וה כשנדבקות זו בזו כחתן עם כלה נקשרות בחביבות - ועל כן מי שאוהב את המלך נקשר באותה האהבה
ואתחנן · ואהבת את ה' אלהיך - סוד אהבת הקבה לישראל, עטרת החסד של אברהם, וייחוד האותיות באהבה · מאמר 21 · פיסקה 12 · דף רסז ע"ב
לשון הזוהר
ו"ה כַּד אִתְדַּבְּקָן דָּא בְּדָא, אִתְדַּבְּקָן בַּחֲבִיבוּתָא כַּחֲדָא, חָתָן בְּכַלָּה, דְּאָרְחַיְיהוּ תָּדִיר בַּחֲבִיבוּתָא אִשְׁתְּכַח. י' בְּה', ה' עִם ו', ו' עִם ה'. וְדָא בְּדָא אִתְקְשַּׁר בַּחֲבִיבוּתָא. וְכֹלָּא אַהֲבָה אִקְרֵי. וְעַל דָּא מַאן דְּרָחִים לְמַלְכָּא, הָא אִתְקְשַׁר בְּהַהוּא אַהֲבָה. וּבְּגִין כָּךְ, ׳וְאָהַבְתָּ אֶת יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳.
תרגום
ו"ה כְּשֶׁנִּדְבָּקוֹת זוֹ בָּזוֹ, נִדְבָּקוֹת יַחַד בַּחֲבִיבוּת, חָתָן עִם כַּלָּה, שֶׁדַּרְכָּן תָּמִיד נִמְצֵאת בַּחֲבִיבוּת. י' עִם ה', ה' עִם ו', ו' עִם ה', וְזוֹ עִם זוֹ נִקְשָׁרוֹת בַּחֲבִיבוּת, וְהַכֹּל נִקְרָא אַהֲבָה. וְעַל כֵּן מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי הוּא נִקְשָׁר בְּאוֹתָהּ הָאַהֲבָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךְ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ו"ה כד אתדבקן דא בדא, אתדבקן בחביבותא כחדא, חתן בכלה, דארחייהו תדיר בחביבותא אשתכח. י' בה', ה' עם ו', ו' עם ה'. ודא בדא אתקשר בחביבותא. וכלא אהבה אקרי. ועל דא מאן דרחים למלכא, הא אתקשר בההוא אהבה. ובגין כך, ׳ואהבת את יהו"ה אלהיך׳.
התרגום: ו"ה כשנדבקות זו בזו, נדבקות יחד בחביבות, חתן עם כלה, שדרכן תמיד נמצאת בחביבות. י' עם ה', ה' עם ו', ו' עם ה', וזו עם זו נקשרות בחביבות, והכל נקרא אהבה. ועל כן מי שאוהב את המלך, הרי הוא נקשר באותה האהבה, ומשום כך ׳ואהבת את ה' אלהיך׳.
מן המפרשים
אור יקר: ו׳ עם ה׳ כנודע, ומפני שיש ביניהם שני הייחודים האחד סבה עם המסובב השני זכר ונקבה לכך אמר דא רחימותא כחכיכותא כי שתי הייחודים יחס לעיל בשתי מלות אלו כדפירשנו, והנה עתה ייבדל קשר האותיות האלו כי י׳ בה׳ ייחודם דלא מתפרשן לעלמין…
הסולם: ו"ה כד אתדבקן וכו': ו"ה , שהם ז"א ומלכות, כשהם מתדבקים זה בזה, מתדבקים באהבה יחד, חתן בכלה, שדרכם תמיד נמצא באהבה. נמצא, אשר י' ב ה' , ה' עם ו', ו' עם ה' אחרונה, מתקשרים זה בזה באהבה. והכל נקרא אהבה. וע"כ מי שאוהב את המלך,…