ואתה פה עמד עמדי
סוד עליית משה למקום הזכר ומעלת טוב הוא לעמת טוב ראי
ואתה פה עמד עמדי - משה נפרד מאשתו ונדבק במקום הזכר, אשרי חלקו של משה נביא האמת
׳וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי׳ (דברים ה, כח). מִכָּאן נִפְרַד מִכֹּל וָכֹל מֵאִשְׁתּוֹ, וְנִדְבַּק וְעָלָה בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁל הַזָּכָר, וְלֹא בַּנּוּקְבָּא. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, נְבִיא הָאֱמֶת, שֶׁזָּכָה לִדְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת, מַה שֶּׁלֹּא זָכָה אָדָם אַחֵר לְעוֹלָמִים. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה׳ (קהלת ז, כו). מַה זֶּה ׳טוֹב׳? - זֶה מֹשֶׁה, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי טוֹב הוּא׳ (שמות ב, ב). וּמִשּׁוּם שֶׁהָיָה טוֹב, עָלָה לְדַרְגָּה אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא׳ (שמות ג, ה) - ׳עוֹמֵד עָלָיו׳ דַּוְקָא. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם ׳כִּי טוֹב הוּא׳, ׳וְטוֹב הוּא׳ זָכָר.
בלשון הזוהר
׳וְאַתָּה פֹּה עֲמוֹד עִמָּדִי׳ (דברים ה, כח). מֵהָכָא, אִתְפְּרַשׁ מִכֹּל וָכֹל, מְאִתְּתֵיהּ, וְאִתְדַּבָּק וְאִסְתַּלָּק בַּאֲתָר אַחֲרָא דִּדְכוּרָא, וְלָא בְּנוּקְבָּא. זַכָּאָה חוּלָקָא דְּמֹשֶׁה נְבִיאָה מְהֵימָנָא, דְּזָכָה לְדַרְגִּין עִלָּאִין, מַה דְּלָא זָכָה בַּר נָשׁ אָחֳרָא לְעָלְמִין. עַל דָּא כְּתִיב, ׳טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה׳ (קהלת ז, כו). מַאי ׳טוֹב׳ - דָּא מֹשֶׁה, דִּכְתִּיב ׳כִּי טוֹב הוּא׳ (שמות ב, ב). וּבְגִין דְּהֲוָה טָב, סָלִיק לְדַרְגָּא אַחֲרָא עִלָּאָה. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא׳ (שמות ג, ה) - ׳עוֹמֵד עָלָיו׳ דַּיְיקָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין ׳כִּי טוֹב הוּא׳, ׳וְטוֹב הוּא׳ דְּכוּרָא.
קושיית רבי יהודה על דוד וטוב ראי מדוע לא היה יותר - טוב הוא ממש במשה וטוב ראי בדוד
וְאִם תֹּאמַר שֶׁהֲרֵי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הֲרֵי דָּוִד שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳טוֹב׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְטוֹב רֹאִי׳ (שמואל א טז, יב), לָמָּה לֹא הָיָה יוֹתֵר? אָמַר לוֹ, כָּתוּב ׳וְטוֹב רֹאִי׳. ׳טוֹב רֹאִי׳ - זֶה שֶׁהוּא מַרְאֶה לְהִסְתַּכֵּל, כָּךְ הָיָה דָּוִד. ׳טוֹב רֹאִי׳ - הָיָה טוֹב שֶׁהוּא מַרְאֶה. וּבְמֹשֶׁה כָּתוּב ׳טוֹב הוּא׳ מַמָּשׁ, וְכָאן ׳טוֹב רֹאִי׳. וְעִם כָּל זֶה בִּשְׁנֵיהֶם הָיָה אָחוּז, שֶׁהֲרֵי זֶה בָּזֶה אָחוּז. וּמֹשֶׁה, אַחַר שֶׁהָיָה טוֹב, עָלָה לִהְיוֹת גּוּף אִישׁ. ׳אִישׁ הָאֱלֹהִים׳ (דברים לג, א), ׳וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד׳ (במדבר יב, ג).
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, דְּהָא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הָא דָּוִד דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳טוֹב׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְטוֹב רֹאִי׳ (שמואל א טז, יב), אֲמַאי לָא הֲוָה יַתִּיר. אָמַר לֵיהּ, ׳וְטוֹב רֹאִי׳ כְּתִיב. ׳טוֹב רֹאִי׳ - דָּא דְּאִיהוּ חֵיזוּ לְאִסְתַּכְּלָא, הָכִי הֲוָה דָּוִד. ׳טוֹב רֹאִי׳ - הֲוָה טוֹב דְּאִיהוּ חֵיזוּ. וּבְמֹשֶׁה כְּתִיב ׳טוֹב הוּא׳ מַמָּשׁ, וְהָכָא ׳טוֹב רֹאִי׳. וְעִם כָּל דָּא, בְּתַרְוַויְיהוּ הֲוָה אָחִיד, דְּהָא דָּא בְּדָא אָחִיד. וּמֹשֶׁה לְבָתַר דְּהֲוָה טַב, סָלִיק לְמֶהֱוֵי גּוּפָא אִישׁ. ׳אִישׁ הָאֱלֹהִים׳ (דברים לג, א), ׳וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד׳ (במדבר יב, ג).
בכל מעשיו צריך האדם לשים כנגדו הקבה - ההולך בדרך יכון לשלשה דברים עליונה מכלם התפלה
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בְּכָל מַעֲשָׂיו צָרִיךְ הָאָדָם לָשִׂים כְּנֶגְדּוֹ אֶת הקב"ה, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדָּבָר. רַבִּי יְהוּדָה לְטַעֲמוֹ, שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ יְכַוֵּן לִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים, וְעֶלְיוֹן מִכֻּלָּם זוֹ הַתְּפִלָּה. וְאַף עַל גַּב שֶׁתְּפִלָּה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל, שְׁנֵי חֲבֵרִים אוֹ שְׁלֹשָׁה שֶׁעוֹסְקִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה. שֶׁהֲרֵי לֹא יִפְחֲדוּ, כִּי הַשְּׁכִינָה (ס"א: וּלְמַעְלָה מֵהֶם תְּפִלָּה, וְעֶלְיוֹנָה מִכֻּלָּם, חֲבֵרִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה) מִשְׁתַּתֶּפֶת עִמָּם.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּכָל עוֹבָדוֹי, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְשַׁוָּאָה לָקֳבְלֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלָּה. רִבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַאי מַאן דְּאָזִיל בְּאָרְחָא, יְכַוֵּין לִתְלַת מִלִּין, וְעֵילָּא מִנְּהוֹן צְלוֹתָא. וְאַף עַל גַּב דִּצְלוֹתָא יַתִּיר עִלָּאָה מִכֹּלָּא, תְּרֵי חַבְרֵי אוֹ תְּלָתָא דְּלָעָאן בְּמִלֵי דְּאוֹרַיְיתָא. דְּהָא לָא מִסְתָּפֵי, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא (ס"א: וְעֵילָּא מִנְּהוֹן צְלוֹתָא, וְעִלָּאָה מִכֻּלְּהוּ, חַבְרַיָּיא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא שְׁכִינְתָּא) אִשְׁתַּתְּפָא בַּהֲדַיְיהוּ.
ויעש הוי אלהים כתנות עור
סוד לבושי כבוד עליונים שהתחלפו בצורת העולם אחר החטא
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.