ממלכת הזוהר › זוהר › וארא › מאמר 2: ׳וארא׳ - סוד הגוונים הנראים והנסתרים ואספקלריה המאירה › פיסקה 11 (כג ע"ב)

איסור הקדמת שלום לרשע - ולימוד מהיתר דוד לנבל

וארא · ׳וארא׳ - סוד הגוונים הנראים והנסתרים ואספקלריה המאירה · מאמר 2 · פיסקה 11 · דף כג ע"ב

לשון הזוהר

מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּהָא לְבַר נָשׁ (בראשית קע"א ע"ב) ׳חַיָּיבָא, אָסוּר לְאַקְדְּמָא לֵיהּ שְׁלָם, וְאִי אִצְטְרִיךְ, יַקְדִּים לֵיהּ כְּדָוִד, דְּבָרִיךְ לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִתְחַזֵּי דִּבְגִינֵיהּ קָאָמַר׳. וְאִי תֵּימָא דְּרַמָּאוּת הֲוָה. לָאו, דְּהָא כָּל מַאן דְּסָלִיק לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִתְחַזֵּי דִּבְגִינֵיהּ קָאָמַר, לָאו רַמָּאוּת הוּא. וּמַאן דְּאַקְדִּים שְׁלָם לְזַכָּאָה, כְּאִילּוּ אַקְדִּים לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל שֶׁכֵּן מַר, דְּאִיהוּ שְׁלָמָא לְעֵילָּא וְתַתָּא.

תרגום

מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁאָסוּר לְהַקְדִּים שָׁלוֹם לְאָדָם רָשָׁע, וְאִם צָרִיךְ, יַקְדִּים לוֹ כְּמוֹ דָּוִד שֶׁבֵּרַךְ אֶת הקב"ה, וְנִרְאָה שֶׁאָמַר בִּגְלָלוֹ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁזּוֹ רַמָּאוּת - לֹא, שֶׁהֲרֵי כָּל מִי שֶׁמַּעֲלֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִרְאֶה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ אָמַר - אֵינוֹ רַמָּאוּת. וּמִי שֶׁמַּקְדִּים שָׁלוֹם לְצַדִּיק כְּאִלּוּ הִקְדִּים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל שֶׁכֵּן מֹר, שֶׁהוּא שָׁלוֹם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מכאן אוליפנא, דהא לבר נש (בראשית קע"א ע"ב) ׳חייבא, אסור לאקדמא ליה שלם, ואי אצטריך, יקדים ליה כדוד, דבריך ליה לקודשא בריך הוא, ואתחזי דבגיניה קאמר׳. ואי תימא דרמאות הוה. לאו, דהא כל מאן דסליק ליה לקודשא בריך הוא, ואתחזי דבגיניה קאמר, לאו רמאות הוא. ומאן דאקדים שלם לזכאה, כאילו אקדים ליה לקודשא בריך הוא, כל שכן מר, דאיהו שלמא לעילא ותתא.

התרגום: מכאן למדנו שאסור להקדים שלום לאדם רשע, ואם צריך, יקדים לו כמו דוד שברך את הקב"ה, ונראה שאמר בגללו. ואם תאמר שזו רמאות - לא, שהרי כל מי שמעלה לקדוש ברוך הוא ונראה שבשבילו אמר - אינו רמאות. ומי שמקדים שלום לצדיק כאלו הקדים לקדוש ברוך הוא, כל שכן מר, שהוא שלום למעלה ולמטה.

מן המפרשים

אור החמה: כל מאן דסליק ליה לקב"ה וגו' מפני שלא יתרעם העבד בשלום המלך כלל שהמלך אין אליו רמאות שהוא יודע מחשבות לב והעבד אחר שנסתלק הדבר לפני המלך אין לו להתרע' רמיתני. ומאן דאקדים שלם לזכאה כי הצדיק שכינה עמו והמקדים לו שלום משפיע…

הסולם: מכאן אוליפנא וכו': מכאן אני לומד, אשר לאדם רשע אסור להקדים לו שלום, ואם הוא מוכרח להקדים לו שלום, יקדים לו שלום כמו דוד שברך את הקב"ה, והיה נראה שבשביל נבל אמר. ואם תאמר שרמאות היתה, אינו כן, כי כל מי שמעלה דבריו אל הקב"ה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר