ממלכת הזוהר › זוהר › ויגש › מאמר 11: ׳ואתה צויתה זאת עשו׳ - סוד העגלות, גלות השכינה וגאולתה › פיסקה 13 (ריא ע"א)

הזכרת השם סימן קדושה - ושכינה יורדת עמו לגלות

ויגש · ׳ואתה צויתה זאת עשו׳ - סוד העגלות, גלות השכינה וגאולתה · מאמר 11 · פיסקה 13 · דף ריא ע"א

לשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ׳ - מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּסִטְרָא דִקְדּוּשָּׁה דִלְעֵילָא, הָכִי הוּא. דְּהָא סִטְרָא דִמְסָאֲבָא, לָא אַדְכַּר שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכָל סְטַר דִּקְדּוּשָּׁה אִדְכַּר בִּשְׁמֵיהּ. ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְגו'׳ - מִכָּאן, דִּשְׁכִינְתָּא נָחֲתַת עִמֵּיהּ בְּגָלוּתָא, וּבְכָל אֲתַר דְּיִשְׂרָאֵל אִתְגָּלוּ, שְׁכִינְתָּא אִתְגַּלְּיָא עִמְּהוֹן, וְהָא אוּקְמוּהָ.

תרגום

׳וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךְ׳ (בראשית מו, ג) - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁצַּד הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלְּמַעְלָה כָּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי צַד הַטֻּמְאָה לֹא מַזְכִּיר אֶת שֵׁם הקב"ה, וְכָל צַד הַקְּדֻשָּׁה נִזְכָּר בִּשְׁמוֹ. ׳אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךְ מִצְרַיְמָה וְגוֹ'׳ (בראשית מו, ד). מִכָּאן שֶׁשְּׁכִינָה יָרְדָה עִמּוֹ בַּגָּלוּת, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל גָּלוּ - שְׁכִינָה גָּלְתָה עִמָּהֶם, וְהִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויאמר אנכי האל אלהי אביך׳ - מאי טעמא. בגין דסטרא דקדושה דלעילא, הכי הוא. דהא סטרא דמסאבא, לא אדכר שמא דקודשא בריך הוא, וכל סטר דקדושה אדכר בשמיה. ׳אנכי ארד עמך מצרימה וגו'׳ - מכאן, דשכינתא נחתת עמיה בגלותא, ובכל אתר דישראל אתגלו, שכינתא אתגליא עמהון, והא אוקמוה.

התרגום: ׳ויאמר אנכי האל אלהי אביך׳ (בראשית מו, ג) - מה הטעם? משום שצד הקדשה שלמעלה כך הוא, שהרי צד הטמאה לא מזכיר את שם הקב"ה, וכל צד הקדשה נזכר בשמו. ׳אנכי ארד עמך מצרימה וגו'׳ (בראשית מו, ד). מכאן ששכינה ירדה עמו בגלות, ובכל מקום שישראל גלו - שכינה גלתה עמהם, והנה פרשוה.

מן המפרשים

מקדש מלך: מ"ט בגין דסטרא דקדושה דלעילא הכי הוא פי' דקשה ליה אמאי אמר קרא אנכי האל אלהי אביך פשיטא ליכתוב אל תירא מרדה מצרימה ותו לא לכך מתרץ בגין דסטרא דקדושה דלעילא הכי הוא פי' שהמ' וכל סטרא דקדושה מזכירים שמו ית'. אבל סטרא דמסאבא לא…

אור יקר: הכי נמי אית ליה דינא דלא אתידע בגין לקטרגא על ההוא אתר, וע״ד (שם) ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר בגין לאעברא דיניה דההוא אתר, ישלוט ביה מקטרגא ולאשתזבא מיניה. ת״ח יוסף כד אתפרש מאבוי בלא לויה ובלא אכילה אשתדר והוה מה דהוה, וכד…

הסולם: ויאמר אנכי האל אלקי אביך: שואל מהו הטעם שהזכיר לו את שמו, ומשיב משום שהצד הקדוש שלמעלה נוהג כן. כי צד הטומאה אינו מזכיר שמו של הקב"ה, וכל צד הקדושה נזכר בשמו. אנכי ארד עמך מצרימה וגו', מכאן, שהשכינה ירדה עמו בגלות. ובכל מקום…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: