ממלכת הזוהר › זוהר › ואתחנן › מאמר 6: ואתה פה עמד עמדי - סוד עליית משה למקום הזכר ומעלת טוב הוא לעמת טוב ראי › פיסקה 2 (רסא ע"ב)

קושיית רבי יהודה על דוד וטוב ראי מדוע לא היה יותר - טוב הוא ממש במשה וטוב ראי בדוד

ואתחנן · ואתה פה עמד עמדי - סוד עליית משה למקום הזכר ומעלת טוב הוא לעמת טוב ראי · מאמר 6 · פיסקה 2 · דף רסא ע"ב

לשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא, דְּהָא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הָא דָּוִד דִּכְתִּיב ׳בֵּיהּ טוֹב, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר׳ (שמואל א טז, יב) ׳וְטוֹב רֹאִי, אֲמַאי לָא הֲוָה יַתִּיר׳. אָמַר לֵיהּ וְטוֹב רֹאִי כְּתִיב. טוֹב רֹאִי, דָּא דְּאִיהוּ חֵיזוּ לְאִסְתַּכְּלָא, הָכִי הֲוָה דָּוִד. טוֹב רֹאִי, הֲוָה טוֹב דְּאִיהוּ חֵיזוּ. וּבְמֹשֶׁה כְּתִיב טוֹב הוּא מַמָּשׁ, וְהָכָא טוֹב רֹאִי. וְעִם כָּל דָּא, בְּתַרְוַויְיהוּ הֲוָה אָחִיד, דְּהָא דָּא בְּדָא אָחִיד. וּמֹשֶׁה לְבָתַר דְּהֲוָה טַב, סָלִיק לְמֶהֱוֵי גּוּפָא אִישׁ. ׳אִישׁ הָאֱלֹהִים׳ (דברים כ", ג), ׳וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד׳.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר שֶׁהֲרֵי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הֲרֵי דָּוִד שֶׁכָּתוּב בּוֹ טוֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְטוֹב רֹאִי, לָמָּה לֹא הָיָה יוֹתֵר׳ (שמואל א טז)? אָמַר לוֹ, כָּתוּב ׳וְטוֹב רֹאִי׳ (שמואל א טז, יב). טוֹב רֹאִי זֶה שֶׁהוּא מַרְאֶה לְהִסְתַּכֵּל, כָּךְ הָיָה דָּוִד. טוֹב רֹאִי - הָיָה טוֹב שֶׁהוּא מַרְאֶה. וּבְמֹשֶׁה כָּתוּב טוֹב הוּא, מַמָּשׁ, וְכָאן טוֹב רֹאִי, וְעִם כָּל זֶה בִּשְׁנֵיהֶם הָיָה אָחוּז, שֶׁהֲרֵי זֶה בָּזֶה אָחוּז. וּמֹשֶׁה, אַחַר שֶׁהָיָה טוֹב, עָלָה לִהְיוֹת גּוּף אִישׁ. ׳אִישׁ הָאֱלֹהִים׳ (דברים לג). ׳וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד׳ (במדבר יב, ג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא, דהא אמר רבי יהודה, הא דוד דכתיב ׳ביה טוב, כמה דאת אמר׳ (שמואל א טז, יב) ׳וטוב ראי, אמאי לא הוה יתיר׳. אמר ליה וטוב ראי כתיב. טוב ראי, דא דאיהו חיזו לאסתכלא, הכי הוה דוד. טוב ראי, הוה טוב דאיהו חיזו. ובמשה כתיב טוב הוא ממש, והכא טוב ראי. ועם כל דא, בתרווייהו הוה אחיד, דהא דא בדא אחיד. ומשה לבתר דהוה טב, סליק למהוי גופא איש. ׳איש האלהים׳ (דברים כ", ג), ׳והאיש משה ענו מאד׳.

התרגום: ואם תאמר שהרי אמר רבי יהודה, הרי דוד שכתוב בו טוב, כמו שנאמר ׳וטוב ראי, למה לא היה יותר׳ (שמואל א טז)? אמר לו, כתוב ׳וטוב ראי׳ (שמואל א טז, יב). טוב ראי זה שהוא מראה להסתכל, כך היה דוד. טוב ראי - היה טוב שהוא מראה. ובמשה כתוב טוב הוא, ממש, וכאן טוב ראי, ועם כל זה בשניהם היה אחוז, שהרי זה בזה אחוז. ומשה, אחר שהיה טוב, עלה להיות גוף איש. ׳איש האלהים׳ (דברים לג). ׳והאיש משה ענו מאד׳ (במדבר יב, ג).

מן המפרשים

קרני אור: לא הוה יתיר לא הוה יתיר. ר"ל אמאי לא היה שורשו רק במל':

הסולם: ואי תימא דהא וכו': ואם תאמר, הרי אמר ר' יהודה, שדוד כתוב בו טוב, כמש"א וטוב רואי. וא"כ למה לא עלה יותר, דהיינו למדרגת ז"א, כמו משה, אמר לו, וטוב רואי כתוב, טוב רואי היינו, אשר המראה להסתכל שה"ס המלכות, שנקראת מראה, היתה טוב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: