ממלכת הזוהר › זוהר › ואתחנן › מאמר 21: ואהבת את ה' אלהיך - סוד אהבת הקבה לישראל, עטרת החסד של אברהם, וייחוד האותיות באהבה › פיסקה 11 (רסז ע"ב)

ההיכל הזה נקרא אהבה ובשביל האהבה הכל קים - סוד יוד שלא נפרד הקוץ שלמעלה ממנו לעולמים

ואתחנן · ואהבת את ה' אלהיך - סוד אהבת הקבה לישראל, עטרת החסד של אברהם, וייחוד האותיות באהבה · מאמר 21 · פיסקה 11 · דף רסז ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, (ס"א כלא אהבה) הֵיכָלָא דָּא, אַהֲבָה אִתְקְרֵי, וּבְגִין אַהֲבָה קַיְּימָא כֹּלָּא. כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה׳ (שיר השירים ח, ז). וְכֹלָּא בִּרְחִימוּתָא קַיְּימָא, דְּהָא שְׁמָא קַדִּישָׁא הָכִי אִשְׁתְּכַח דְּהָא אוּקְמוּהָ, י' לָא מִתְפְּרַשׁ קוֹצָא דִּלְעֵילָּא מִן י' לְעָלְמִין. דְּהָא בִּרְחִימוּתָא שַׁרְיָא עָלֵיהּ, וְלָא מִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ לְעָלְמִין. ה', הָא אוּקְמוּהָ, דְּיוֹד לָא מִתְפְּרַשׁ מִנָהּ, וְאִשְׁתְּכָחוּ כַּחֲדָא בַּחֲבִיבוּתָא, לָא אִתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא. כְּגַוְונָא דָּא ה' וְהָא אִתְּמַר, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן׳ (בראשית ב, י), יוֹצֵא תָּדִיר לְעָלְמִין, בַּחֲבִיבוּתָא אִתְדַּבְּקָן.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, [ הַכֹּל אַהֲבָה ] הַהֵיכָל הַזֶּה נִקְרָא אַהֲבָה, וּבִשְׁבִיל הָאַהֲבָה הַכֹּל קַיָּם, כַּכָּתוּב ׳מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה׳ (שיר השירים ח, ז) - וְהַכֹּל קַיָּם בְּאַהֲבָה, שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כָּךְ נִמְצָא, שֶׁהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, י' לֹא נִפְרָד הַקּוֹץ שֶׁלְּמַעְלָה מִן י' לְעוֹלָמִים, שֶׁהֲרֵי בְּאַהֲבָה שׁוֹרֶה עָלָיו, וְלֹא נִפְרָד מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים. ה' הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁי' לֹא נִפְרֶדֶת מִמֶּנָּה, וְנִמְצָאוֹת יַחַד בַּחֲבִיבוּת, לֹא נִפְרָדוֹת זוֹ מִזּוֹ. כְּמוֹ כֵן ה', וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן׳ (בראשית ב, י), יוֹצֵא תָמִיד לְעוֹלָמִים, נִדְבָּקִים בַּחֲבִיבוּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, (ס"א כלא אהבה) היכלא דא, אהבה אתקרי, ובגין אהבה קיימא כלא. כמה דכתיב, ׳מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה׳ (שיר השירים ח, ז). וכלא ברחימותא קיימא, דהא שמא קדישא הכי אשתכח דהא אוקמוה, י' לא מתפרש קוצא דלעילא מן י' לעלמין. דהא ברחימותא שריא עליה, ולא מתפרש מניה לעלמין. ה', הא אוקמוה, דיוד לא מתפרש מנה, ואשתכחו כחדא בחביבותא, לא אתפרשן דא מן דא. כגוונא דא ה' והא אתמר, כמה דכתיב, ׳ונהר יוצא מעדן׳ (בראשית ב, י), יוצא תדיר לעלמין, בחביבותא אתדבקן.

התרגום: בא וראה, [ הכל אהבה ] ההיכל הזה נקרא אהבה, ובשביל האהבה הכל קים, ככתוב ׳מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה׳ (שיר השירים ח, ז) - והכל קים באהבה, שהרי השם הקדוש כך נמצא, שהרי פרשוה, י' לא נפרד הקוץ שלמעלה מן י' לעולמים, שהרי באהבה שורה עליו, ולא נפרד ממנו לעולמים. ה' הרי פרשוה, שי' לא נפרדת ממנה, ונמצאות יחד בחביבות, לא נפרדות זו מזו. כמו כן ה', והרי נתבאר, כמו שכתוב ׳ונהר יצא מעדן׳ (בראשית ב, י), יוצא תמיד לעולמים, נדבקים בחביבות.

מן המפרשים

מקדש מלך: כולא אהבה איתקרי נ"ב כל האצילות בכללות נק' אהבה: ה"ג לא מתפרש קוצא דלעילא מן יו"ד לעלמין. ור"ל אריך שהוא קוץ היו"ד לא מתפרש מאבא הנק' יו"ד. ונהר בינה. יוצא מעדן אבא. וגן הוא זעיר. ה"ג בחביבותא י' בה': ה"ג לאתקנא גרמין:

אור החמה: ת"ח כולא אהבה אתקרי. שיש יחס לאותיות אהבה עם ד' אותיות יהו"ה כנז' בסבא י' הוא חכמה קוצא לעילא כתר עליון והוא נקשר בגוף היו"ד לא אתפריש קוצא בי' לעלמין אלא קשרם תמידי והסבה לזה דהא ברחימותא שריא עליה ר"ל באהבה הכתר עם החכמה…

אור יקר: מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, י׳ תיא חכמת קוצא ולעילא כתר עליון והוא נקשר בגוף היו״ד, דהא כרחימותא שריא עליה שלא לבד חשק החכמה להדבק בכתר אלא גם יש חשק לכתר להדבק עם החכמת, ואפשר שענין זה היות העליון חושק להדבק בתחתון אינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: