הנמיך רשבי ראשו ואמר סוד שמצאנו בספרו של רב המנונא סבא - שארה כסותה ועונתה בכנסת ישראל
ואתחנן · תורה שבעל פה לא נודעת אלא בשביל תורה שבכתב - סוד כלל הצריך לפרט וכנסת ישראל כאלמנה ולא אלמנה · מאמר 25 · פיסקה 2 · דף רסח ע"א
לשון הזוהר
עַד דַּהֲווֹ יַתְבֵי, מָאִיךְ רִבִּי שִׁמְעוֹן רֵישֵׁיהּ. אָמַר, וַדַּאי הָכִי הוּא וְדָא הוּא רָזָא דְּאַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, וְאוֹקִים קְרָא דָּא, בְּרָזָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, ׳שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לָא יִגְרָע׳ (שמות כא, י). וְאִי אִתְמְנָעוּ מִנָהּ, מָה כְּתִיב, ׳וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף׳. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ׳ (ישעיהו נ, א). וּכְתִיב, ׳חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ׳ (ישעיהו נב, ג). וּמַאן דְּמָנַע אוֹרַיְיתָא מִנָהּ, כְּמַאן דְּנָסַב מָארֵי (ס"א שארה) דְּאִתְּתָא, וּמָנַע לֵיהּ מִנָהּ, דָּא אִשְׁתְּאָרַת כְּאַרְמַלְתָּא, וְלָא אַרְמַלְתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הָיְתָה כְּאַלְמָנָה׳ (איכה א, א), וְלָא אַלְמָנָה.
תרגום
בְּעוֹדָם יוֹשְׁבִים, הִנְמִיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר, וַדַּאי כָּךְ הוּא, וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁמָּצָאנוּ בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא, וּבֵאֵר הַפָּסוּק הַזֶּה בְּסוֹד שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע׳ (שמות כא, י). וְאִם - מוֹנְעִים מִמֶּנָּה, מַה כָּתוּב? ׳וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף׳ (שמות כא, יא), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ׳ (ישעיה נ, א) - וְכָתוּב [ שָׁם נב ] ׳חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ׳ (ישעיה נב, ג) - וּמִי שֶׁמּוֹנֵעַ מִמֶּנָּה תּוֹרָה, כְּמִי שֶׁלּוֹקֵחַ בַּעַל [ שְׁאֵרָהּ ] שֶׁל אִשָּׁה וּמוֹנֵעַ אוֹתוֹ מִמֶּנָּה. זוֹ נִשְׁאֶרֶת כְּאַלְמָנָה, וְלֹא אַלְמָנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הָיְתָה כְּאַלְמָנָה׳ (איכה א, א), וְלֹא אַלְמָנָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עד דהוו יתבי, מאיך רבי שמעון רישיה. אמר, ודאי הכי הוא ודא הוא רזא דאשכחנא בספרא דרב המנונא סבא, ואוקים קרא דא, ברזא דכנסת ישראל, דכתיב, ׳שארה כסותה ועונתה לא יגרע׳ (שמות כא, י). ואי אתמנעו מנה, מה כתיב, ׳ויצאה חנם אין כסף׳. כמה דאת אמר, ׳אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה׳ (ישעיהו נ, א). וכתיב, ׳חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו׳ (ישעיהו נב, ג). ומאן דמנע אורייתא מנה, כמאן דנסב מארי (ס"א שארה) דאתתא, ומנע ליה מנה, דא אשתארת כארמלתא, ולא ארמלתא. הדא הוא דכתיב, ׳היתה כאלמנה׳ (איכה א, א), ולא אלמנה.
התרגום: בעודם יושבים, הנמיך רבי שמעון את ראשו ואמר, ודאי כך הוא, וזהו הסוד שמצאנו בספרו של רב המנונא סבא, ובאר הפסוק הזה בסוד של כנסת ישראל, שכתוב ׳שארה כסותה וענתה לא יגרע׳ (שמות כא, י). ואם - מונעים ממנה, מה כתוב? ׳ויצאה חנם אין כסף׳ (שמות כא, יא), כמו שנאמר ׳אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה׳ (ישעיה נ, א) - וכתוב [ שם נב ] ׳חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו׳ (ישעיה נב, ג) - ומי שמונע ממנה תורה, כמי שלוקח בעל [ שארה ] של אשה ומונע אותו ממנה. זו נשארת כאלמנה, ולא אלמנה. זהו שכתוב ׳היתה כאלמנה׳ (איכה א, א), ולא אלמנה.
מן המפרשים
מקדש מלך: ויצאה חנם אין כסף פי' ויצאה בגלות ונמכרו חנם. ומ"ש אין כסף היינו שנגאלים בלי כסף כמ"ש ולא בכסף תגאלו: דמנע אורייתא מינה. שאינו עוסק בתורה לתקן המלכות:
קרני אור: ולא בכסף תגאלו ולא בכסף תגאלו. אינו מובן הראיה:
הסולם: עד דהוו יתבי וכו': בעוד שהיו יושבים השפיל ר"ש ראשו, אמר, ודאי כך הוא. וזהו סוד שמצאתי בספרו של רב המנונא סבא, שהעמיד מקרא זה, בסוד כנסת ישראל, שהיא המלכות, שכתוב, שארה כסותה ועונתה לא יגרע. דהיינו ע"י שלומדים בתורה, לא יגרעו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: