ממלכת הזוהר › זוהר › ואתחנן › מאמר 27: ודבר הוי אל משה פנים אל פנים - סוד מעלת משה על שאר הנביאים ומשל השמש שאחז פקדון המלך › פיסקה 5 (רסט ע"א)

משל לאדם שהפקיד אצלו המלך כלי זהב ואבנים יקרות - כל זמן שנמצאים אצלו השמש אוחז בהם ומסתכל בהם

ואתחנן · ודבר הוי אל משה פנים אל פנים - סוד מעלת משה על שאר הנביאים ומשל השמש שאחז פקדון המלך · מאמר 27 · פיסקה 5 · דף רסט ע"א

לשון הזוהר

לְבַר נָשׁ, דְּאַפְקִיד מַלְכָּא גַּבֵּיהּ מָאנֵי דְּהָב וְאַבְנֵי יְקָר, כָּל זִמְנָא דְּמִשְׁתַּכַּח גַּבֵּיהּ, שַׁמָּשָׁא דְּבֵיתֵיהּ, אָחִיד בְּהוּ וְאִסְתְּכַּל בְּהוּ. כֵּיוָן דְּסָלִיק הַהוּא בַּר נָשׁ מֵעָלְמָא, לָא שָׁבִיק מַלְכָּא לְגַבֵּי שַׁמָּשָׁא כְּלוּם, וְאָחִיד פִּקְדּוֹנָא דִּילֵיהּ. אָמַר הַהוּא שַׁמָּשָׁא, וַוי דְּאָבָדִית. בְּיוֹמוֹי דְּמָארִי, כָּל אִלֵּין הֲווֹ בִּידִי.

תרגום

לְאָדָם אֶחָד שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ הַמֶּלֶךְ כְּלֵי זָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. כָּל זְמַן שֶׁנִּמְצָאִים אֶצְלוֹ, הַשַּׁמָּשׁ שֶׁל בֵּיתוֹ אוֹחֵז בָּהֶם וּמִסְתַּכֵּל בָּהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּלֵּק אוֹתוֹ אָדָם מֵהָעוֹלָם, לֹא הִשְׁאִיר הַמֶּלֶךְ אֵצֶל הַשַּׁמָּשׁ כְּלוּם, וְאָחַז אֶת פִּקְדוֹנוֹ. אָמַר אוֹתוֹ שַׁמָּשׁ: אוֹי עַל מַה שֶּׁאִבַּדְתִּי. בִּימֵי אֲדוֹנִי הָיוּ כָּל אֵלֶּה בְּיָדִי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לבר נש, דאפקיד מלכא גביה מאני דהב ואבני יקר, כל זמנא דמשתכח גביה, שמשא דביתיה, אחיד בהו ואסתכל בהו. כיון דסליק ההוא בר נש מעלמא, לא שביק מלכא לגבי שמשא כלום, ואחיד פקדונא דיליה. אמר ההוא שמשא, ווי דאבדית. ביומוי דמארי, כל אלין הוו בידי.

התרגום: לאדם אחד שהפקיד אצלו המלך כלי זהב ואבנים יקרות. כל זמן שנמצאים אצלו, השמש של ביתו אוחז בהם ומסתכל בהם. כיון שהסתלק אותו אדם מהעולם, לא השאיר המלך אצל השמש כלום, ואחז את פקדונו. אמר אותו שמש: אוי על מה שאבדתי. בימי אדוני היו כל אלה בידי.

מן המפרשים

הסולם: לבר נש דאפקיד וכו': וזה דומה, לאדם שהמלך הפקיד אצלו כלי זהב ואבני יקר. כל זמן שנמצא אצלו, היה גם המשמש של הבית אוחז בהם ומסתכל בהם, כיון שנפטר אותו אדם מן העולם, לא עזב המלך אצל המשמש כלום ולקח הפקדון שלו. אמר אותו המשמש, אוי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר