אוי למי שמשקר ברשם הקדוש גורם לבאר שלא תתברך - כמוציא שם רע על בתולת ישראל
ואתחנן · אתי עזבו מקור מים חיים - סוד באר ישראל ובארות נשברים ומעלת ברכות הבתולה · מאמר 18 · פיסקה 5 · דף רסו ע"ב
לשון הזוהר
וַוי לְמַאן דִּמְשַׁקֵּר בִּרְשִׁימָא קַדִּישָׁא, דְּהָא מְשַׁקֵּר בִּשְׁמָא עִלָּאָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּגָרִים לְהַאי בְּאֵר דְּלָא אִתְבָּרְכָא, וְקָרֵינָן עָלֵיהּ ׳כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ (דברים כב, יט). ׳בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ דַּיְיקָא. וְאוֹקְמֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּאַתְרֵיהּ, מַאן דְּשַׁוֵּי תִּסְקוֹפֵי מִלִּין עַל אִנְתְּתֵיהּ קַדְמִיתָא, וְאַפִּיק ׳עֲלָהּ שׁוּם׳ בִּישׁ, כְּמָה דְּאַפִּיק לְעֵילָּא, דִּכְתִּיב ׳כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ סְתָם. וְאַזְלָא הָא, כִּי הָא דְּאָמַר רִבִּי חִיָּיא אָמַר רִבִּי יוֹסִי, בְּתוּלָה יָרְתָא שֶׁבַע בְּרָכוֹת, דְּאִתְבָּרְכָא בְּשֶׁבַע, בְּגִין דִּבְתּוּלַת יִשְׂרָאֵל יָרְתָא שֶׁבַע בִּרְכָן, וְעַל דָּא אִתְקְרֵי בַּת שֶׁבַע.
תרגום
אוֹי לְמִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בָּרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהֲרֵי מְשַׁקֵּר בַּשֵּׁם הָעֶלְיוֹן, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם לַבְּאֵר הַזֹּאת שֶׁלֹּא תִתְבָּרֵךְ, וְקוֹרְאִים עָלָיו ׳כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ (דברים כב, יט) - ׳בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ דַּוְקָא. וּבֵאֲרוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּמְקוֹמוֹ, מִי ׳שֶׁשָּׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים׳ עַל אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה וּמוֹצִיא ׳עָלֶיהָ שֵׁם רַע׳ - כְּמוֹ שֶׁהוֹצִיא לְמַעְלָה, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ - סְתָם. וְהָלַךָ זֶה, כְּמוֹ זֶה שֶׁאָמַר רַבִּי חִיָּיא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בְּתוּלָה יָרְשָׁה שֶׁבַע בְּרָכוֹת, שֶׁמִּתְבָּרֶכֶת בְּשֶׁבַע, מִשּׁוּם ׳שֶׁבְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ יָרְשָׁה שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וְעַל זֶה נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ווי למאן דמשקר ברשימא קדישא, דהא משקר בשמא עלאה. ולא עוד, אלא דגרים להאי באר דלא אתברכא, וקרינן עליה ׳כי הוציא שם רע על בתולת ישראל׳ (דברים כב, יט). ׳בתולת ישראל׳ דייקא. ואוקמיה רבי שמעון באתריה, מאן דשוי תסקופי מלין על אנתתיה קדמיתא, ואפיק ׳עלה שום׳ ביש, כמה דאפיק לעילא, דכתיב ׳כי הוציא שם רע על בתולת ישראל׳ סתם. ואזלא הא, כי הא דאמר רבי חייא אמר רבי יוסי, בתולה ירתא שבע ברכות, דאתברכא בשבע, בגין דבתולת ישראל ירתא שבע ברכן, ועל דא אתקרי בת שבע.
התרגום: אוי למי שמשקר ברשם הקדוש, שהרי משקר בשם העליון, ולא עוד, אלא שגורם לבאר הזאת שלא תתברך, וקוראים עליו ׳כי הוציא שם רע על בתולת ישראל׳ (דברים כב, יט) - ׳בתולת ישראל׳ דוקא. ובארו רבי שמעון במקומו, מי ׳ששם עלילות דברים׳ על אשתו הראשונה ומוציא ׳עליה שם רע׳ - כמו שהוציא למעלה, שכתוב ׳כי הוציא שם רע על בתולת ישראל׳ - סתם. והלך זה, כמו זה שאמר רבי חייא אמר רבי יוסי, בתולה ירשה שבע ברכות, שמתברכת בשבע, משום ׳שבתולת ישראל׳ ירשה שבע ברכות, ועל זה נקראת בת שבע.
מן המפרשים
זוהר הרקיע: דף רס"ו ע"ב כי אמאי איקרי נ"ר. והנה הז"א הוא הנקרא משפט ועיקר משפט שם בסוד ( תהילים פט-טו ) צדק ומשפט מכון כסאך מאז דהיינו זעיר אנפין משפט ונוקבא צדק. והנה הב' ההין שהם בינה ומלכות תרין פיפיות דיליה כי על ידם נגמר ונעשה הדין…
קרני אור: דאתברכא בשבע דאתברכא בשבע. ר"ל במל' דנק' שבע. וז"ש ' בגין דבתולת ישראל ', ר"ל דלעילא, ר"ל מל', נמי ' ירתא שבע ברכן ' כו':
הסולם: ווי למאן דמשקר וכו': אוי למי שמשקר ברושם הקדוש, כי משקר בשם העליון, ולא עוד אלא שגורם לאותה הבאר, שהיא מלכות, שלא תתברך, וקוראים עליו, כי הוציא שם רע על בתולת ישראל. בתולת ישראל הוא בדיוק, דהיינו המלכות שנקראת בתולת ישראל.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: