ממלכת הזוהר › זוהר › ואתחנן › מאמר 25: תורה שבעל פה לא נודעת אלא בשביל תורה שבכתב - סוד כלל הצריך לפרט וכנסת ישראל כאלמנה ולא אלמנה › פיסקה 3 (רסח ע"ב)

ישבו והתעסקו בתורה עד שהאיר היום - ראו איש עטוף ראש מרחש בשפתיו, אמר רבי אלעזר נמלך ברבונו

ואתחנן · תורה שבעל פה לא נודעת אלא בשביל תורה שבכתב - סוד כלל הצריך לפרט וכנסת ישראל כאלמנה ולא אלמנה · מאמר 25 · פיסקה 3 · דף רסח ע"ב

לשון הזוהר

יָתְבוּ אִתְעַסְּקוּ בְּאוֹרַיְיתָא, עַד דְּנָהִיר יוֹמָא. בָּתַר דְּנָהִיר יוֹמָא, קָמוּ וְאָזְלוּ. עַד דַּהֲווֹ אָזְלוּ, חָמוּ חַד גְּבָר דְּהֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, וְרֵישֵׁיהּ עָטִיף, קְרִיבוּ גַּבֵּיהּ, וַהֲוָה רָחִישׁ בְּשִׂפְוָותֵיהּ, וְלָא אָתִיב לוֹן מִדִי. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי הַאי אִמְלַךְ בְּמָארֵיהּ. יָתִיב רִבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אֲחָא וְצַלּוּ צְלוֹתָא, וְהַהוּא גְּבַר קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ בַּאֲתָר אַחֲרָא. בָּתַר דְּסִיְּימוּ צְלוֹתָא, אַזְלוּ בְּאָרְחָא, וְהַהוּא גַּבְרָא אִשְׁתְּמִיט מִנַּיְיהוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַאי גַּבְרָא, אוֹ טִפְּשָׁא הוּא, אוֹ אָרְחוֹי לָא מִתְיַשְּׁרָן. אָמַר, נִתְעֲסָק בְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא שַׁעֲתָא הִיא.

תרגום

יָשְׁבוּ וְהִתְעַסְּקוּ בַתּוֹרָה עַד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם. אַחַר שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, קָמוּ וְהָלְכוּ. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, רָאוּ אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְרֹאשׁוֹ עָטוּף. קָרְבוּ אֵלָיו, וְהָיָה מְרַחֵשׁ בְּשִׂפְתוֹתָיו וְלֹא הֵשִׁיב לָהֶם דָּבָר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי זֶה נִמְלָךְ בְּרִבּוֹנוֹ. יָשְׁבוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אָחָא וְהִתְפַּלְלוּ תְפִלָּה, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ עָמַד בִּמְקוֹמוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. אַחַר שֶׁסִּיְּמוּ הַתְּפִלָּה הָלְכוּ לַדֶּרֶךְ, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ נִשְׁמַט מֵהֶם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הָאִישׁ הַזֶּה, אוֹ שֶׁהוּא טִפֵּשׁ, אוֹ שֶׁדְּרָכָיו לֹא יְשָׁרוֹת. אָמַר, נִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הַשָּׁעָה הִיא לָזֶה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: יתבו אתעסקו באורייתא, עד דנהיר יומא. בתר דנהיר יומא, קמו ואזלו. עד דהוו אזלו, חמו חד גבר דהוה אזיל בארחא, ורישיה עטיף, קריבו גביה, והוה רחיש בשפוותיה, ולא אתיב לון מדי. אמר רבי אלעזר, ודאי האי אמלך במאריה. יתיב רבי אלעזר ורבי אחא וצלו צלותא, וההוא גבר קאים בקיומיה באתר אחרא. בתר דסיימו צלותא, אזלו בארחא, וההוא גברא אשתמיט מנייהו. אמר רבי אלעזר, האי גברא, או טפשא הוא, או ארחוי לא מתישרן. אמר, נתעסק באורייתא, דהא שעתא היא.

התרגום: ישבו והתעסקו בתורה עד שהאיר היום. אחר שהאיר היום, קמו והלכו. עד שהיו הולכים, ראו איש אחד שהיה הולך בדרך וראשו עטוף. קרבו אליו, והיה מרחש בשפתותיו ולא השיב להם דבר. אמר רבי אלעזר, ודאי זה נמלך ברבונו. ישבו רבי אלעזר ורבי אחא והתפללו תפלה, ואותו האיש עמד במקומו במקום אחר. אחר שסימו התפלה הלכו לדרך, ואותו האיש נשמט מהם. אמר רבי אלעזר, האיש הזה, או שהוא טפש, או שדרכיו לא ישרות. אמר, נתעסק בתורה, שהרי השעה היא לזה.

מן המפרשים

מקדש מלך: ולא אתיב לון מידי שאירע לו כמו לאותו חכם הנזכר סוף פ' מקץ דאקדים שלם לחייבא וכו' וקיבל על עצמו שלא יקדים שלום אלא למי שמכירו ואפשר שהחכם הזה הוא הנז' שם:

הסולם: יתבו אתעסקו באורייתא וכו': ישבו ועסקו בתורה, עד שהאיר היום. אחר שהאיר היום, קמו והלכו. בעוד שהיו הולכים ראו איש אחד שהיה הולך בדרך וראשו עטוף. קרבו אליו, והיה דובב בשפתיו, ולא השיב להם כלום. אמר ר' אלעזר, ודאי שזה נמלך באדונו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר