ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 3לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת ואתחנן · מאמר 25

תורה שבעל פה לא נודעת אלא בשביל תורה שבכתב

זוהר ח"ג, פרשת ואתחנן, דף רסח.
כ-2 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד כלל הצריך לפרט וכנסת ישראל כאלמנה ולא אלמנה

שכך אמר אבא תורה שבעל פה לא נודעת אלא בשביל תורה שבכתב - השכינה מתישבת רק עם התורה שלמטה

שֶׁכָּךָ אָמַר (רַבִּי שִׁמְעוֹן) אַבָּא, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לֹא נוֹדַעַת, אֶלָּא בִּשְׁבִיל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. הַשְּׁכִינָה לֹא מִתְיַשֶּׁבֶת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, אֶלָּא עִם הַתּוֹרָה שֶׁלְּמַטָּה. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַתּוֹרָה נִמְצֵאת עִמּוֹ, יָכוֹל לַעֲמֹד בָּעוֹלָם. (נ"א: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לֹא נוֹדַעַת אֶלָּא מִשּׁוּם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לֹא נוֹדַעַת אֶלָּא מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וַדַּאי כְּלָל הצריך לפרט, וּפְרָט הצריך לִכְלֹל. הַשְּׁכִינָה לֹא מִתְיַשֶּׁבֶת לְמַעְלָה אֶלָּא בַּתּוֹרָה שֶׁלְּמַטָּה. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַתּוֹרָה נִמְצֵאת, יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי הוּא חַיֶּיךְ וְאֹרֶךְ יָמֶיךְ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה׳ (דברים ל, כ) - ׳עַל הָאֲדָמָה׳ סְתָם. וְאִם לֹא שֶׁמַּפְסִיק דִּבְרֵי תוֹרָה, לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד, שֶׁכָּתוּב ׳עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ׳ (ירמיה ט, יא). וְכָתוּב ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי׳ (ירמיה ט, יב).

בלשון הזוהר

דְּהָכִי אָמַר (רבי שמעון) אַבָּא, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לָא אִשְׁתְּמוֹדָע, אֶלָּא בְּגִין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. שְׁכִינְתָּא לָא מִתְיַישְּׁבָא לְעֵילָּא אֶלָּא עִם תּוֹרָה דִּלְתַּתָּא. דְּכָל זִמְנָא דְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתְּכַח עִמֵּיהּ (דבר נש), יַכְלָא לְמֵיקָם בְּעָלְמָא. (נ"א: תורה שבכתב לא אשתמודעא אלא בגין תורה שבעל פה, ותורה שבעל פה לא אשתמודעא אלא מתורה שבכתב, ודאי כלל הצריך לפרט, ופרט הצריך לכלל. שכינתא לא מתיישבא לעילא אלא באורייתא דלתתא. דכל זמנא דאורייתא אשתכחת יכילא למיקם בעלמא) הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה׳ - ׳עַל הָאֲדָמָה׳ סְתָם. וְאִי לָאו דְּאַפְסִיק מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא לָא יַכְלָא לְמֵיקָם, דִּכְתִּיב, ׳עַל מַה אָבְדָה הָאָרֶץ׳ (ירמיהו ט, יא). וּכְתִיב, ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הנמיך רשבי ראשו ואמר סוד שמצאנו בספרו של רב המנונא סבא - שארה כסותה ועונתה בכנסת ישראל

בְּעוֹדָם יוֹשְׁבִים, הִנְמִיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת רֹאשׁוֹ. וְאָמַר, וַדַּאי כָּךְ הוּא, וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁמָּצָאנוּ בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא, וּבֵאֵר הַפָּסוּק הַזֶּה בְּסוֹד שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע׳ (שמות כא, י). וְאִם מוֹנְעִים מִמֶּנָּה, מַה כָּתוּב? ׳וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף׳ (שמות כא, יא). כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ׳ (ישעיה נ, א). וְכָתוּב ׳חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ׳ (ישעיה נב, ג). וּמִי שֶׁמּוֹנֵעַ מִמֶּנָּה תּוֹרָה, כְּמִי שֶׁלּוֹקֵחַ בַּעַל (ס"א: שְׁאֵרָהּ) שֶׁל אִשָּׁה וּמוֹנֵעַ אוֹתוֹ מִמֶּנָּה, זוֹ נִשְׁאֶרֶת כְּאַלְמָנָה, וְלֹא אַלְמָנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הָיְתָה כְּאַלְמָנָה׳ (איכה א, א), וְלֹא אַלְמָנָה.

בלשון הזוהר

עַד דַּהֲווֹ יַתְבֵי, מָאִיךְ רִבִּי שִׁמְעוֹן רֵישֵׁיהּ. אָמַר, וַדַּאי הָכִי הוּא וְדָא הוּא רָזָא דְּאַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, וְאוֹקִים קְרָא דָּא, בְּרָזָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, ׳שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לָא יִגְרָע׳ (שמות כא, י). וְאִי אִתְמְנָעוּ מִנָהּ, מָה כְּתִיב, ׳וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף׳. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ׳ (ישעיהו נ, א). וּכְתִיב, ׳חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ׳ (ישעיהו נב, ג). וּמַאן דְּמָנַע אוֹרַיְיתָא מִנָהּ, כְּמַאן דְּנָסַב מָארֵי (ס"א: שארה) דְּאִתְּתָא, וּמָנַע לֵיהּ מִנָהּ, דָּא אִשְׁתְּאָרַת כְּאַרְמַלְתָּא, וְלָא אַרְמַלְתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הָיְתָה כְּאַלְמָנָה׳ (איכה א, א), וְלָא אַלְמָנָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ישבו והתעסקו בתורה עד שהאיר היום - ראו איש עטוף ראש מרחש בשפתיו, אמר רבי אלעזר נמלך ברבונו

יָשְׁבוּ וְהִתְעַסְּקוּ בַתּוֹרָה עַד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם. אַחַר שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, קָמוּ וְהָלְכוּ. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, רָאוּ אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְרֹאשׁוֹ עָטוּף, קָרְבוּ אֵלָיו, וְהָיָה מְרַחֵשׁ בְּשִׂפְתוֹתָיו וְלֹא הֵשִׁיב לָהֶם דָּבָר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי זֶה נִמְלָךְ בְּרִבּוֹנוֹ. יָשְׁבוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אָחָא וְהִתְפַּלְלוּ תְפִלָּה, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ עָמַד בִּמְקוֹמוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. אַחַר שֶׁסִּיְּמוּ הַתְּפִלָּה הָלְכוּ לַדֶּרֶךְ, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ נִשְׁמַט מֵהֶם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הָאִישׁ הַזֶּה, אוֹ שֶׁהוּא טִפֵּשׁ, אוֹ שֶׁדְּרָכָיו לֹא יְשָׁרוֹת. אָמַר, נִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הַשָּׁעָה הִיא לָזֶה.

בלשון הזוהר

יָתְבוּ אִתְעַסְּקוּ בְּאוֹרַיְיתָא, עַד דְּנָהִיר יוֹמָא. בָּתַר דְּנָהִיר יוֹמָא, קָמוּ וְאָזְלוּ. עַד דַּהֲווֹ אָזְלוּ, חָמוּ חַד גְּבָר דְּהֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, וְרֵישֵׁיהּ עָטִיף, קְרִיבוּ גַּבֵּיהּ, וַהֲוָה רָחִישׁ בְּשִׂפְוָותֵיהּ, וְלָא אָתִיב לוֹן מִדִי. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי הַאי אִמְלַךְ בְּמָארֵיהּ. יָתִיב רִבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אֲחָא וְצַלּוּ צְלוֹתָא, וְהַהוּא גְּבַר קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ בַּאֲתָר אַחֲרָא. בָּתַר דְּסִיְּימוּ צְלוֹתָא, אַזְלוּ בְּאָרְחָא, וְהַהוּא גַּבְרָא אִשְׁתְּמִיט מִנַּיְיהוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַאי גַּבְרָא, אוֹ טִפְּשָׁא הוּא, אוֹ אָרְחוֹי לָא מִתְיַשְּׁרָן. אָמַר, נִתְעֲסָק בְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא שַׁעֲתָא הִיא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון

סוד המשתדל בתורה מול הקטגור, וארץ ישראל המושקית מהשמים

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.