אתי עזבו מקור מים חיים
סוד באר ישראל ובארות נשברים ומעלת ברכות הבתולה
אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות - מי שמשקר באות הרשם הקדוש ומכניסו לרשות אחרת
עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים אָמַר רַבִּי אַבָּא, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב יג) ׳אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בּארוֹת׳ וְגוֹ׳? ׳אֹתִי עָזְבוּ׳ - זֶהוּ מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בְּאוֹת הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ. וּבַמֶּה מְשַׁקֵּר בּוֹ? שֶׁמַּכְנִיסוֹ בִּרְשׁוּת אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב יא) ׳וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר׳ - שֶׁנִּקְרֵאת (ירמיה ב יג) ׳בּארוֹת נִשְׁבָּרִים׳. שֶׁהֲרֵי עַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת נִקְרְאוּ ׳בּוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים׳.
בלשון הזוהר
עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, אָמַר רִבִּי אַבָּא, מַאי דִּכְתִּיב, (ירמיהו ב יג) ׳אוֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצוֹב לָהֶם בֹּארוֹת׳ וְגוֹ׳. ׳אוֹתִי עָזְבוּ׳, דָּא הוּא מַאן דִּמְשַׁקֵּר בְּאָת רְשִׁימָא קַדִּישָׁא. וּבְמָּה מְשַׁקֵּר בֵּיהּ. דְּעָיִיל לֵיהּ בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלאכי ב יא) ׳וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר׳, דְּאִקְרֵי (ירמיהו ב יג) ׳בּוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים׳. דְּהָא עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אִקְרוּ ׳בּוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים׳.
של ישראל נקראת באר מקור מים חיים הרשות הקדושה - שמים צלולים נוזלים ממנה
וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת בְּאֵר ׳מְקוֹר מַיִם חַיִּים׳ (ירמיה ב, יג) - זוֹ הָרְשׁוּת הַקְּדוֹשָׁה, הַמְּהֵימְנוּתָא הַקְּדוֹשָׁה. וְנִקְרֵאת בְּאֵר נוֹבַעַת, שֶׁמַּיִם צְלוּלִים יוֹצְאִים וְנוֹזְלִים מִמֶּנָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׳ (שיר השירים ד, טו), ׳וְנוֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ׳ (משלי ה, טו). וְכָתוּב ׳מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים׳ (שיר השירים ד, טו). הַסִּטְרָא אַחֲרָא נִקְרָא ׳בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם׳ (ס"א: מַהוּ, אֶלָּא הַהוּא וְכוּ).
בלשון הזוהר
וּדְיִשְׂרָאֵל, אִקְרֵי בְּאֵר ׳מְקוֹר מַיִם חַיִּים׳ (ירמיה ב, יג), דָּא רְשׁוּתָא קַדִּישָׁא, מְהֵימְנוּתָא קַדִּישָׁא. וְאִקְרֵי בְּאֵר מַבּוּעֵי דְּמַיִין צְלִילָן, נָפְקִין וְנַזְלִין מִנָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׳ (שיר השירים ד, טו), ׳וְנוֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ׳ (משלי ה, טו). וּכְתִיב ׳מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים׳ (שיר השירים ד, טו). סִטְרָא אַחֲרָא אִקְרֵי בּוֹרוֹת ׳נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִילוּ הַמָּיִם׳ (ס"א: מַהוּ, אֶלָּא הַהוּא וְכוּ).
נהר ששופע ומשקה לכל הגן עד באר מים חיים - ומשם נזונים עליונים ותחתונים
בֹּא וּרְאֵה, נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מַשְׁקֶה לְכָל הַגָּן (ס"א: וּמַרְוֶה לְכָל הַגָּן) וּמַרְוֶה לְכָל מָקוֹם וּמָקוֹם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, עַד שֶׁמְּמַלֵּא (נ"א: שֶׁמַּגִּיעַ) אוֹתוֹ מָקוֹם בַּגָּן, שֶׁנִּקְרָא ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים׳ (בראשית כו, יט). וּמִשָּׁם נִזּוֹנִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים (נ"א: עוֹלָמוֹת תַּחְתּוֹנִים), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּמִשָּׁם יִפָּרֵד׳ (בראשית ב, י).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, נַהֲרָא דְּנָגִיד וְנָפִיק, אַשְׁקֵי לְכָל גִּינְתָּא, (ס"א: וְרַוֵּי לְכָל גִּינְתָּא) וְרַוֵּי לְכָל אֲתָר וַאֲתָר, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, עַד דְּמָלֵּי (נ"א: דְּמָטֵי) לְהַהוּא אֲתָר בְּגִנְתָּא, דְּאִקְרֵי ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים׳ (בראשית כו, יט). וּמִתַּמָּן אִתְּזָנוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין, (נ"א: עָלְמִין תַּתָּאִין) כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּמִשָּׁם יִפָּרֵד׳ (בראשית ב, י).
צד שמאל לא מושקה מאותה נביעה נקרא בארות נשברים - הזוכה לשמר האות זוכה להשקות בעולם הבא
וְכָל אוֹתָם צְדָדִים שֶׁל צַד שְׂמֹאל לֹא מֻשְׁקִים מֵאוֹתָהּ נְבִיעַת הַמַּיִם הַנּוֹבְעִים, מִשּׁוּם שֶׁהֵם מִצַּד שְׁאָר הָעַמִּים, וְנִקְרְאוּ ׳בּארֹת נִשְׁבָּרִים׳. וּמִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בַּשֵּׁם (נ"א: בָּרֹשֶׁם) הַקָּדוֹשׁ בְּאוֹתוֹ צַד, נִדְבָּק ׳בְּבֹארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם׳ (ירמיה ב, יג) - וְלֹא נִכְנָסִים לְשָׁם. וְאוֹתוֹ שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹר אוֹתוֹ, זוֹכֶה לִהְיוֹת מֻשְׁקֶה מֵאוֹתוֹ מַבּוּעַ שֶׁל הַנַּחַל (בָּעוֹלָם הַזֶּה) בָּעוֹלָם הַבָּא, וְזוֹכֶה שֶׁתִּתְמַלֵּא אוֹתָהּ בְּאֵר עֶלְיוֹנָה לְהַשְׁפִּיעַ בְּרָכוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. עַל זֶה כָּתוּב, ׳וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו׳ (ישעיה נח, יא).
בלשון הזוהר
וְכָל אִינּוּן סִטְרִין דִּסְטָר שְׂמָאלָא, לָא מִשְׁתַּקְיָין מֵהַהוּא נְבִיעוּ דְּמַיִין נְבִיעִין, בְּגִין דְּאִינּוּן מִסִּטְרָא דִּשְׁאַר עַמִּין, וְאִקְרוּ ׳בּוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים׳. וּמַאן דִּמְשַׁקֵּר בִּשְׁמָא (נ"א: בִּרְשִׁימָא) קַדִּישָׁא בְּהַהוּא סִטְרָא, אִתְדְּבַק בְּבוֹרוֹת ׳נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִילוּ הַמָּיִם׳, וְלָא עַיְילֵי לְתַמָּן. וְהַהוּא דְּזָכֵי לְנַטְרָא לֵיהּ, זָכֵי לְאִתְשַׁקְיָיא מֵהַהוּא נְבִיעוּ דְּנַחֲלָא (בְּעָלְמָא דֵין) בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְזָכֵי דְּאִתְמְלֵּי הַהוּא בְּאֵר עִלָּאָה, לְנַגְדָּא בִּרְכָאן לְעֵילָּא וְתַתָּא. זַכָּאָה אִיהוּ בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. עַל דָּא כְּתִיב, ׳וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו׳ (ישעיהו נח, יא).
אוי למי שמשקר ברשם הקדוש גורם לבאר שלא תתברך - כמוציא שם רע על בתולת ישראל
אוֹי לְמִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בָּרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהֲרֵי מְשַׁקֵּר בַּשֵּׁם הָעֶלְיוֹן. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם לַבְּאֵר הַזֹּאת שֶׁלֹּא תִתְבָּרֵךְ, וְקוֹרְאִים עָלָיו ׳כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ (דברים כב, יט) - ׳בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ דַּוְקָא. וּבֵאֲרוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּמְקוֹמוֹ, מִי שֶׁשָּׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים עַל אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה וּמוֹצִיא עָלֶיהָ ׳שֵׁם רַע׳ - כְּמוֹ שֶׁהוֹצִיא לְמַעְלָה. שֶׁכָּתוּב ׳כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ - סְתָם. וְהָלַךְ זֶה, כְּמוֹ זֶה שֶׁאָמַר רַבִּי חִיָּיא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בְּתוּלָה יָרְשָׁה שֶׁבַע בְּרָכוֹת, שֶׁמִּתְבָּרֶכֶת בְּשֶׁבַע, מִשּׁוּם שֶׁבְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל יָרְשָׁה שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וְעַל זֶה נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע.
בלשון הזוהר
וַוי לְמַאן דִּמְשַׁקֵּר בִּרְשִׁימָא קַדִּישָׁא, דְּהָא מְשַׁקֵּר בִּשְׁמָא עִלָּאָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּגָרִים לְהַאי בְּאֵר דְּלָא אִתְבָּרְכָא, וְקָרֵינָן עָלֵיהּ ׳כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ (דברים כב, יט) - ׳בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ דַּיְיקָא. וְאוֹקְמֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּאַתְרֵיהּ, מַאן דְּשַׁוֵּי תִּסְקוֹפֵי מִלִּין עַל אִנְתְּתֵיהּ קַדְמִיתָא, וְאַפִּיק עֲלָהּ שׁוּם בִּישׁ, כְּמָה דְּאַפִּיק לְעֵילָּא. דִּכְתִּיב ׳כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ - סְתָם. וְאַזְלָא הָא, כִּי הָא דְּאָמַר רִבִּי חִיָּיא אָמַר רִבִּי יוֹסִי, בְּתוּלָה יָרְתָא שֶׁבַע בְּרָכוֹת, דְּאִתְבָּרְכָא בְּשֶׁבַע, בְּגִין דִּבְתּוּלַת יִשְׂרָאֵל יָרְתָא שֶׁבַע בִּרְכָן, וְעַל דָּא אִתְקְרֵי בַּת שֶׁבַע.
אשה אחרת מי הברכות שלה ברכת בעז ורות - רק בתולה מתברכת בשבע
וְאִשָּׁה אַחֶרֶת, מִי הַבְּרָכוֹת שֶׁלָּהּ? בִּרְכַּת בּעַז וְרוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן יהו"ה אֶת וְגוֹ'׳ (רות ד, יא). שֶׁוַּדַּאי בְּתוּלָה מִתְבָּרֶכֶת בְּשֶׁבַע, וְלֹא אִשָּׁה אַחֶרֶת בְּסוֹד זֶה. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְשָׂדֶה אֶחָד, רָאוּ אִילָנוֹת וְיָשְׁבוּ תַחְתֵּיהֶם. אָמַר רַבִּי אַבָּא, הֲרֵי צַחוּת שֶׁל דִּבְרֵי תוֹרָה. נֵשֵׁב.
בלשון הזוהר
וְאִנְתְּתָא אַחֲרָא, מַאן בִּרְכָאן דִּילָהּ. בִּרְכָתָא דְּבֹעַז וְרוּת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן יהו"ה אֶת וְגוֹ'׳ (רות ד, יא). דְּוַדַּאי בְּתוּלָה בְּז' אִתְבָּרְכָא, וְלָא אִתְּתָא אַחֲרָא בְּרָזָא דָּא. כֵּיוָן דְּמָטוּ בַּחֲקָל חַד, חָמוּ אִילָנִין, יָתְבוּ תְּחוֹתַיְיהוּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָא צָחוּתָא דְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא. נְתִיב.
והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול
סוד יציאת האבדים הצדיק וכנסת ישראל מן הגלות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.