ממלכת הזוהר › זוהר › ואתחנן › מאמר 32: משנה: הראש הלבן והחיה בעלת עשר הקרנים - סוד יצירת אדם מהעפר, גניזתו, ותחיית המתים לעתיד לבא › פיסקה 5 (רע ע"ב)

הדורות האחרונים תפוסים בחטאיהם נשלפה רוחם מהכלי - ונגנז בעפר בין רגבי הנחל ויקומו שנית חילות חילות בארץ הקדושה

ואתחנן · משנה: הראש הלבן והחיה בעלת עשר הקרנים - סוד יצירת אדם מהעפר, גניזתו, ותחיית המתים לעתיד לבא · מאמר 32 · פיסקה 5 · דף רע ע"ב

לשון הזוהר

דָּרִין בַּתְרָאִין, תְּפִיסִין בְּחוֹבַיְיהוּ. אִשְׁתְּלִיף רוּחֵיהוֹן מֵהַהוּא מָאנָא דִּלְבוּשָׁא, לְבָתַר אַגְנִיז בְּעַפְרָא, בֵּין רִגְבֵי נַחֲלָא אִתְטְמָרוּ וְאִתְגְּנִיזוּ. בְּחַד גַּרְמָא תַּקִּיף דְּהַהוּא מָאנָא, יִתְבְּנוּן בְּקַדְמִיתָא, וִיקוּמוּן חֵילִין חֵילִין תִּנְיָינוּת, בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא מִתְעָרִין.

תרגום

הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים תְּפוּסִים בַּחֲטָאֵיהֶם. נִשְׁלְפָה רוּחָם מֵאוֹתוֹ הַכְּלִי שֶׁל הַלְּבוּשׁ, אַחַר כָּךְ נִגְנַז בֶּעָפָר בֵּין רִגְבֵי הַנַּחַל. נִטְמְנוּ וְנִגְנְזוּ בְּעֶצֶם קָשָׁה אַחַת שֶׁל אוֹתוֹ הַכְּלִי, וְיָקוּמוּ שֵׁנִית חֲיָלוֹת חֲיָלוֹת, מִתְעוֹרְרִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דרין בתראין, תפיסין בחובייהו. אשתליף רוחיהון מההוא מאנא דלבושא, לבתר אגניז בעפרא, בין רגבי נחלא אתטמרו ואתגניזו. בחד גרמא תקיף דההוא מאנא, יתבנון בקדמיתא, ויקומון חילין חילין תניינות, בארעא קדישא מתערין.

התרגום: הדורות האחרונים תפוסים בחטאיהם. נשלפה רוחם מאותו הכלי של הלבוש, אחר כך נגנז בעפר בין רגבי הנחל. נטמנו ונגנזו בעצם קשה אחת של אותו הכלי, ויקומו שנית חילות חילות, מתעוררים בארץ הקדושה.

מן המפרשים

קרני אור: דרין בתראין דרין בתראין כו'. נמי מוכרחים למות ע"י חטא אדה"ר. וגם א"ל ' תפיסין בחובייהו ' דר"ל ע"י עוונם ג"כ:

הסולם: דרין בתראין תפיסין וכו': הדורות שלאחריהם נתפשו בחטא שלהם דעצה"ד, ונגזרה עליהם מיתה, שלבסוף הרוח שלהם נשלף מכלי ולבוש ההוא שלהם, דהיינו הגוף, והגוף מת. ואח"כ נגנז בעפר בין רגבי נחל, שהוא הקבר, מלשון מתקו לו רגבי נחל ( איוב כ"א…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר