיוֹן בַּפָּסוּק הַזֶּה, וְאָנוּ הַחֲבֵרִים תְּמֵהִים עֲלֵיהֶם, עַל וַיְחִי שֶׁמַּזְכִּיר עִמּוֹ יַעֲקֹב, הָיָה לוֹ לוֹמַר לְפָנָיו יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן? שֶׁכָּתוּב ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית וְגוֹ'׳ (ירמיה ב, ג). ׳בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות ד, כב). רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, וְכִי לֹא אָמַר הַכָּתוּב ׳וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב׳ (בראשית כה, לג)?
בלשון הזוהר
כַּמָּה הוּא רָזָא עִלָּאָה בְּדָא קְרָא, וְאֲנַן חַבְרַיָיא תְּמֵיהִין עֲלַיְיהוּ, עַל וַיְחִי דְּדָכִיר עִמֵּיהּ יַעֲקֹב. הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר קַמֵּי יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, דִּכְתִיב, ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית וְגו'׳ (ירמיהו ב, ג). ׳בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות ד, כב). רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, וְכִי לָא אָמַר קְרָא, ׳וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכוֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב׳ (בראשית כה, לג).
בזמן זכות ישראל - שם יעקב לבדו נזכר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו, בִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אֲמִתִּיִּים וְצַדִּיקִים וְעוֹשִׂים זְכֻיּוֹת וְלֹא הָיוּ פוֹחֲדִים יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא יַעֲקֹב לְבַדּוֹ. מִשּׁוּם הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשׂוּ הָיָה לַעֲשׂוֹת לָהֶם טוֹבוֹת רַבּוֹת זֶה בָּזֶה.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוּהָ, בְּעִידְנָא דְּהֲווּ יִשְׂרָאֵל קְשִׁיטִין וְזַכָּאִין וְעָבְדִין זְכוּ, וְלָא הֲווּ רְתִיתִין יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא יַעֲקֹב לְחוּדֵיהּ. בְּדִין טָבָאן דְּעָבְדִין, הֲוָה לְמֶעְבַּד לְהוּ טָבָאן סַגִּיאִין דָּא בְּדָא.
מדת הרחמים והדין הביאה גלות על חטאי ישראל
מִשֶּׁחָטְאוּ וְהֻגְלוּ עַל חֲטָאֵיהֶם וְעַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, לֹא הָיוּ סוֹבְלִים אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ בָּעוֹלָם בֶּאֱמֶת עַל חֲטָאֵיהֶם. וְעַל זֶה בָּאָה מִדַּת הָרַחֲמִים וְהַדִּין לְחוּד, יִשְׂרָאֵל, וְנָתְנָה אוֹתָם בְּאֶרֶץ גָּלוּתָם. יָפֶה שָׁאַלְתָּ, בְּנִי, אֲבָל אִישׁ הַמִּסְתַּכֵּל וְיוֹדֵעַ אוֹתוֹ, יַעֲקֹב הַמְחֻבָּר עִם וַיְחִי הוּא קֹדֶשׁ. וְעַל סוֹד זֶה אוֹמְרִים, יַעֲקֹב בָּחַר אוֹתוֹ לִהְיוֹת סַפִּיר בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד.
בלשון הזוהר
מִדְּחָבוּ, וְאִתְגְּלִיאוּ עַל חוֹבֵיהוֹן, וְעַל עוֹבָדֵיהוֹן בִּישִׁין, לָא הֲווּ סָבְלִין יָתֵיהּ, דְּלָא יֶהֶוְיָין לְעַלְמָא, בְּקוּשְׁטָא עַל חוֹבֵיהוֹן. וְעַל דָּא אָתֵי מְכִילְתָּא דְרַחֲמֵי וְדִינָא לְחוּד, יִשְׂרָאֵל, וְיַהֲבִית (וישראל יהבית) יַתְהוֹן בְּאַרְעָא גָּלוּתְהוֹן. יָאוֹת בָּעֵי בְּרִי, אֲבָל אִינִישׁ מִסְתַּכֵּל וְיִנְדַע יָתֵיהּ, יַעֲקֹב דְּמִתְלַף עִם וַיְחִי, קֹדֶשׁ. וְעַל דְּנָא רָזָא אָמְרִין, יַעֲקֹב בָּחַר יָתֵיהּ סַפִּירָא בְּכוּרְסֵי יְקָרָא.
יעקב ׳לב נדכאים׳ - נבואות וברכות ירדו לו במצרים
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים׳ (ישעיה נז, טו). ׳לֵב נִדְכָּאִים׳ - זֶה יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳תַּחַת מֵהַדַּרְגָּה יָרְדָה עָלָיו נְבוּאוֹת וּבְרָכוֹת בְּמִצְרַיִם׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים׳ (ישעיהו נז, טו). ׳לֵב נִדְכָּאִים׳, דָּא יַעֲקֹב. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, תְּחוֹת מִן דַּרְגָּא נְחִיתַת עֲלוֹהִי נְבִיאִין בִּרְכָאן בְּמִצְרַיִם.
נבואת יעקב במצרים פחותה - הארץ שנואה
שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַלֵּב רוֹאֶה, שֶׁיַּעֲקֹב שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם אֵין נְבוּאָתוֹ מְעֻלָּה. (ס"א: שֶׁהָאָרֶץ שְׂנוּאָה) אֶרֶץ גְּדוֹלָה.
בלשון הזוהר
תָּנָא אָמַר רִבִּי אַבָּא, לִבָּא חָמָא, דְּיַעֲקֹב דְּהֲוָה בְּמִצְרַיִם לֵית נְבוּאָתֵיהּ מַעַלְיוּתָא. (ס"א: דְּאַרְעָא סָנְיָאָה) אַרְעָא סַגִּיאָה.
בִּרְכַּת יַעֲקֹב לְבָנָיו הִתְאַפְשְׁרָה רַק בְּמִצְרַיִם - נְבוּאָה לִשְׁבוּרֵי לֵב
בֹּא רְאֵה, לֹא זָכָה לְבָרֵךְ אֶת אֶחָד מִבָּנָיו וְלֹא הָיְתָה בְּיָדוֹ רוּחַ לְבָרֵךְ אֶלָּא בְּמִצְרַיִם, כְּשֶׁבֵּרַךְ אוֹתָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּסוֹד, וְסוֹד - ׳וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ׳ (בראשית מב, א). בֹּא רְאֵה שֶׁלֹּא נִתְּנָה הַנְּבוּאָה אֶלָּא לִשְׁבוּרֵי הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר - ׳רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת׳ (בראשית מב, ב).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, לָא זָכֵי לְבָרֵךְ לְחַד מִבְּנוֹהִי, וְלָא הֲוָה בִּידֵיהּ רוּחָא לְבָרֵךְ אֶלָּא בְּמִצְרַיִם, כַּד בָּרִיךְ יַתְהוֹן כָּל חַד וְחַד בְּרָזָא. וְרָזָא ׳וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ׳ (בראשית מב, א). תָּא חֲזֵי, דְּלָא אִיתְיְיהִיבַת נְבוּאֲתָא, אֶלָּא לִתְבִירֵי לִבָּא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת׳ (בראשית מב, ב).
יעקב ספיר תחת כסא הכבוד - מדת הדין לצדו
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד הַקָּדוֹשׁ, יַעֲקֹב סַפִּיר, שֶׁהִיא מִדַּת הַדִּין לְצִדּוֹ. בָּא וְאָמַר, ׳לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךְ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל׳ (שם לב, כט). אַתָּה מוֹצֵא שֶׁיַּעֲקֹב רָאָה לְצִדּוֹ מִדַּת הַדִּין. ׳וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְגוֹ'׳ - וְסוֹד הַדָּבָר - ׳אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב׳ (ירמיה ו, ד).
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, תְּחוֹת כָּרְסֵי יְקָרָא קַדִּישָׁא, יַעֲקֹב סַפִּיר, דְּאִיהִי מְכִילָתָא דְּדִינָא לְסִטְרֵיהּ, אֲתָא אָמַר, ׳לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְּךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל׳ (בראשית לב, כט). אַתְּ מַשְׁכַּח דְּיַעֲקֹב חָזָא לְסִטְרֵיהּ מְכִילָתָא דְּדִינָא, ׳וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְגו'׳, וְרָזָא דְמִלָּה ׳אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְּלֵי עָרֶב׳ (ירמיהו ו, ד).
חורבן ירושלים וביטול התמיד - סבל ישראל בין רחמים לדין
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, כְּשֶׁהֻגְלוּ מִירוּשָׁלַיִם וְהוּסַר הַתָּמִיד, וְטִמֵּא הַשּׂוֹנֵא אֶת הַהֵיכָל, בַּזְּמַן הַהוּא לֹא סָבְלָה הַמַּלְכוּת אֶת יִשְׂרָאֵל מִשּׁוּם חֲטָאֵיהֶם, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהִיא מִשְּׁנֵי צְדָדִים - רַחֲמִים וְדִין.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, כַּד אִתְגְּלִיאוּ מִן יְרוּשְׁלֵם, וְאַעֲדִיאוּ תְּדִירָא, וְסָאִיב מְסַנְאָה יַת הֵיכָלָא. בְּעִדָּנָא הַהִיא לָא סוֹבְלַת מַלְכוּתָא לְיִשְׂרָאֵל עַל חוֹבֵיהוֹן, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל. בְּגִין דְּהִיא מִתְּרֵי גִיסָא, רַחֲמֵי וְדִינָא.
מטה משה חקוק בשני שמות - יעקב וישראל רחמים ודין
וְהַמִּלָּה שֶׁל ׳לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךְ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית לב, כט) - כַּאֲשֶׁר מִתְבָּאֵר בִּסְבָרָא. יִשְׂרָאֵל וְיַעֲקֹב - זֶה עֶלְיוֹן מִזֶּה, וּבִגְלָלָם הָיָה מַטֵּה מֹשֶׁה חָקוּק מִשְּׁנֵי צְדָדָיו מִשְּׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ, אֶחָד רַחֲמִים בְּדִין, וְאֶחָד דִּין בְּדִין.
בלשון הזוהר
וּמִלָּה דְּלֹא ׳יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית לב, כט), כַּד אִתְפְּרִישׁ בִּסְבִירֵיהּ. יִשְׂרָאֵל יַעֲקֹב עִלָּאָה דָּא מִן דָּא, וּבְגִינֵהוֹן הֲוָה חוּטְרָא דְמשֶׁה גְּלִיפָא מִתְּרֵין סִטְרוֹי מִשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא, חַד רַחֲמֵי בְּדִינָא, וְחַד דִּינָא בְּדִינָא.
הבטחת גאולה - שכינה תשוב לשרות בינינו אף בגלות
וְסוֹד (במדבר כג כא) ׳לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל׳ - מִשֶּׁאָנוּ בַּגָּלוּת דְּחוּקִים בֵּין שׂוֹנְאִים, וְהִסְתַּלְּקָה הַמַּטְרוֹנִיתָא מִן הַמֶּלֶךְ וְהִתְרַחֲקָה מִמֶּנּוּ, הוּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵינוּ וְיִגְאָלֵנוּ. וְהַסּוֹד שֶׁל (ישעיהו מה יג) ׳כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת׳. וַיְחִי חַי, (ישעיה סו א) ׳כֹּה אָמַר ה' - הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי׳. בַּבִּנְיָן הָעֶלְיוֹן שְׁתֵּ"י רַגְלַיִם חַי, לְי' גְּדוֹלָה י' לְח' קְטַנָּה, ח' לְתָי"ו, וְי' לְו' - ו' לְד', זֶה מַה שֶּׁיּוֹצֵא מֵהָעֶלְיוֹן. תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד מֵאֶבֶן טוֹבָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. הַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וְנָגַף ה' אֶת מִצְרַיִם וְגוֹ'׳ (ישעיהו יט, כב) - שְׁתֵּי חֲלֻקּוֹת. ׳כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּךְ׳ (ישעיהו כו, יט) - מִשּׁוּם חֲלֻקָּה אַחַת.
בלשון הזוהר
וְרָזָא ׳לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כג, כא) - מִדַּאֲנַן בְּגָלוּתָא, דְּחִיקָן בֵּין שָׂנְאֵי, וְאִסְתַּלִּיקַת מַטְרוֹנִיתָא מִן מַלְכָּא, וְאִתְרְחִיקַת מִנֵּיהּ, הוּא יַשְׁרֵי שְׁכִינְתָּא בֵּינָנָא וְיִפְרְקִינָנָא. וְרָזָא ׳כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת׳ (ישעיהו מה, יג). וַיְחִי חַי, ׳כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי׳ (ישעיהו סו, א). בִּנְיָן עִלָּאָה, שְׁתֵּ"י רַגְלַי חַי, לי' רַבָּתָא, י' לְח' זְעֵירְתָּא, ח' לְתיו, וי' לְו', ו' לְד', הֲדָא הוּא דְּנָפִיק מֵעִלָּאָה. תְּחוֹת כָּרְסֵיהּ יְקָרָא, מֵאֶבֶן טָבָא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. הַיְינוּ דִּכְתִיב, ׳וְנָגַף ה' אֶת מִצְרַיִם וְגו'׳ (ישעיהו יט, כב), י"ב פְּרִישָׁא. ׳כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ׳ (ישעיהו כו, יט) א' בְּגִין פְּרִישָׁא.
התורה כתקנה לצאת מחומר הטיט אל אור השם
וְלָכֵן מִתְחַלְּפִים כְּאֶחָד, ב' הַפֵּרוּשׁ עַל הַגָּלוּת, א' הַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן. בֹּא רְאֵה מַה שֶּׁכָּתוּב, ׳בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'׳ (ישעיהו ב, ה) ', בַּגָּלוּת, הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶן עַל חֲטָאֵיהֶם, בֶּאֱמֶת בְּדִין הָיוּ, בַּתּוֹרָה יֵשׁ תַּקָּנָה, וְתֵצְאוּ מֵחֹמֶר הַטִּיט, שֶׁהִיא גָלוּת, וְתֵלְכוּ לְאוֹר יהו"ה.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא מִתְחַלַף כְּחֲדָא, ב' פְּרִישָׁא גָּלוּתָא, א' פְּרִישָׁא קַדְמַיְיתָא. תָּא חֲזֵי, מַאי דִכְתִיב, ׳בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'׳ (ישעיהו ב, ה), בְּגָלוּתָא, אַתְוָון דְּאִתְגְּזַר עֲלֵיהוֹן, עַל חוֹבֵיהוֹן, בְּקוּשְׁטָא בְּדִינָא הֲווּ, בְּאוֹרַיְיתָא תַּקַּנְתָּא, וְתִפְקוּן מִן חַמְרָא טִינָא, דְּהִיא גָלוּתָא, וְתַהֲכוּ לְנַהֲרָא דַּיהו"ה.
ארבע מאות שנה שהובטחו לאברהם - בפועל מאתיים ותשעים
א', רְצוֹנוֹ לוֹמַר בָּאָרֶץ, נִרְאֵית בָּאָה בִּגְזֵרַת סֵפֶר הַתּוֹרָה. וַאֲנִי מְחַלֵּק בָּאָרֶץ, בָּאָרֶץ אַתָּה מוֹצֵא בִּגְזֵרַת סֵפֶר הַתּוֹרָה, ר"ץ מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד גָּלוּת. מַהִי גָּלוּת מִצְרַיִם? אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה אוֹמֵר לְאַבְרָהָם שֶׁתִּהְיֶה גָלוּת לְבָנָיו בְּמִצְרַיִם, וּכְשֶׁהָיִיתָ מוֹנֶה אוֹתָם, מָאתַיִם וְתִשְׁעִים שָׁנִים הָיוּ.
בלשון הזוהר
א' רְצוֹנוֹ לוֹמַר בָּאָרֶץ, אִתְצַפֵּי אֲתָא בְּתִיגְנָא דְּסִיפְרָא דְאוֹרַיְיתָא. וְאֲנָא אִתְפַּלִיג בָּאָרֶץ, בָּאָרֶץ אַתְּ מַשְׁכַּח בְּתִיגְנָא דְסִפְרָא דְאוֹרַיְיתָא, ר"ץ מִתְלַפִּין כְּחֲדָא גָּלוּתָא. מַאי גָּלוּתָא דְמִצְרָאֵי. אַרְבַּע מְאָה שְׁנִין הֲוָה אָמַר לְאַבְרָהָם, דִּיהֵא גָּלוּתָא לִבְנוֹהִי בְּמִצְרָאֵי, וְכִי הֲוֵית מָנֵיתָא יַתְהוֹן, מָאתָן וְתִשְׁעִין שְׁנִין הֲווּ.
גיל יוסף במותו משלים חשבון ארבע מאות שנות גלות
בֹּא רְאֵה, ׳וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים׳ (בראשית נ, כו). רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ׳ (ישעיהו ז, יד) עִמָּנוּאֵל - הֵרָיוֹן וְלֵדָה, שֶׁנִּתְמַלְּאוּ לְגָלֻיּוֹת וּלְצָרוֹת רַבּוֹת וְעִדָּנִים רָעִים. וְאַף עַל גַּב שֶׁיִּהְיוּ בְּאֵלּוּ, הַמַּטְרוֹנִיתָא הִזְדַּעְזְעָה וְהִתְרַחֲקָה מִבַּעְלָהּ, תִּהְיֶה עִמָּנוּ בַּגָּלוּת, ׳בֶּן מֵאָה וְעֶשֶׂר׳ - הָיְתָה הַחֲקִיקָה שֶׁנִּתּוֹסְפָה, יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִן הַגָּלוּת ׳מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים׳ - וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים, וְיִהְיוּ אַרְבַּע ׳מֵאוֹת שָׁנָה׳, וְלֹא נִמְנֵית גָּלוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אֶלָּא מִשֶּׁמֵּת יוֹסֵף.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, ׳וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים׳ (בראשית נ, כו). רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיוֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ׳ (ישעיהו ז, יד) עִמָּנוּאֵל, עִדּוּי וְלֵידָה, דְּאִתְמְלֵי לְגִלּוּיָאן וְעָקְתָן סַגִּיאִין וְעִידָן בִּישִׁין. וְאַף עַל גַּב דִּיְהוּ בְּאִלֵּין, מַטְרוּנִיתָא אִזְדַּעְזְעַת וְאִתְרַחֲקַת מִן בַּעֲלָהּ, תְּהֵא עִמָּנָא בְּגָלוּתָא, ׳בֶּן מֵאָה וְעֶשֶׂר׳ הֲוָה גִּלּוּפָא דְּאִתּוֹסַף, יִתְרְעֵי לְמֵימַר וְהֲוָה עָבַר מִן גָּלוּתָא ׳מֵאָה וְעֶשֶׂר׳ שְׁנִין, וּמָאתָן וְתִשְׁעִין, הֲוִי אַרְבַּע מְאָה שְׁנִין, וְלָא אִתְמְנֵי גָלוּתָא דְיַעֲקֹב, אֶלָּא מִדְּמִית יוֹסֵף.
מנין שני יעקב - רמז לשלוש גלויות במדת הדין
׳וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה׳ (בראשית מז, כח) - כָּאן סוֹד בַּגָּלוּת בְּמִנְיָן, תִּקּוּנֵי הַגָּלֻיּוֹת שֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים שֶׁיִּגָּלוּ בְּמִדַּת הַדִּין שָׁלֹשׁ גָּלֻיּוֹת. רִאשׁוֹנָה שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁנִּמְשְׁלָה ׳בְּשֶׁבַע שָׁנִים׳. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת׳ (שיר השירים ב, ז) יְרוּשָׁלם ׳בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
׳וַיְּהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שְׁנָה׳ (בראשית מז, כח) - הָכָא רָזָא בְּגָלוּתָא בְּמִנְיְינָא, תִּקוּנְתָּא יְהוֹן בְּנַיָיא דְּאִתְגַּלְּיָין בְּמִכִילָתָא דְּדִינָא תְּלָתָא גַּלָּוָון. קַדְמָאָה דְמִצְרָאֵי, דְּאִתְמְתַל בִּשְׁבַע שְׁנִין. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת׳ (שיר השירים ב, ז) יְרוּשָׁלַם ׳בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת וְגו'׳.
׳שבע כח אתכם׳ - ריצוי הגלות הראשונה הקטנה במצרים
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מִכָּאן ׳מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ וְגוֹ'׳ (ירמיהו לא, ג). כָּאן סוֹד הַגָּלוּת, הַתַּקָּנָה שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְשֻׁחְרָרִים מִגָּלֻיּוֹת, וְיִתְרַצֶּה לוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֻגְלוּ עַל חֲטָאֵיהֶם בְּדִין, שָׁנִים רַבּוֹת יִהְיֶה. ׳שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם׳ (ויקרא כו, כא), ׳כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן׳ (בראשית ד, כד), בַּגָּלוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁהִיא קְטַנָּה. שֵׁנִית - גָּלוּת הַשּׁוֹפְטִים שֶׁנִּמְשְׁלָה לְאַרְבָּעִים שָׁנִים, בְּשֶׁבַע שֶׁהֵם רַבִּים מִמֶּנּוּ. שְׁלִישִׁית - הַגָּלוּת שֶׁאָנוּ בָּהּ, אֲרֻכָּה, שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמֵאָה שָׁנִים, לְאַרְבָּעִים, וְהַיְנוּ זֶה עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹן שֶׁאָמַר ׳וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שׁוֹמֵם וְגוֹ'׳ (דניאל יב, יא).
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מֵהָכָא, ׳מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ וְגו'׳ (ירמיהו לא, ג). הָכָא רָזָא בְּגָלוּתָא תַּקַּנְתָּא יְהוֹן בְּנוֹהִי דְיִשְׂרָאֵל. מִשְׁתְּרֵי גַּלָּיָיא וְיִתְרְעֵי לְמֵימַר, יְהוֹן בְּנַיָא קַדִּישָׁא דְּאִתְגַּלָּוָון עַל חוֹבֵיהוֹן בְּדִינָא, שְׁנִין סַגִּיאִין יְהֵא. ׳שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם׳ (ויקרא כו, כא), ׳כִּי שִׁבְעָתַיִם יוּקַּם קָיִן׳ (בראשית ד, כד), בְּגָלוּתָא קַדְמָאָה דְמִצְרָאֵי, דְּהִיא זְעֵירָא. תִּנְיָינָא, גָּלוּתָא דְשׁוֹפְטִים, דְּאִתְמְתַל לְאַרְבָּעִים שְׁנִין, בִּשְׁבַע דְּאִינְהוּ סַגִּיאֵי מִנֵּיהּ. תְּלִיתָאֵי, גָּלוּתָא דַאֲנַן בֵּיהּ אֲרִיכָא, דְּאִתְמְתַל לִמְאָה שְׁנִין, לְאַרְבְּעִין וְהַיְינוּ דָּא עַל גַּבֵּי עִלָאָה דְּאֲמָר ׳וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שׁוֹמֵם וְגו'׳ (דניאל יב, יא):
׳ויקרבו ימי ישראל למות׳
מיתת יעקב מפני צרת הגלות ושכינה הגולה עמם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.