בשעה ראשונה מתו ישראל כי עץ המות גרם - ורצה הקבה להכניסם לעץ החיים והתרחקו
ואתחנן · וידבר הוי אליכם מתוך האש קול דברים - סוד הקול הפנימי במתן תורה וכשלון ישראל בהתרחקם · מאמר 5 · פיסקה 11 · דף רסא ע"ב
לשון הזוהר
דְּהָא בְּשַׁעֲתָא קַדְמִיתָא מִיתוּ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ, דְּהָא אִילָנָא דְּמוֹתָא גָּרִים. לְבָתַר דְּחַייוּ (דחיו) וְקָמוּ וְקָא סָגּוּ, וּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעֲלָא לוֹן לְאִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּקָאִים עַל הַהוּא אִילָנָא דְּמוֹתָא, בְּגִין לְמֶהֱוֵי קַיְימִין לְעָלְמִין, אִתְרְחַק וְלָא בָּעוּן, כְּדֵין אִתְחֲלָשׁ חֵילָא דְּמֹשֶׁה עָלַיְיהוּ, וְאִתְחַלָּשׁ חֵילָא אַחֲרָא. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲנָא בָּעֵינָא לְקַיְּימָא לְכוּ בַּאֲתָר עִלָּאָה, וּלְאִתְדַּבְּקָא בַּחַיִּים, אַתּוּן בָּעִיתוּן אֲתָר דְּנוּקְבָּא שַׁרְיָא. וּבְּגִין כָּךְ, לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם וְגוֹ'. כָּל חַד יְהַךְ לְנוּקְבֵיהּ, וְיִתְיַחֵד בָּהּ.
תרגום
שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה מֵתוּ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי עֵץ הַמָּוֶת גָּרַם. אַחַר שֶׁחָיוּ וְקָמוּ וְהִתְרַבּוּ וְרָצָה הקב"ה לְהַכְנִיסָם לְעֵץ הַחַיִּים שֶׁעוֹמֵד עַל אוֹתוֹ עֵץ הַמָּוֶת כְּדֵי לִהְיוֹת קַיָּמִים לְעוֹלָמִים, הִתְרַחֲקוּ וְלֹא רָצוּ, וְאָז נֶחֱלַשׁ כֹּחַ מֹשֶׁה עֲלֵיהֶם וְנֶחֱלַשׁ כֹּחַ אַחֵר. אָמַר הקב"ה, אֲנִי רָצִיתִי לְקַיֵּם אֶתְכֶם בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן וּלְהִדָּבֵק בַּחַיִּים - אַתֶּם רְצִיתֶם מָקוֹם שֶׁשְּׁרוּיָה הַנּוּקְבָּא, וְלָכֵן לֵךְ אֱמֹר לָהֶם וְגוֹ'. כָּל אֶחָד יֵלֵךְ לַנּוּקְבָּא שֶׁלּוֹ וְיִתְיַחֵד עִמָּהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דהא בשעתא קדמיתא מיתו. מאי טעמא. בגין דהכי אצטריך, דהא אילנא דמותא גרים. לבתר דחייו (דחיו) וקמו וקא סגו, ובעא קודשא בריך הוא לאעלא לון לאילנא דחיי, דקאים על ההוא אילנא דמותא, בגין למהוי קיימין לעלמין, אתרחק ולא בעון, כדין אתחלש חילא דמשה עלייהו, ואתחלש חילא אחרא. אמר קודשא בריך הוא, אנא בעינא לקיימא לכו באתר עלאה, ולאתדבקא בחיים, אתון בעיתון אתר דנוקבא שריא. ובגין כך, לך אמור להם וגו'. כל חד יהך לנוקביה, ויתיחד בה.
התרגום: שהרי בשעה ראשונה מתו. מה הטעם? משום שכך צריך, שהרי עץ המות גרם. אחר שחיו וקמו והתרבו ורצה הקב"ה להכניסם לעץ החיים שעומד על אותו עץ המות כדי להיות קימים לעולמים, התרחקו ולא רצו, ואז נחלש כח משה עליהם ונחלש כח אחר. אמר הקב"ה, אני רציתי לקים אתכם במקום עליון ולהדבק בחיים - אתם רציתם מקום ששרויה הנוקבא, ולכן לך אמר להם וגו'. כל אחד ילך לנוקבא שלו ויתיחד עמה.
מן המפרשים
אור יקר: אתפקד על ההוא אילנא כדכתיב ומעץ הדעת טיוב וגו/
קרני אור: ואתחלש חילא אחרא ואתחלש חילא אחרא. ר"ל דת"ת:
הסולם: דהא בשעתא קדמיתא וכו': כי בשעה הראשונה, אחר ששמעו דבור הראשון, מתו. מהו הטעם, משום שכך צריך, כי אילן המות, שהיא המלכות, גרם להם. ואח"כ חזרו לתחיה, וקמו ונתגדלו, דהיינו שהשיגו המוחין דגדלות. ורצה הקב"ה להכניסם. לעץ החיים שהוא…