שלושה מלכי פרעה - אברהם יוסף ומשה כנגדם
וארא · ׳ושרץ היאור צפרדעים׳ - בכי רחל וסוד מכות מצרים · מאמר 17 · פיסקה 8 · דף ל ע"א
לשון הזוהר
כְּתִיב ׳וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אוֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה׳ (בראשית יב, טו). הַאי קְרָא לִדְּרָשָׁא הוּא דְּאָתָא. תְּלַת פַרְעֹה הָכָא. חַד, בְּהַהוּא זִמְנָא. וְחַד, בְּיוֹמוֹי דְּיוֹסֵף. וְחַד, בְּיוֹמוֹי דְּמֹשֶׁה דְּאַלְקֵי בְּקוֹלְפוֹי. (ס"א האי קרא כלא אתקיים בפרעה קדמאה אבל בשעתא וכו' והאי קרא אתקיים) פַּרְעֹה קַדְמָאָה, בְּשַׁעֲתָה דְּאִתְנְסִיבַת שָׂרָה לְגַבֵּיהּ, רָמַז לְאוּמָנִין, וְצִיְּירוּ הַהוּא דִּיּוּקְנָא בְּאִדָּרֵיהּ, עַל עַרְסֵיהּ בְּכוֹתָלָא, לָא נָח דַּעְתֵּיהּ, עַד דְּעָבְדוּ דִּיּוּקְנָא דְּשָׂרָה בִּנְסִירוּ, וְכַד סָלִיק לְעַרְסֵיהּ, סָלִיק לָהּ עִמֵּיהּ. כָּל מַלְכָּא דְּאָתָא אֲבַתְרֵיהּ, הֲוָה חָמֵי הַהוּא דִּיּוּקְנָא מְצַיְּירָא צִיּוּרָא, וַהֲווּ עָאלִין קָמֵיהּ בְּדִיחִין, כַּד סָלִיק לְעַרְסֵיהּ הֲוָה אִתְהֲנֵי בְּהַהוּא צִיּוּר. בְּגִין כַּךְ, מַלְכָּא אַלְקֵי הָכָא יַתִּיר מִכֹּלָּא. (תא חזי) הַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ׳. וּלְבָתַר, ׳וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ׳. וּבְכֻלְּהוּ לָא כְּתִיב עַל מִטָּתָם, אֶלָּא לֵיהּ בִּלְחוֹדֵיהּ.
תרגום
כָּתוּב (בראש יתיב) ׳וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה׳ (בראשית יב, טו) - פָּסוּק זֶה לִדְרָשָׁה הוּא בָּא. שְׁלֹשָׁה פַרְעֹה כָּאן. אֶחָד בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְאֶחָד בִּימֵי יוֹסֵף, וְאֶחָד בִּימֵי מֹשֶׁה שֶׁהִלְקָהוּ בְּמַקְלוֹ. (הַפָּסוּק הַזֶּה כֻּלּוֹ הִתְקַיֵּם בְּפַרְעֹה הָרִאשׁוֹן, אֲבָל בְּשָׁעָה וכו') (וְהַפָּסוּק הַזֶּה הִתְקַיֵּם). פַּרְעֹה הָרִאשׁוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁנִּלְקְחָה שָׂרָה אֵלָיו, רָמַז לְאָמָּנִים וְצִיְּרוּ בְּחַדְרוֹ אֶת דְּמוּתָהּ עַל מִטָּתוֹ בַּכֹּתֶל. לֹא נָחָה דַעְתּוֹ עַד שֶׁעָשׂוּ אֶת דְּמוּתָהּ שֶׁל שָׂרָה עַל לוּחַ עֵץ, וּכְשֶׁהָיָה עוֹלֶה לְמִטָּתוֹ, הֶעֱלָה אוֹתָהּ עִמּוֹ. כָּל מֶלֶךְ שֶׁבָּא אַחֲרָיו הָיָה רוֹאֶה אוֹתוֹ דְיוֹקָן מְצֻיָּר בְּצִיּוּר, וְהָיוּ נִכְנָסִים לְפָנָיו בַּדְּחָנִים, וּכְשֶׁעוֹלֶה לְמִטָּתוֹ הָיָה נֶהֱנֶה מֵאוֹתוֹ צִיּוּר, לָכֵן הַמֶּלֶךְ לָקָה כָּאן יוֹתֵר מֵהַכֹּל. (בא וּרְאֵה) הַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךְ וְעַל מִטָּתֶךְ׳ (שמות ז, כח) - וְאַחַר כָּךְ ׳וּבְבֵית עֲבָדֶיךְ וּבְעַמֶּךְ׳ - וּבְכֻלָּם לֹא כָתוּב עַל מִטָּתָם, אֶלָּא רַק לוֹ לְבַדּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כתיב ׳ויראו אותה שרי פרעה ויהללו אותה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה׳ (בראשית יב, טו). האי קרא לדרשא הוא דאתא. תלת פרעה הכא. חד, בההוא זמנא. וחד, ביומוי דיוסף. וחד, ביומוי דמשה דאלקי בקולפוי. (ס"א האי קרא כלא אתקיים בפרעה קדמאה אבל בשעתא וכו' והאי קרא אתקיים) פרעה קדמאה, בשעתה דאתנסיבת שרה לגביה, רמז לאומנין, וציירו ההוא דיוקנא באדריה, על ערסיה בכותלא, לא נח דעתיה, עד דעבדו דיוקנא דשרה בנסירו, וכד סליק לערסיה, סליק לה עמיה. כל מלכא דאתא אבתריה, הוה חמי ההוא דיוקנא מציירא ציורא, והוו עאלין קמיה בדיחין, כד סליק לערסיה הוה אתהני בההוא ציור. בגין כך, מלכא אלקי הכא יתיר מכלא. (תא חזי) היינו דכתיב, ׳ובחדר משכבך ועל מטתך׳. ולבתר, ׳ובבית עבדיך ובעמך׳. ובכלהו לא כתיב על מטתם, אלא ליה בלחודיה.
התרגום: כתוב (בראש יתיב) ׳ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה׳ (בראשית יב, טו) - פסוק זה לדרשה הוא בא. שלשה פרעה כאן. אחד באותו זמן, ואחד בימי יוסף, ואחד בימי משה שהלקהו במקלו. (הפסוק הזה כלו התקים בפרעה הראשון, אבל בשעה וכו') (והפסוק הזה התקים). פרעה הראשון, בשעה שנלקחה שרה אליו, רמז לאמנים וצירו בחדרו את דמותה על מטתו בכתל. לא נחה דעתו עד שעשו את דמותה של שרה על לוח עץ, וכשהיה עולה למטתו, העלה אותה עמו. כל מלך שבא אחריו היה רואה אותו דיוקן מציר בציור, והיו נכנסים לפניו בדחנים, וכשעולה למטתו היה נהנה מאותו ציור, לכן המלך לקה כאן יותר מהכל. (בא וראה) הינו מה שכתוב ׳ובחדר משכבך ועל מטתך׳ (שמות ז, כח) - ואחר כך ׳ובבית עבדיך ובעמך׳ - ובכלם לא כתוב על מטתם, אלא רק לו לבדו.
מן המפרשים
אור החמה: תלת פרעה הכא חד בההוא זמנא וגומר כנגד ג' מלכים שמלכו במצרים מאותו זמן עד יציאת ישראל ממצרים כי כלם פרעה שמם ירצה בלשון מצרי קיסר וירצה כי שלשתם היו נהנים מאותה הצורה והכוונה רמז שגלת' שכינה שהיא שרה ודאי ראשונה בימי אברהם שכל…
קרני אור: האי קרא כלא אתקיים בפרעה קדמאה האי קרא כלא אתקיים בפרעה קדמאה. הוא כלשון קשיא, ר"ל הא באמת האי קרא ' ויראו אותה שרי פרעה ' כו', אינו מדבר אלא בפרעה קדמאה דנסיב לשרה, והאיך אמרינן ' האי קרא לדרשא כו' תלת פרעה הכא', הא ההוא…
הסולם: כתיב, ויראו וגו': כתוב, ויראו אותה שרי פרעה ויהללו אותה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה, מקרא זה הוא לדרש, ג' פרעה כתוב כאן, פרעה אחד הוא לזמן ההוא, ואחד רומז על פרעה שבזמן של יוסף, ואחד רומז על פרעה שבימי משה, שהוכה במטהו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: