התאבלות שמים וארץ ומלאכים על החורבן - שליטת הסטרא אחרא
ויגש · ׳ואתה צויתה זאת עשו׳ - סוד העגלות, גלות השכינה וגאולתה · מאמר 11 · פיסקה 3 · דף רי ע"ב
לשון הזוהר
וְאֲפִילּוּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא, כֻּלְּהוּ אִתְאַבָּלוּ, דִּכְתִיב, ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם׳ (ישעיהו נ, ג). מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי כֻּלְּהוּ אִתְאַבָּלוּ עֲלֵיהּ, דִּכְתִיב, ׳הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָּה מַלְאַכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳ (ישעיהו לג, ז). שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא אִתְאַבָּלוּ וְחָשְׁכוּ נְהוֹרֵיהוֹן. דִּכְתִיב, ׳חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְגו'׳ (ישעיהו יג, י), וְכֹלָּא עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, בָּכוּ עֲלָהּ וְאִתְאַבָּלוּ. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּשָׁלְטָא עֲלָהּ סִטְרָא אָחֳרָא, דְּשָׁלְטָא עַל אַרְעָא קַדִּישָׁא.
תרגום
וַאֲפִלּוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ כֻּלָּם הִתְאַבְּלוּ, שֶׁכָּתוּב ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם׳ (ישעיה נ, ג) - מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים כֻּלָּם הִתְאַבְּלוּ עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר ׳הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳ (ישעיה לג, ז) - הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה הִתְאַבְּלוּ וְהֶחְשִׁיכוּ אֶת אוֹרָם, שֶׁכָּתוּב ׳חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְגוֹ'׳ (ישעיה יג, י) - וְכָל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים בָּכוּ עָלֶיהָ וְהִתְאַבְּלוּ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁשּׁוֹלֵט עָלֶיהָ הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁשּׁוֹלֵט עַל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואפילו שמיא וארעא, כלהו אתאבלו, דכתיב, ׳אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׳ (ישעיהו נ, ג). מלאכי עלאי כלהו אתאבלו עליה, דכתיב, ׳הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׳ (ישעיהו לג, ז). שמשא וסיהרא אתאבלו וחשכו נהוריהון. דכתיב, ׳חשך השמש בצאתו וגו'׳ (ישעיהו יג, י), וכלא עלאי ותתאי, בכו עלה ואתאבלו. מאי טעמא, בגין דשלטא עלה סטרא אחרא, דשלטא על ארעא קדישא.
התרגום: ואפלו שמים וארץ כלם התאבלו, שכתוב ׳אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׳ (ישעיה נ, ג) - מלאכים עליונים כלם התאבלו עליה, שנאמר ׳הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׳ (ישעיה לג, ז) - השמש והלבנה התאבלו והחשיכו את אורם, שכתוב ׳חשך השמש בצאתו וגו'׳ (ישעיה יג, י) - וכל העליונים והתחתונים בכו עליה והתאבלו. מה הטעם? משום ששולט עליה הסטרא אחרא ששולט על הארץ הקדושה.
מן המפרשים
הסולם: ואפילו שמיא וארעא וכו': ואפילו שמים וארץ התאבלו כולם, שכתוב, אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם, מלאכים העליונים כולם, התאבלו עליה, שכתוב הן אראלם צעקו וגו'. השמש והלבנה התאבלו ונחשכו אורותיהם, שכתוב, חשך השמש בצאתו וגו'. וכל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: