כיון שישראל עשו בפחד עליון ולא ברצון לא נאמר עליהם רע - אלא מי יתן והיה לבבם זה להם
ואתחנן · וידבר הוי אליכם מתוך האש קול דברים - סוד הקול הפנימי במתן תורה וכשלון ישראל בהתרחקם · מאמר 5 · פיסקה 12 · דף רסא ע"ב
לשון הזוהר
וְעִם כָּל דָּא, כֵּיוָן דְּיִשְׂרָאֵל לָא עָבְדוּ, אֶלָּא בִּדְחִילוּ עִלָּאָה דְּהֲוָה עָלַיְיהוּ, לָא אִתְּמַר עָלַיְיהוּ, אֶלָּא ׳מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם וְגוֹ'׳. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, כָּל מַאן דְּעָבִיד מִלָּה, וְלִבָּא וּרְעוּתֵיהּ לָא שַׁוֵּי לְסִטְרָא בִּישָׁא, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ בִּישׁ, הוֹאִיל וְלָא עָבִיד בִּרְעוּתָא, עוֹנְשָׁא לָא שַׁרְיָא עָלֵיהּ. וְלָא כְּבַּר נָשׁ אַחֲרָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא דָּאִין לֵיהּ לְבִישׁ.
תרגום
וְעִם כָּל זֶה, כֵּיוָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא עָשׂוּ אֶלָּא בְּפַחַד עֶלְיוֹן שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם, לֹא נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם, אֶלָּא ׳מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם וְגוֹ'׳ (דברים ה, כו). מִכָּאן לָמַדְנוּ, כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה דָבָר, וְלִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ לֹא שָׂם בַּצַּד הָרָע, אַף עַל גַּב שֶׁהוּא רַע - הוֹאִיל וְלֹא עָשָׂה בְרָצוֹן, לֹא שׁוֹרֶה עָלָיו עֹנֶשׁ, וְלֹא כְאָדָם אַחֵר, והקב"ה לֹא דָן אוֹתוֹ לְרַע.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועם כל דא, כיון דישראל לא עבדו, אלא בדחילו עלאה דהוה עלייהו, לא אתמר עלייהו, אלא ׳מי יתן והיה לבבם זה להם וגו'׳. מכאן אוליפנא, כל מאן דעביד מלה, ולבא ורעותיה לא שוי לסטרא בישא, אף על גב דאיהו ביש, הואיל ולא עביד ברעותא, עונשא לא שריא עליה. ולא כבר נש אחרא. וקודשא בריך הוא לא דאין ליה לביש.
התרגום: ועם כל זה, כיון שישראל לא עשו אלא בפחד עליון שהיה עליהם, לא נאמר עליהם, אלא ׳מי יתן והיה לבבם זה להם וגו'׳ (דברים ה, כו). מכאן למדנו, כל מי שעושה דבר, ולבו ורצונו לא שם בצד הרע, אף על גב שהוא רע - הואיל ולא עשה ברצון, לא שורה עליו ענש, ולא כאדם אחר, והקב"ה לא דן אותו לרע.
מן המפרשים
הסולם: ועם כל דא וכו': ועם כל זה, כיון שישראל לא עשו זה אלא מחמת יראה עליונה שהיתה עליהם, לא נאמר עליהם, אלא, מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וגו' מכאן למדנו, שכל מי שעושה דבר ואינו משים לבו ורצונו לצד הרע, אע"פ שהדבר הוא רע, כיון…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: