ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 23לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת וארא · מאמר 17

׳ושרץ היאור צפרדעים׳

זוהר ח"ב, פרשת וארא, דף כט:
כ-11 דקות קריאה
על מה המאמר

בכי רחל וסוד מכות מצרים

קול ברמה רחל מבכה - קושיא מדוע לא לאה

(שֶׁכָּתוּב) ׳וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךְ׳ (שמות ז, כח). רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ וְגוֹ'׳ (ירמיה לא, טו). בֹּא רְאֵה, הַפָּסוּק הַזֶּה פֵּרְשׁוּהוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וּפָסוּק זֶה קָשֶׁה, ׳רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ׳ - בְּנֵי רָחֵל הָיוּ יוֹסֵף וּבִנְיָמִין וְלֹא יוֹתֵר, וְלֵאָה (כֻּלָּם) שִׁשָּׁה שְׁבָטִים הָיוּ לָהּ, לָמָּה בָּכְתָה רָחֵל וְלֹא לֵאָה?

בלשון הזוהר

(דכתיב) ׳וְשָׁרַץ הַיְאוֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ׳ (שמות ז, כח). ר' שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ וְגוֹ'׳ (ירמיהו לא, טו). תָּא חֲזֵי, הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ בְּכַמָּה אַתְרֵי. וְהַאי קְרָא קַשְׁיָא, ׳רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנְיהָ׳, בְּנָהָא דְּרָחֵל יוֹסֵף וּבִנְיָמִין הֲווֹ וְלָא יַתִּיר, וְלֵאָה (כולהו) שִׁית שְׁבָטִין הֲווֹ דִּילָהּ, אֲמַאי בָּכַת רָחֵל וְלֹא לֵאָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עיני לאה רכות - בכייה מפחד גורל עשו

אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ, כָּתוּב ׳וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת׳ (בראשית כט, יז). לָמָּה ׳רַכּוֹת׳? מִשּׁוּם שֶׁכָּל יוֹם יָצְאָה לְפָרָשַׁת דְּרָכִים וְשָׁאֲלָה עַל עֵשָׂו, וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהּ אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, וּפָחֲדָה לִפֹּל בְּגוֹרָלוֹ, וְהָיְתָה בּוֹכָה כָּל יוֹם עַד שֶׁהִתְרַכְּכוּ עֵינֶיהָ.

בלשון הזוהר

אֶלָּא הָכִי אָמְרוּ כְּתִיב, ׳וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת׳ (בראשית כט, יז). אֲמַאי ׳רַכּוֹת׳, בְּגִין דְּכָל יוֹמָא נַפְקַת לְפָרָשַׁת אֹרְחִין, וְשָׁאָלַת עַל עֵשָׂו, וַהֲווּ אַמְרִין לָהּ עוֹבָדוֹי דְּהַהוּא רָשָׁע, וְדָחִילַת לְמִנְפַּל בְּגוֹ עַדְבֵיהּ, וַהֲוַת בָּכַת כָּל יוֹמָא, עַד דְּאִתְרְכָּכוּ עֵינָהָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

החלפת התפקידים - רחל תבכה על הגלות תחת לאה

וְהַקב"ה אָמַר: אַתְּ בָּכִית בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ צַדִּיק כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיי בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע. חַיַּיִךְ אֲחוֹתֵךְ תַּעֲמֹד בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וְתִבְכֶּה עַל גָּלוּת יִשְׂרָאֵל, וְאַתְּ תַּעַמְדִי בִּפְנִים וְלֹא תִבְכִּי עֲלֵיהֶם, וְרָחֵל הִיא הַבּוֹכָה עַל גָּלוּת יִשְׂרָאֵל.

בלשון הזוהר

וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, אַנְתְּ בָּכַת בְּגִין הַהוּא צַדִּיקָא, דְּלָא תֶּהֱוֵי בְּעַדְבֵיהּ דְּהַהוּא רָשָׁע. חַיַּיִךְ, אַחֲתָךְ תָּקוּם בְּפָרָשַׁת אֹרְחִין, וְתִבְכֵּי עַל גָּלְוּתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְאַתְּ תָּקוּם לְגוֹ וְלָא תִּבְכֵּי עָלַיְיהוּ וְרָחֵל אִיהִי בָּכַת עַל גָּלְוּתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

רחל ולאה - עולם הנכסה ועולם הנגלה בקבורתן

אֲבָל פָּסוּק זֶה הוּא עַל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ. אֲבָל סוֹד הַדָּבָר, שֶׁרָחֵל וְלֵאָה הֵן שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, אֶחָד עוֹלָם הַנִּכְסֶה, וְאֶחָד עוֹלָם הַנִּגְלֶה. וְלָכֵן זוֹ נִקְבְּרָה וְנִסְתַּתְּרָה בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה וְנִתְכַּסְּתָה, וְזוֹ עוֹמֶדֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים בַּנִּגְלֶה, וְהַכֹּל כַּצּוּרָה הָעֶלְיוֹנָה. וְלָכֵן לֹא הִכְנִיס אוֹתָהּ יַעֲקֹב לַמְּעָרָה וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה׳ (שם מח, ז), וְלֹא הִכְנִיס אוֹתָהּ לָעִיר. מִשּׁוּם שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁמְּקוֹמָהּ הָיָה בְּמָקוֹם הַנִּגְלֶה.

בלשון הזוהר

אֲבָל הַאי קְרָא, אִיהוּ עַל מַה דְּאַמָרָן. אֲבָל רָזָא דְּמִלָּה, דְּרָחֵל וְלֵאָה תְּרֵי עָלְמִין נִינְהוּ. חַד עָלְמָא דְּאְתְכַּסְיָא, וְחַד עָלְמָא דְּאִתְגַּלְיָא. וְעַל דָּא, דָּא אִתְקַבְּרַת וְאִתְחֲפִיאַת לְגוֹ בִּמְעַרְתָּא וְאִתְכְּסִיאַת. וְדָא קַיְּימָא בְּפָרָשַׁת אָרְחִין בְּאִתְגַּלְיָא. וְכֹלָּא כְּגַוְונָא עִלָּאָה. וּבְגִין כַּךְ לָא אָעִיל לָהּ יַעֲקֹב בִּמְעַרְתָּא, וְלָא בַּאֲתָר אַחֲרָא, דְּהָא כְּתִיב ׳בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה׳ (בראשית מח, ז), וְלָא אָעִיל לָהּ לְמָתָא. בְּגִין דְּהֲוָה יָדַע דְּאַתְרָהּ הֲוָה בְּאַתְרָא דְּאִתְגַּלְיָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

וכרחל לפני גוזזיה נאלמה - הפסקת הקול בשלטון העמים

בֹּא רְאֵה, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת כָּךְ: רָחֵל. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּכְרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה׳ (ישעיה נג, ז). לָמָּה ׳נֶאֱלָמָה׳? שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹלְטִים שְׁאָר הָעַמִּים, הַקּוֹל נִפְסָק מִמֶּנָּה וְהִיא נֶאֱלֶמֶת. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים׳ (ירמיה לא, טו). ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע׳ - זוֹ יְרוּשָׁלַיִם לְמַעְלָה. ׳רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ׳ - כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בַּגָּלוּת, הִיא מְבַכָּה עֲלֵיהֶם שֶׁהִיא הָאֵם שֶׁלָּהֶם. ׳מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ׳ - מָה הַטַּעַם? ׳כִּי אֵינֶנּוּ׳ - ׳כִּי אֵינָם׳ הָיָה צָרִיךְ (לִכְתֹּב)! אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁבַּעְלָהּ הוּא קוֹל, הִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה וְלֹא הִתְחַבֵּר עִמָּה.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָכִי אִקְרֵי, רָחֵל. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳וּכְרָחֵל לִפְנִי גּוֹזְזֶיהָ נְאֱלָמָה׳ (ישעיה נג, ז). אֲמַאי ׳נְאֱלָמָה׳, דְּכַד שַׁלְטִין שְׁאַר עַמִּין, קָלָא אִתְפְּסָק מִינָהּ, וְהִיא אִתְאַלְּמַת. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים׳ (ירמיה לא, טו). ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע׳ - דָּא יְרוּשָׁלַיִם לְעֵילָּא. ׳רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ׳ - כָּל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל אִינּוּן בְּגָלוּתָא, אִיהִי מְבַכָּה עָלַיְיהוּ דְּאִיהִי אִימָּא דִּלְהוֹן. ׳מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ׳. מַאי טַעְמָא. ׳כִּי אֵינְנּוּ׳. ׳כִּי אֵינָם׳ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, בְּגִין דְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ קוֹל, אִסְתַּלָּק מִינָהּ, וְלָא אִתְחֲבָּר בַּהֲדָהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בכי רחל בכל דור גלות - וגרימת קול צעקה למצרים כנגדו

וּבֹא רְאֵה, לֹא שָׁעָה אַחַת הִיא בּוֹכָה עַל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בְּכָל זְמַן וּזְמַן שֶׁהֵם בַּגָּלוּת. וְלָכֵן הקב"ה גָּרַם לַמִּצְרִיִּים קוֹל, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְגוֹ'׳ (שמות יא, ו). וְהִזְמִין לָהֶם קוֹלוֹת אֲחֵרִים בְּאוֹתָם הַצְּפַרְדְּעִים שֶׁהֵרִימוּ קוֹלוֹת בִּמְעֵיהֶם, וְהָיוּ נוֹפְלִים בַּשְּׁוָקִים כְּמוֹ מֵתִים.

בלשון הזוהר

וְתָא חֲזֵי, לָאו שַׁעֲתָא חֲדָא, אִיהִי דְּבָכַת עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בְּכָל זִמְנָא וְזִמְנָא דְּאִנּוּן בְּגָלוּתָא. וּבְגִינֵי כַּךְ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּרַם לוֹן קָלָא לְמִצְרָאֵי, דִּכְתִּיב, ׳וְהָיְתָה צְעָקָה גְּדוֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְגוֹ'׳ (שמות יא, ו). וְזָמִין לוֹן קָלִין אַחֲרָנִין, בְּאִינּוּן עוּרְדְּעָנִין, דְּרָמָאן קָלִין בְּמֵעַיְיהוּ, וַהֲווּ נַפְלֵי בַּשְּׁוָקֵי כַּמֵּתִים.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ריבוי הצפרדעים ומסירותן לאש - לקאת פרעה ביותר

׳וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ׳ - הָיְתָה אַחַת וְהוֹלִידָה, וְהִתְמַלְּאָה הָאָרֶץ מֵהֶם. וְהָיוּ כֻלָּן מוֹסְרוֹת עַצְמָן לָאֵשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳וּבְתַנּוּרֶיךְ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךְ׳ - וּמָה הָיוּ אוֹמְרוֹת? ׳בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה׳ (תהלים סו, יב). וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ מָה אִכְפַּת לְמִצְרַיִם שֶׁכָּל אוֹתָן הַצְּפַרְדְּעִים נִכְנָסוֹת לָאֵשׁ? אֶלָּא כֻלָּן נִכְנָסוֹת לָאֵשׁ וְהוֹלְכוֹת בַּתַּנּוּר וְלֹא מֵתוֹת. וְאוֹתָן שֶׁמֵּתוֹת מֶה עָשׂוּ? לֶחֶם הָיָה בַּתַּנּוּר, וְנִכְנָסוֹת לְתוֹךְ הַלֶּחֶם וּמִתְבַּקְּעוֹת, וְיוֹצְאוֹת מֵהֶן אֲחֵרוֹת וְנִשְׁאָרוֹת לְתוֹךְ הַלֶּחֶם. בָּאוּ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, אוֹתָהּ פַּת הָפְכָה לִצְפַרְדֵּעַ בִּמְעֵיהֶם וְרוֹקְדוֹת, וּמְרימוֹת קוֹלוֹת עַד שֶׁהָיוּ מֵתִים, וְזֶה קָשֶׁה לָהֶם מֵהַכֹּל. בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךְ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךְ וְעַל מִטָּתֶךְ׳. פַּרְעֹה לָקָה רִאשׁוֹן מִכֻּלָּם, וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה ׳שֵׁם הָאֱלוֹהַּ מְבֹרָךְ מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם׳, שֶׁהוּא פּוֹקֵד מַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם בְּכָל מַה שֶּׁעוֹשִׂים.

בלשון הזוהר

׳וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ׳, חֲדָא הֲוָת, וְאוֹלִידַת, וְאִתְמַלְיָית אַרְעָא מִינַיְיהוּ. וַהֲווּ כֻּלְּהוּ מַסְרִין גַּרְמַיְיהוּ לְאֶשָּׁא, דִּכְתִּיב ׳וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ׳, וּמַאי הֲווֹ אָמְרוּ. ׳בָּאנוּ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה׳ (תהילים סו, יב). וְאִי תֵּימָא, אִי הֲכִי, מַאי אִיכְפָּת לְהוּ לְמִצְרָאֵי דְעֲאלִין לְאֶשָׁא כָּל אִינוּן עוֹרְדֵעַנִין. אֶלָּא כֻּלְהוּ עֲאלִין לְאֶשָׁא וְאֲזְלִין בְּתַּנוּרָא וְלָא מֵתִין. וְאִינוּן דְמֵתִּין מַאי קַא עַבְדֵי. נַהֲמָא הַוָה בְּתַּנוּרָא וְעֲאלִין בְּגוֹ נַהֲמָא וּמִתְבַּקְעִין, וְנַפְקֵי מִנַיְיהוּ אַחֲרָנִין וְאִשְׁתַאֲרִין בְּנַהָמָּא. אָתוּ לְמֵיכַל מִּינֵה הַהוּא פִּתָא, אִתְהַדְרוּ עוֹרְדֵעַנָיָיא בֵּמֶעֲיְיהוּ וְרַקְדָן וְרַמָּאן קַלִין עַד דְהַווּ מֵתִים, וְדָא קָשְׁיָיא לוֹן מִכֹּלָא. תָּא חָזֵי, כְּתִיב ׳וְשָׁרָץ הַיְאוֹר צְפַרְדֶעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתְךָ׳. פַּרְעֹה אִיהוּ אַלְקֵי קַדְמָאַה מִּכֻּלְהוּ וְיָתִּיר מִּכֻּלְהוּ, לֵיהוֵי ׳שְׁמֵיהּ דִי אֱלַהָא מְבֹרָךְ מִן עַלְמָא וְעַד עַלְמָא׳ דְהָוָה פָּקִיד עוֹבַדִין דִבְנֵי נָשָׁא בְכָל מָה דְעֲבְדֵי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שלושה מלכי פרעה - אברהם יוסף ומשה כנגדם

כָּתוּב ׳וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה׳ (בראשית יב, טו). פָּסוּק זֶה לִדְרָשָׁה הוּא בָּא. שְׁלֹשָׁה פַרְעֹה כָּאן. כנגד שלשה מלכים שמלכו במצרים מאז ועד יציאת ישראל, וכולם נקראו פרעה, שפירושו בלשון מצרי קיסר (רמ"ק) אֶחָד בְּאוֹתוֹ זְמַן,בימי אברהם (רא"ג) וְאֶחָד בִּימֵי יוֹסֵף,שאז נהנו המצרים מן השכינה מצד היסוד, כאומרו 'הא לכם זרע וזרעתם' (רמ"ק) וְאֶחָד בִּימֵי מֹשֶׁה שֶׁהִלְקָהוּ בְּמַקְלוֹ.במקל שראשו עב (רא"ג) ובימיו גלתה השכינה בעצם, וזהו 'ותקח האשה בית פרעה' (רמ"ק) (ס"א: הַפָּסוּק הַזֶּה כֻּלּוֹ הִתְקַיֵּם בְּפַרְעֹה הָרִאשׁוֹן, אֲבָל בְּשָׁעָה וְכוּ', וְהַפָּסוּק הַזֶּה הִתְקַיֵּם) פַּרְעֹה הָרִאשׁוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁנִּלְקְחָה שָׂרָה אֵלָיו, רָמַז לְאָמָּנִים וְצִיְּרוּ בְּחַדְרוֹ אֶת דְּמוּתָהּ עַל מִטָּתוֹ בַּכֹּתֶל, לֹא נָחָה דַעְתּוֹ עַד שֶׁעָשׂוּ אֶת דְּמוּתָהּ שֶׁל שָׂרָה עַל לוּחַ עֵץ, וּכְשֶׁהָיָה עוֹלֶה לְמִטָּתוֹ, הֶעֱלָה אוֹתָהּ עִמּוֹ. כָּל מֶלֶךְ שֶׁבָּא אַחֲרָיו הָיָה רוֹאֶה אוֹתוֹ דְיוֹקָן מְצֻיָּר בְּצִיּוּר, וְהָיוּ נִכְנָסִים לְפָנָיו בַּדְּחָנִים, וּכְשֶׁעוֹלֶה לְמִטָּתוֹ הָיָה נֶהֱנֶה מֵאוֹתוֹ צִיּוּר. לָכֵן הַמֶּלֶךְ לָקָה כָּאן יוֹתֵר מֵהַכֹּל. (בֹּא וּרְאֵה) הַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךְ וְעַל מִטָּתֶךְ׳. וְאַחַר כָּךְ ׳וּבְבֵית עֲבָדֶיךְ וּבְעַמֶּךְ׳. וּבְכֻלָּם לֹא כָתוּב עַל מִטָּתָם, אֶלָּא רַק לוֹ לְבַדּוֹ.

בלשון הזוהר

כְּתִיב ׳וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אוֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה׳ (בראשית יב, טו). הַאי קְרָא לִדְּרָשָׁא הוּא דְּאָתָא. תְּלַת פַרְעֹה הָכָא. חַד, בְּהַהוּא זִמְנָא, וְחַד, בְּיוֹמוֹי דְּיוֹסֵף, וְחַד, בְּיוֹמוֹי דְּמֹשֶׁה דְּאַלְקֵי בְּקוֹלְפוֹי. (ס"א: האי קרא כלא אתקיים בפרעה קדמאה אבל בשעתא וכו' והאי קרא אתקיים) פַּרְעֹה קַדְמָאָה, בְּשַׁעֲתָה דְּאִתְנְסִיבַת שָׂרָה לְגַבֵּיהּ, רָמַז לְאוּמָנִין, וְצִיְּירוּ הַהוּא דִּיּוּקְנָא בְּאִדָּרֵיהּ עַל עַרְסֵיהּ בְּכוֹתָלָא, לָא נָח דַּעְתֵּיהּ עַד דְּעָבְדוּ דִּיּוּקְנָא דְּשָׂרָה בִּנְסִירוּ, וְכַד סָלִיק לְעַרְסֵיהּ, סָלִיק לָהּ עִמֵּיהּ. כָּל מַלְכָּא דְּאָתָא אֲבַתְרֵיהּ, הֲוָה חָמֵי הַהוּא דִּיּוּקְנָא מְצַיְּירָא צִיּוּרָא, וַהֲווּ עָאלִין קָמֵיהּ בְּדִיחִין, כַּד סָלִיק לְעַרְסֵיהּ הֲוָה אִתְהֲנֵי בְּהַהוּא צִיּוּר. בְּגִין כַּךְ, מַלְכָּא אַלְקֵי הָכָא יַתִּיר מִכֹּלָּא. (תָּא חֲזֵי) הַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ׳. וּלְבָתַר, ׳וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ׳. וּבְכֻלְּהוּ לָא כְּתִיב עַל מִטָּתָם, אֶלָּא לֵיהּ בִּלְחוֹדֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כל הנחלים הולכים אל הים - קפיאה והפשרה בתוקף הדרום

רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת׳ (קהלת א, ז) - פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר וְאָמְרוּ אוֹתוֹ הַחֲבֵרִים. אֲבָל בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁאוֹתָם נְחָלִים נִכְנָסִים לְתוֹךְ הַיָּם, וְהַיָּם לוֹקֵחַ אוֹתָם וְשׁוֹאֵב אוֹתָם לְתוֹכוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁקּוֹפְאִים הַמַּיִם בְּתוֹךְ הַיָּם, וְאוֹתוֹ הַקֶּרַח שׁוֹאֵב אֶת כָּל הַמַּיִם שֶׁנִּכְנָסִים בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יוֹצְאִים הַמַּיִם בְּתֹקֶף שֶׁל הַדָּרוֹם, וּמַשְׁקֶה אֶת כָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי׳ (תהילים קד, יא). וּבֹא רְאֵה, יָם שֶׁקּוֹפֵא שׁוֹאֵב אֶת כָּל הַמַּיִם וּמַפְשִׁיר בְּכֹחַ הַדָּרוֹם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינֶנּוּ מָלֵא, וְנֶאֱמַר.

בלשון הזוהר

ר' אַבָּא פָּתַח, ׳כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מָקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הוֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת׳ (קהלת א, ז). הַאי קְרָא אִתְּמַר, וְאַמְרֵי לֵיהּ חַבְרַיָּיא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, כַּד אִינּוּן נָחֲלִין עָאלִין לְגוֹ יַמָּא, וְיַמָּא נָקִיט לוֹן, וְשָׁאִיב לוֹן בְּגַוֵּיהּ, בְּגִין דְּקָפָאן מַיָּא בְּגוֹ יַמָּא, וְהַהוּא גְלִידִי שָׁאִיב כָּל מַיָּא דְּעָאלִין בֵּיהּ, וּלְבָתַר נָפְקִין מַיָּא בְּתּוּקְפָא דְּדָרוֹם, וְאַשְׁקֵי יַת כָּל חֵיוַת בָּרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי׳ (תהילים קד, יא). וְתָא חֲזֵי, יַמָּא דְּקָפָא שָׁאִיב כָּל מַיָּא, וְאִשְׁתְּרֵי בְּתּוּקְפָא דְּדָרוֹם, כְּמָה דְּאִתְּמַר, וּבְגִין כַּךְ אֵינֶנּוּ מָלֵא, וְאִתְּמַר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שם הם שבים ללכת - נהר עדן וזוגיות צפון ודרום

וַהֲרֵי הִתְעוֹרְרוּ בוֹ הַחֲבֵרִים, ׳אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת׳ (קהלת א, ז) - מָה הַטַּעַם ׳הֵם שָׁבִים׳? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן לֹא פוֹסֵק לְעוֹלָמִים, וְהוּא מוֹצִיא תָּמִיד מַיִם לַיָּם, וְעַל זֶה הַמַּיִם ׳שָׁבִים לָלָכֶת׳, וְשָׁבִים, וְהוֹלְכִים וְשָׁבִים, וְלֹא פוֹסְקִים לְעוֹלָמִים. וּכְשֶׁהוּא שָׁב לָלֶכֶת, כְּדֵי לָלֶכֶת לְהַשְׁקוֹת אֶת הַכֹּל, וּבָאָה רוּחַ צָפוֹן וְהַמַּיִם קוֹפְאִים, וְרוּחַ הַדָּרוֹם שֶׁהִיא חֲמִימָה, (ס"א: מַפְשִׁירָה) מַטִּילָה אוֹתָם לָלֶכֶת לְכָל צַד. וְעַל זֶה הַיָּם הַזֶּה יוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ, וּבִשְׁבִילָם הוּא עוֹמֵד, וָאֳנִיּוֹת הוֹלְכוֹת וְנוֹסְעוֹת לְכָל צַד.

בלשון הזוהר

וְהָא אִתְּעָרוּ בֵּיהּ חַבְרַיָּיא. ׳אֶל מָקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הוֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת׳ (קהלת א, ז). מַאי טַעֲמָא ׳הֵם שָׁבִים׳. בְּגִין דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן לָא פָּסִיק לְעָלְמִין, וְהוּא אַפִּיק תָּדִיר מַיָּא לְיַמָּא, וְעַל דָּא, מַיִין שָׁבִין לָלֶכֶת, וְתָבִין, וְאַזְלִין וְתָבִין, וְלָא פָּסְקִין לְעָלְמִין. וְכַד אִיהוּ תָּב לָלֶכֶת, בְּגִין לְמֵהַךְ לְאַשְׁקָאָה לְכֹלָּא, וְאָתֵי רוּחַ צָפוֹן וְקָפֵי מַיָּא, וְרוּחָא דְּדָרוֹם דְּאִיהוּ חֲמִימָא, (ס"א: שָׁרֵי) שָׁדֵּי לוֹן לְמֵהַךְ לְכָל סְטָר. וְעַל דָּא, הַאי יַמָּא יָתִיב בֵּין תְּרֵי סִטְרֵי אִלֵּין, וּבְגִינַיְיהוּ קַיְּימָא, וְאַרְבִין אַזְלִין וְנַטְלִין לְכָל סְטָר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

התעוררות המלך למטרוניתא בחצות - צפון ודרום ושירת הבוקר

בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא לְמִטָּתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, רוּחַ צָפוֹן מִתְעוֹרֶרֶת, שֶׁהִיא מְעוֹרֶרֶת חֲבִיבוּת לַמַּטְרוֹנִיתָא, שֶׁאִלְמָלֵא רוּחַ הַצָּפוֹן אֵין מִתְחַבֵּר הַמֶּלֶךְ עִמָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁמִּצָּפוֹן מַתְחִילָה חֲבִיבוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי׳ (שיר השירים ב, ו). וְדָרוֹם מְחַבֵּק בְּאַהֲבָה, שֶׁכָּתוּב ׳וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳. וְאָז כַּמָּה בַּדְּחָנִים מְעוֹרְרִים שִׁירָה עַד שֶׁבָּא הַבֹּקֶר, שֶׁכָּתוּב ׳בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים׳ (איוב לח, ז). וּכְשֶׁבָּא הַבֹּקֶר, כָּל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים אוֹמְרִים שִׁירָה, וְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ כֵן לְמַטָּה, שֶׁכָּתוּב ׳הַמַּזְכִּירִים אֶת יהו"ה אַל דֳּמִי לָכֶם׳ (ישעיה סב, ו-ז). ׳אַל דֳּמִי לָכֶם׳ - לְמַטָּה דַּוְקָא. (בַּלַּיְלָה) כְּשֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, אוֹתָם שֶׁתְּשׁוּקָתָם לְהַזְכִּיר תָּמִיד אֶת הקב"ה, לֹא נוֹתְנִים שֵׁנָה לַלֵּב, וְעוֹמְדִים לְהַזְכִּיר אֶת הקב"ה. כְּשֶׁעוֹלֶה הַבֹּקֶר, מַקְדִּימִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמְשַׁבְּחִים אֶת הקב"ה. וְכֵן אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, וְכֵן בַּלַּיְלָה כְּשֶׁנֶּחְשָׁךְ וְנִדְבָּק הַלַּיְלָה בַּחֹשֶׁךְ וְלָן הַשֶּׁמֶשׁ. וְעַל אֵלֶּה כָּתוּב ׳הַמַּזְכִּירִים אֶת יהו"ה אַל דֳּמִי לָכֶם׳. וְזֶה עַם יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כַּד מַלְכָּא, אָתֵי לְעַרְסֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְפְּלִיג לֵילְיָא, רוּחָא דְּצָפוֹן אִתְּעַר, דְּאִיהוּ אִתְּעַר חֲבִיבוּתָא לְגַבֵּי מַטְרוֹנִיתָא, דְּאִלְמָלֵא אִתְעָרוּתָא דְּצָפוֹן, לָא אִתְחֲבָּר מַלְכָּא בַּהֲדָהּ, בְּגִין דְּצָפוֹן שָׁארֵי חֲבִיבוּתָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר, ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי׳ (שיר השירים ב, ו). וְדָרוֹם חָבִיק בִּרְחִימוּ דִּכְתִּיב ׳וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳. כְּדֵין כַּמָּה בְּדִיחִין מִתְעָרִין שִׁירָתָא, עַד דְּאָתֵי צַפְרָא, דִּכְתִּיב ׳בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹּקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלהִים׳ (איוב לח, ז). וְכַד אָתֵי צַפְרָא, כֻּלְּהוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי אַמְרֵי שִׁירָתָא, וְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְונָא דָּא לְתַתָּא, דִּכְתִּיב, ׳הַמַּזְכִּירִים אֶת יהו"ה אַל דֳּמִי לָכֶם׳ (ישעיהו סב, ו-ז). ׳אַל דֳּמִי לָכֶם׳ - לְתַתָּא דַּיְיקָא. (בלילה) כַּד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא, אִינּוּן דְּתִיאוּבְתָּא דִּילְהוֹן לְאַדְכְּרָא תָּדִיר לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא יָהֲבֵי שְׁכִיבוּ לְלִבָּא, וְקַיְימִין לְאַדְכְּרָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כַּד סָלִיק צַפְרָא מַקְדִּימִין לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, וּמְשַׁבְּחָאן לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכֵן בָּתַר פַּלְגּוּת יוֹמָא. וְכֵן בְּלֵילְיָא, כַּד אִתְחֲשָׁךְ וְאִתְדְּבַק לֵילְיָא בְּחָשׁוֹכָא, וּבַת שִׁמְשָׁא. עַל אִלֵּין כְּתִיב ׳הַמַּזְכִּירִים אֶת יהו"ה אַל דֳּמִי לָכֶם׳. וְדָא עַמָּא קַדִּישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

צפרדעי מצרים כמשל לישראל שאינם שוככים - ומיתת הילדים

וְלָכֵן הִזְכִּירָם הקב"ה בְּמִצְרַיִם וְעָלָה עַל פַּרְעֹה, אֵלּוּ שֶׁלֹּא שׁוֹכְכִים יוֹמָם וָלַיְלָה, וּמִי הֵם? צְפַרְדְּעִים, שֶׁקּוֹלָם לֹא שׁוֹכֵךְ תָּמִיד, מִשּׁוּם שֶׁהֶחֱזִיק בָּעָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלֹּא שׁוֹכְכִים יָמִים וְלֵילוֹת לְשַׁבֵּחַ אֶת הקב"ה. וְלֹא הָיָה אִישׁ בְּמִצְרַיִם שֶׁיָּכֹל לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה. וּמֵהֶם נִשְׁחֲתָה הָאָרֶץ. וּמִקּוֹלָם הָיוּ יוֹנְקִים וִילָדִים קְטַנִּים מֵתִים. וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ לֹא יָכְלוּ לַהֲרֹג אוֹתָם? אֶלָּא אִם הֵרִים אָדָם מַקֵּל אוֹ אֶבֶן לַהֲרֹג אַחַת, הִתְבַּקְּעָה וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שֵׁשׁ מִתּוֹךְ מֵעֶיהָ, וְהוֹלְכוֹת וּמְקַלְקְלוֹת אֶת הָאָרֶץ עַד שֶׁהָיָה מֵהַנִּמְנָע לִקְרַב אֲלֵיהֶם.

בלשון הזוהר

וְעַל דָּא, אַדְכַּר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, וְסָלִיק עַל פַּרְעֹה, אִלֵּין דְּלָא מִשְׁתַּכְּכֵי יְמָמָא וְלֵילְיָא, וּמַאן אִינּוּן. אוּרְדְּעַנְיָא, דְּקַלֵהוֹן לָא מִשְׁתְּכַךְ תָּדִיר, בְּגִין דְּאַתְקִיף בְּעַמָּא קַדִּישָׁא, דְּלָא מִשְׁתַּכְּכֵי יְמָמָא וְלֵילֵי, לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְלָא הֲוָה בַּר נָשׁ בְּמִצְרַיִם, דְּיָכִיל לְמִשְׁתָּעֵי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. וּמִנַּיְיהוּ אִתְחַבְּלָת אַרְעָא. וּמִקַּלֵּהוֹן הֲווֹ יְנוֹקִין וְרַבְיָין מֵתִין. וְאִי תֵּימָא הֵיךְ לָא יַכְלִין לְקָטְלָא לוֹן. אֶלָּא, אִי אֲרִים בַּר נָשׁ חוּטְרָא, אוֹ אֲבָנָא, לְקָטְלָא חֲדָא, אִתְבַּקְעַת, וְנָפְקִין שִׁית מִינָהּ, מִגּוֹ מְעָהָא, וְאַזְלֵי וְטַרְטָשֵׁי בְּאַרְעָא, עַד דְּהֲוֵי, מִתְמַנָע לְמִקְרָב בְּהוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

נהרות היוצאים מהים העליון - חלק הממונה על מצרים

קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. בֹּא וּרְאֶה כַּמָּה נְהָרוֹת, צינורות, ו כַּמָּה יְאוֹרִיםכוחות יוֹצְאִיםנמשכים לשאוב שפע לתחתונים מִתּוֹךְ הַיָּם הָעֶלְיוֹן, המלכות, כְּשֶׁנִּמְשָׁכִים וּמַפְשִׁירִים הַמַּיִם מי השפע שהיו קפואים ושמורים בה, וע"י הפשרתם [שנעשית ע"י תוספת מים מן החסד העליון ובכך מתמתקים דיני המלכות מקפאונם] וע"כ כך וּמִתְחַלְּקִים כַּמָּה נְחָלִיםשפע הארה מים העליון לְכַמָּה צְדָדִים, הנהגות התלויות בכל שר מאוה"ע כפי ענינם, לְכַמָּה יְאוֹרִים, כוחות ושיעור השפע בכמות ובאיכות, ו לְכַמָּה נְהָרוֹת. וצינורות של שפע כפי כח וענין קבלתם של כל מקום ומקום. ובכאן צריך ליתן לב לדעת החילוק בהבחנת מי מצרים משאר המימות, כי הַחֵלֶק שֶׁלשר ה הַמְמֻנֶּה שֶׁל צַד מִצְרַיִם הֵם הַמַּיִם הַמְרַחֲשִׁים הָאֵלֶּה, שמתכונתם וסגולתם משריצים את הצפרדעים, שֶׁאֵין לְךְ מַיִם שֶׁיּוֹצְאִים מִתּוֹךְ הַיָּם שֶׁלֹּא מוֹצִיאִים דָּגִים לְמִינֵיהֶם. שאין המים שוים וכפי (בר"ר ה). ובכל מקום ומקום סגולת ותכונת המים שונה להוציא הימנה דגים שונים כפי ענין המים שבאותו המקום.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כַּמָּה נָהֲרִין, כַּמָּה יְאוֹרִין, נַפְקָא מִגּוֹ יַמָּא עִלָּאָה, כַּד אִתְמַשְּׁכָן וּמִשְׁתְּרָן מַיָּא, וּמִתְפַּלְגִין כַּמָּה נְחָלִין, לְכַמָּה סִטְרִין, לְכַמָּה יְאוֹרִין, לְכַמָּה נָהֲרִין. וְחוּלָקָא דִּמְמָנָא דְּסִטְרָא דְּמִצְרַיִם אִינּוּן מַיִין ׳מְרַחֲשָׁן אִלֵּין, דְּלֵית לָךְ מַיִין דְּנָפְקִין מִגּוֹ יַמָּא, דְּלָא מַפְקֵי נוּנִין לְזִינִין׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הדגים כשליחי חכמה - מים מגדלים חכמים או טפשים

מִי הֵם ׳הַדָּגִים׳? וכאן צריך להתבונן אותם אשר ענינם משתנה לפי ענין המים שבכל מקום? אלא אלו הם אוֹתָם שְׁלִיחִיםמלאכים-- העושים שליחותם בָּעוֹלָםשהם מְמֻנִּיםשכל ענינם וכוחם מכח ולצורך אותו מינוי שנתמנו בעבורו כדי לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן אֲדוֹנָם,והם מְמֻנִּים בְּרוּחַ שֶׁל חָכְמָה. להשפיע רוח חכמה לראויים לה. וְעַל זֶהומשום כך שָׁנִינוּ, יֵשׁ מַיִם מְגַדְּלִים חֲכָמִים, היינו מצד הארת רוח חכמה גדולה הנצרכת להם לפי ענינם, וְיֵשׁ מַיִם מְגַדְּלִים טִפְּשִׁים, כי לפי מינוים אינם צריכים לרוח חכמה, לְפִי אוֹתָם נְהָרוֹת שֶׁמִּתְחַלְּקִים לְכָל הַצְּדָדִים. כנגד כל שר של כל אומה ואומה.

בלשון הזוהר

מַאן אִינּוּן ׳נוּנִין׳. אִינּוּן שְׁלִיחָן בְּעָלְמָא, מְמָנָן לְמֶעְבַּד רְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן, מְמָנָן בְּרוּחָא דְּחָכְמְתָא. וְעַל דָּא תָּנֵינָן, אִית מַיִין מְגַדְּלִין חַכִּימִין. וְאִית מַיִין מְגַדְּלִין טִפְּשִׁין. לְפוּם אִינּוּן נָהֲרִין דְּמִתְחַלְּקִין לְכָל סִטְרִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

נהרות מצרים ועשר דרגות הכישוף שגידלו

ודורש אל המתיםוכאן אצל מצרים לא היה כשאר מימות ונהרות שבעולם, שוְכָאן נַהֲרוֹת מִצְרַיִם מְגַדְּלִים בַּעֲלֵי כְשָׁפִים, דָּגִיםחזקים בְּסוּגִים- שׁוֹנִים, חזקים וקשורים, שכוחם אמיץ ואחיזתם קבועה באותן עשר דרגין. מתוך שהיו קשורים בְּעֶשֶׂר דְּרָגוֹת שֶׁל כְּשָׁפִים, שֶׁכָּתוּבא. ׳קוֹסֵם,ב. ג. קְסָמִים,ד. מְעוֹנֵן,ה. וּמְנַחֵשׁ,ו. וּמְכַשֵּׁף,ז. וְחוֹבֵר, חָבֶר,ח. וְשׁוֹאֵל אוֹב,ט. וְיִדְּעוֹנִי,י. וְדוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים׳ועי' זוה"ק וישלח קסז.) (דברים יח, י-יא) - הֲרֵי עֲשָׂרָה מִינִים שֶׁל חָכְמַת הַמְּכַשְּׁפִים. שנהר מצרים היה מוציא מעשרה כוחות של הקליפות המלמדים כשפים וחרשים.

בלשון הזוהר

וְהָכָא נַהֲרֵי דְּמִצְרָאֵי, מְגַדְּלִין מָארֵי דְּחָרָשִׁין, נוּנִין בְּסִיטִין, קְפִיטִין בְּעֶשֶׂר דַּרְגִּין דְּחָרָשִׁין, דִּכְתִּיב, ׳קוֹסֵם, קְסָמִים, מְעוֹנֵן, וּמְנַחֵשׁ, וּמְכַשֵּׁף, וְחוֹבֵר חָבֶר, וְשׁוֹאֵל אוֹב, וְיִדְּעוֹנִי, וְדוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים׳ (דברים יח, י-יא). הָא עֶשֶׂר זִינִין דְּחָכְמְתָא דְּחָרָשַׁיָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בלבול נהרות מצרים באצבע הקב"ה - מניעת דגי החכמה

ולפי שגזרה חכמתו יתברך כי לעולם תפעל הסיבה מגזירת המסובב, ואם יש כח בסגולת 'מים דמרחשן' להוציא צפרדעים הרי שמצד סדרי ההנהגה מוכרחים לצאת, לפיכך נתערב כביכול הקב"ה בסדרי ההנהגה וּבְאוֹתוֹה זְמַן הוֹשִׁיט הקב"ה אֶצְבַּע שֶׁלּוֹהמורה על הנהגה הנקראת 'אצבע אלוהים'- וּבִלְבֵּל אוֹתָם נְחָלִים וּנְהָרוֹת שֶׁל מִצְרַיִם, שהרי משם היתה כל חכמתם והנהגתם, וע"י כך וְנִמְנְעוּ אוֹתָם הַדָּגִים שֶׁל הַחָכְמָה שֶׁלָּהֶם. להיווצר מהם. ובלבל ענינם בשתי הבחנות, א. אֶחָד הִתְהַפֵּךְ לְדָם, ובכך לא יכלו הדגים לקבל כוחם מן המים. ב. וְאֶחָד שֶׁהֶעֱלוּ הַדָּגִיםהצפרדעים קוֹלוֹת (שֶׁכָּל הַדָּגִים תְּלוּיִים) בְּלִי תוֹעֶלֶת, שהעלו הצפרדעים קולות שלא ניתן היה ללמוד מהם דעות וחכמות. כי ענין צפרד"ע הוא צפ"ר דעה, ובעלי החכמה יש להם היכולת להבין וללמוד אף מתוך קולותיהם ענינים התלויים בחכמה, אלא שבאותו הזמן כיון שהושיט הקב"ה אצבע שלו נשתנו הסדרים וקולותיהם היו ללא תועלת. ועל ידי כך וְלֹא בָאָה עֲלֵיהֶם רוּחַ שֶׁל אוֹתָן חָכְמוֹת.הרי שנתבאר מדברי הזוה"ק כי במימי היאור של מצרים היו כל אותם י' הבחנות של כתרים תחתונים דקליפה. ומשום כך הזהירה תורה כי לא ימצא בך אף אחד מכל אותם קלקולים. ולפי שכנגדן עשר קליפות, נמנו כאן עשרה, וכל האזהרות שבפרשה לעקור אחיזתן, שלא תחזור חכמת מצרים ותאחז בישראל

בלשון הזוהר

וּבְהַהוּא זִמְנָא, אוֹשִׁיט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶצְבְּעָא דִּידֵיהּ, וּבַלְבֵּל אִינּוּן נְחָלִין נַהֲרִין דְּמִצְרָאֵי, וְאִתְמְנָעוּ אִינּוּן נוּנֵי דְּחָכְמְתָא דִּילְהוֹן. חַד אִתְהַפַּךְ לְדָמָא, וְחַד דְּסָלִיקוּ נוּנֵי קָלִין, (דכולהו נונין תליין) בְּלֹא תּוֹעַלְתָּא, וְלָא אָתֵי עָלַיְיהוּ רוּחָא דְּאִינּוּן חָכְמְתָן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עירוב חכמת מצרים - מכת ערוב כבלבול מיני החכמה

עָרֹב - כְּאוֹתָהּ דֻּגְמָא, שֶׁעִרְבֵּב לָהֶם מִינֵי חָכְמָה שֶׁלָּהֶם, וְלֹא יָכְל לְהִדָּבֵק, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ שֶׁאֵלֶּה שֶׁנִּמְצְאוּ בָּאָרֶץ, מַשְׁחִיתִים אוֹתָם בָּאָרֶץ וּמַשְׁחִיתִים אֶת דַּרְכֵיהֶם. עָרֹב, מַה זֶּה ׳עָרֹב׳? - עִרְבּוּבְיָא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּבֶגֶד כִּלְאַיִם׳ (ויקרא יט, יט). עֵרוּבִין - ׳שָׂדְךְ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם׳ (ויקרא יט, יט) - מִינִים רַבִּים בַּהֲרָמַת יָד.

בלשון הזוהר

עָרוֹב: כִּי הַאי גַּוְונָא, דְּעִרְבֵּב לוֹן זִינֵי דְּחָכְמְתָא דִּילְהוֹן, וְלָא יַכְלִין לְאִתְדַּבְּקָא, וְלא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ דְּהָנֵי דְּאִשְׁתְּכָחוּ בְּאַרְעָא, מְחַבְּלָן לוֹן בְּאַרְעָא, וּמְחַבְּלָן אוֹרְחַיְיהוּ. עָרוֹב, מַאי ׳עָרוֹב׳. עִרְבּוּבְיָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּבֶגֶד כִּלְאַיִם׳ (ויקרא יט, יט). עִרוּבִין: ׳שָׂדְךָ לֹא תִּזְרַע כִּלְאָיִם׳ (ויקרא יט, יט) - זִינִין סַגִּיאִין בְּאָרָמוּת יְדָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בלבול כוחות מצרים ביד אחת - ואבדה חכמת חכמיה

בֹּא רְאֵה כַּמָּה כֹּחוֹת הִתְעוֹרְרוּ לְמַעְלָה כְאֶחָד, וּבִלְבֵּל אוֹתָם הקב"ה כְּאֶחָד כְּדֵי לְבַלְבֵּל אֶת הַכֹּחַ הַתַּקִּיף שֶׁלָּהֶם לְמַעְלָה. וְכָל אוֹתָן גְּבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הקב"ה בְּמִצְרַיִם, בְּיָד אַחַת זֶה הָיָה, שֶׁהֵרִים יָדוֹ עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּמִשָּׁם אָבְדָה חָכְמַת מִצְרַיִם, שֶׁכָּתוּב ׳וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר׳ (ישעיהו כט, יד).

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כַּמָּה חֵילִין אִתְעָרוּ לְעֵילָּא כְּחַד, וּבַלְבֵּל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּחֲדָא, בְּגִין לְבַלְבְּלָא חֵיילַיְיהוּ תַּקִּיפָא לְעֵילָּא. וְכָל אִינּוּן גְּבוּרָן דְּעָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, בִּידָא חֲדָא הֲוָה, דְּאָרִים יְדֵיהּ עָלַיְיהוּ, לְעֵילָּא וְתַתָּא, וּמִתַּמָּן אִתְאֲבִידַת חָכְמְתָא דְּמִצְרַיִם, דִּכְתִּיב, ׳וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבוֹנָיו תִּסְתַּתָּר׳ (ישעיהו כט, יד).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

וסכסכתי מצרים במצרים - ערבוב חיילות מעלה ומטה

וּבֹא רְאֵה, כָּתוּב ׳וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם׳ (ישעיהו יט, ב). מִצְרַיִם - לְמַעְלָה, בְּמִצְרַיִם - לְמַטָּה. מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָם חֲיָלוֹת לְמַעְלָה מְמֻנִּים עַל הַחֲיָלוֹת שֶׁל מַטָּה, וְהִתְעָרְבוּ כֻלָּם. הִתְעָרְבוּ לְמַעְלָה, שֶׁלֹּא הָיוּ הַמִּצְרִים יְכוֹלִים לְהִתְקַשֵּׁר לְכִשְׁפֵיהֶם, בְּאוֹתָם מְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ מִתְקַשְּׁרִים בַּהַתְחָלָה, שֶׁהֲרֵי הִתְבַּלְבְּלוּ. וְעַל זֶה הֵבִיא עֲלֵיהֶם עָרֹב, חַיּוֹת שֶׁהָיוּ מְעֹרָבוֹת זֶה בָּזֶה. ׳כִּנִּים׳ - שֶׁעָלָה עֲפַר הָאָרֶץ. וּבֹא רְאֵה, כָּל פְּרִי שֶׁנּוֹלָד בָּאָרֶץ, מֵחַיִל שֶׁלְּמַעְלָה מְמֻנֶּה שֶׁנִּזְרַע עָלֶיהָ הוּא, וְהַכֹּל הָיָה כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה.

בלשון הזוהר

וְתָא חֲזֵי, כְּתִיב, ׳וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם׳ (ישעיהו יט, ב). מִצְרַיִם לְעֵילָּא, בְּמִצְרַיִם לְתַתָּא. בְּגִין דְּאִינּוּן חֵילִין לְעֵילָּא, מְמָנָן עַל חֵילִין דִּלְתַתָּא, וְאִתְעָרְבוּ כֻּלְּהוּ. אִתְעָרְבוּ לְעֵילָּא, דְּלָא הֲווֹ מִצְרָאֵי יַכְלֵי לְאִתְקַשְּׁרָא בְּחָרָשַׁיְיהוּ, בְּאִינּוּן דּוּכְתֵּי דַּהֲווֹ מִתְקַשְּׁרֵי בְּקַדְמִיתָא, דְּהָא אִתְבַּלְבָּלוּ. וְעַל דָּא אַיְיתֵי עָלַיְיהוּ עָרוֹב, חִיוָון דַּהֲווֹ מִתְעָרְבֵי דָּא בְּדָא. ׳כִּנִּים׳, דְּסַלְּקָא עַפְרָא דְּאַרְעָא. וְתָא חֲזֵי, כָּל אִיבָא דְּאִתְיְלִידַת בְּאַרְעָא, מֵחֵילָא דִּלְעֵילָּא מְמָנָא דְּאִזְדְּרַע עָלָה אִיהוּ, וְכֹלָּא הֲוָה כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שבעה רקיעים ושבע ארצות כגלדי בצלים

וּבֹא רְאֵה, שִׁבְעָה רְקִיעִים עָשָׂה הקב"ה, כְּמוֹ זֶה שֶׁבַע אֲרָצוֹת. וְאוֹתָם תְּחוּמִים שֶׁנִּפְרָדִים בִּמְקוֹמָם. שִׁבְעָה רְקִיעִים לְמַעְלָה, שִׁבְעָה תְחוּמֵי אֶרֶץ לְמַעְלָה, כְּמוֹ כֵן לְמַטָּה נִפְרָדוֹת הַדְּרָגוֹת, שִׁבְעָה רְקִיעִים, וְשִׁבְעָה תְחוּמֵי אֶרֶץ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים, בְּשֶׁבַע אֲרָצוֹת כְּגִלְדֵי בְצָלִים זֶה עַל זֶה.

בלשון הזוהר

וְתָא חֲזֵי, שִׁבְעָה רְקִיעִין עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּגַוְונָא דָּא שִׁבְעָה אַרְעָאן. וְאִינּוּן תְּחוּמִין דְּמִתְפָּרְשָׁן בְּדוּכְתַּיְיהוּ. ז' רְקִיעִין לְעֵילָּא, שִׁבְעָה תְּחוּמֵי אַרְעָא לְעֵילָּא, כְּהַאי גַּוְונָא לְתַתָּא מִתְפָּרְשָׁן דַּרְגִּין, ז' רְקִיעִין, וְז' תְּחוּמֵי אַרְעָא. וְהָא אוּקְמוּהוּ חַבְרַיָּיא, בְּז' אַרְעִין כְּסוּפְטָא דָּא עַל דָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שבעים ממונים על שבעים העמים סביב ארץ הקודש

וְאוֹתָם שִׁבְעָה תְחוּמִים שֶׁל הָאָרֶץ לְמַעְלָה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד (נִפְרָדִים לְשִׁבְעִים ממגים) נִפְרָדִים לַעֲשָׂרָה, וְהֵם מִתְחַלְּקִים לְשִׁבְעִים מְמֻנִּים שֶׁמְּמֻנִּים עַל שִׁבְעִים עַמִּים. וְאוֹתָהּ אֶרֶץ תְּחוּם לְכָל עַם וְעַם סְבִיב הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שיר השירים ג, ז) - וַעֲשָׂרָה בְּתוֹכָם טְמוּנִים, וְהֵם שִׁבְעִים שֶׁסּוֹבְבִים אֶת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. וְזֶהוּ לְמַעְלָה כְּמוֹ זֶה לְמַטָּה.

בלשון הזוהר

וְאִינּוּן ז' תְּחוּמֵי אַרְעָא לְעֵילָּא, כָּל חַד וְחַד (מתפרשאן לשבעין ממנן) מִתְפָּרְשָׁן לְעֶשֶׂר, וְאִינּוּן מִתְפָּלְּגָאן לְע' מְמָנָן, דִּמְמָנָן עַל שִׁבְעִין עַמִּין. וְהַהוּא אַרְעָא, תְּחוּמָא דְּכָל עַמָּא וְעַמָּא, סַחֲרָא לְאַרְעָא קַדִּישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הִנִּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שיר השירים ג, ז) וַעֲשָׂרָה בְּגַוַויְיהוּ טְמִירִין, וְאִינּוּן ע' דְּסַחֲרָן אַרְעָא קַדִּישָׁא. וְדָא הוּא לְעֵילָּא, כְּגַוְונָא דָּא לְתַתָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יבוש תחום מצרים באש - הולדת הכנים מעפר הארץ

וּבֹא רְאֵה, אוֹתָהּ אֶרֶץ הַתְּחוּם שֶׁל חֵלֶק מִצְרַיִם, בְּאוֹתוֹ זְמַן הוֹשִׁיט הקב"ה אֶצְבָּעוֹ, וְנוֹלְדוֹ לַהֲבוֹת אֵשׁ בְּאוֹתוֹ תְחוּם, וְהִתְיַבְּשׁוּ כָּל אוֹתָם תְּחוּמִים שֶׁמְּרֻכָּכִים בְּמַיִם. וְכָל הַיָּרֹק שֶׁל הַמַּיִם שֶׁנּוֹבְעִים אָז לְמַטָּה, נִרְאוּ הַכִּנִּים מֵעֲפַר הָאָרֶץ.

בלשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי, הַהוּא אַרְעָא, תְּחוּמָא דְּחוּלָקָא דְּמִצְרָאֵי, בְּהַהוּא זִמְנָא, אוֹשִׁיט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶצְבְּעָא דִּילֵיהּ, וְאִתְיְלִידוּ טַפְסִירִין בְּהַהוּא תְּחוּמָא, וְאִתְיְבָשׁוּ כָּל אִינּוּן תְּחוּמִין דְּרַכִּיכוּ מַיָּא. וְכָל יְרוֹקָא דְּמַיִין דְּנַבְעִין, כְּדֵין לְתַתָּא, אִתְחֲזִיאוּ קִלְמִין מֵעַפְרָא דְּאַרְעָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ימין ה' תרעץ אויב - אהרן המכה כרמז לנקמת רומי

וַהֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁאַהֲרֹן הָיָה מַכֶּה. אֲבָל מִשּׁוּם זֶה אַהֲרֹן הָיָה מַכֶּה, לְהַרְאוֹת שֶׁיְּמִינוֹ שֶׁל הקב"ה שׁוֹבֶרֶת שׂוֹנְאִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יְמִינְךְ יהו"ה תִּרְעַץ אוֹיֵב׳ (שמות טו, ו). כְּמוֹ זֶה עָתִיד הקב"ה לְהָבִיא עַל הָעִיר רוֹמָא רַבָּתִי, שֶׁכָּתוּב ׳וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית׳ (ישעיהו לד, ט). וְעַל זֶה, ׳כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם׳.

בלשון הזוהר

וְהָא אִתְּמַר דְּאַהֲרֹן הֲוָה מָחֵי. אֲבָל בְּגִין דָּא אַהֲרֹן הֲוָה מָחֵי, לְאַחֲזָאָה דִּימִינָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּבַר לְשַׂנְאִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳יְמִינְךָ יהו"ה תִּרְעַץ אוֹיֵב׳ (שמות טו, ו). כְּגַוְונָא דָּא, זָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַיְיתָאָה עַל קַרְתָּא דְּרוֹמִי רַבְּתָא, דִּכְתִּיב, ׳וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית׳ (ישעיהו לד, ט). וְעַל דָּא, ׳כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו׳

סוד חברון ומלכות שבע השנים

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.