שתיקת משה במצרים עד פתיחתו בתורה בסיני
וארא · ׳הן בני ישראל לא שמעו אלי׳ - סוד קול ודיבור בגלות משה · מאמר 7 · פיסקה 5 · דף כה ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כָּל יוֹמִין דְּהֲוָה מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם, דְּבָעָא לְאַפָּקָא מִלָּה מִן גָּלוּתָא, לָא מַלִּיל מִלָּה, דְּאִיהוּ דִּבּוּר. כֵּיוָן דְּנָפַק מִן גָּלוּתָא, וְאִתְחֲבָּר קוֹל בְּדִבּוּר, הַהוּא מִלָּה דְּאִיהוּ דִּבּוּר, אַנְהִיג וְדָבַּר לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לָא מַלִּיל, עַד דְּקָרִיבוּ לְטוּרָא דְּסִינַי, וּפָתַח בְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָכִי אִתְחָזֵי. וְאִי תֵּימָא, ׳כִּי אָמַר אֱלֹקִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם, לָא כְּתִיב כִּי דִּבֵּר, אֶלָּא כִּי אָמַר, דְּאִיהוּ רְעוּתָא דְּלִבָּא בַּחֲשָׁאי, וְהָא (ויחי רל"ד ע"ב׳ (שמות יג, יז)) אוֹקִימְנָא.
תרגום
בֹּא רְאֵה, כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיָה מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם שֶׁרָצָה לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר מִן הַגָּלוּת, לֹא דִבֵּר דָּבָר שֶׁהוּא דִּבּוּר. כֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה מִן הַגָּלוּת וְהִתְחַבֵּר קוֹל בְּדִבּוּר, אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁהוּא דִּבּוּר הִנְהִיג וְהוֹלִיךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא דִבֵּר, עַד שֶׁקָּרְבוּ לְהַר סִינַי וּפָתַח בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּךְ רָאוּי. וְאִם תֹּאמַר, ׳כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם׳ (שמות יג, יז) - לֹא כָתוּב כִּי דִבֵּר, אֶלָּא ׳כִּי אָמַר׳, שֶׁהוּא רְצוֹן הַלֵּב בַּחֲשַׁאי, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כל יומין דהוה משה במצרים, דבעא לאפקא מלה מן גלותא, לא מליל מלה, דאיהו דבור. כיון דנפק מן גלותא, ואתחבר קול בדבור, ההוא מלה דאיהו דבור, אנהיג ודבר לון לישראל, אבל לא מליל, עד דקריבו לטורא דסיני, ופתח באורייתא, דהכי אתחזי. ואי תימא, ׳כי אמר אלקים פן ינחם העם, לא כתיב כי דבר, אלא כי אמר, דאיהו רעותא דלבא בחשאי, והא (ויחי רל"ד ע"ב׳ (שמות יג, יז)) אוקימנא.
התרגום: בא ראה, כל הימים שהיה משה במצרים שרצה להוציא הדבור מן הגלות, לא דבר דבר שהוא דבור. כיון שיצאה מן הגלות והתחבר קול בדבור, אותו דבר שהוא דבור הנהיג והוליך את ישראל, אבל לא דבר, עד שקרבו להר סיני ופתח בתורה, שכך ראוי. ואם תאמר, ׳כי אמר אלהים פן ינחם העם׳ (שמות יג, יז) - לא כתוב כי דבר, אלא ׳כי אמר׳, שהוא רצון הלב בחשאי, והרי בארנו.
מן המפרשים
הסולם: תא חזי כל וכו': בוא וראה, כל הימים שהיה משה במצרים, שרצה להוציא את המלה מן הגלות, לא דיבר המלה, שהיא הדבור. כיון שיצא מן הגלות, והתחבר קול ודבור, מלה ההיא שהיא דבור, דהיינו המלכות, הנהיג וניהל את ישראל, אבל לא דיבר עד שקרבו…