ימין ה' תרעץ אויב - אהרן המכה כרמז לנקמת רומי
וארא · ׳ושרץ היאור צפרדעים׳ - בכי רחל וסוד מכות מצרים · מאמר 17 · פיסקה 23 · דף ל ע"ב
לשון הזוהר
וְהָא אִתְּמַר דְּאַהֲרֹן הֲוָה מָחֵי. אֲבָל בְּגִין דָּא אַהֲרֹן הֲוָה מָחֵי, לְאַחֲזָאָה דִּימִינָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּבַר לְשַׂנְאִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳יְמִינְךָ יהו"ה תִּרְעַץ אוֹיֵב׳ (שמות טו, ו). כְּגַוְונָא דָּא, זָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַיְיתָאָה עַל קַרְתָּא דְּרוֹמִי רַבְּתָא, דִּכְתִּיב, ׳וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית׳ (ישעיהו לד, ט). וְעַל דָּא, ׳כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם׳.
תרגום
וַהֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁאַהֲרֹן הָיָה מַכֶּה, אֲבָל מִשּׁוּם זֶה אַהֲרֹן הָיָה מַכֶּה, לְהַרְאוֹת שֶׁיְּמִינוֹ שֶׁל הקב"ה שׁוֹבֶרֶת שׂוֹנְאִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳(שמותטו) יְמִינְךְ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב׳ - כְּמוֹ זֶה עָתִיד הקב"ה לְהָבִיא עַל הָעִיר רוֹמָא רַבָּתִי, שֶׁכָּתוּב (ישעיה לד) ׳וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית׳ - וְעַל זֶה, ׳כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והא אתמר דאהרן הוה מחי. אבל בגין דא אהרן הוה מחי, לאחזאה דימינא דקודשא בריך הוא תבר לשנאין, כמה דאת אמר, ׳ימינך יהו"ה תרעץ אויב׳ (שמות טו, ו). כגוונא דא, זמין קודשא בריך הוא לאייתאה על קרתא דרומי רבתא, דכתיב, ׳ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית׳ (ישעיהו לד, ט). ועל דא, ׳כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים׳.
התרגום: והרי נאמר שאהרן היה מכה, אבל משום זה אהרן היה מכה, להראות שימינו של הקב"ה שוברת שונאים, כמו שנאמר ׳(שמותטו) ימינך ה' תרעץ אויב׳ - כמו זה עתיד הקב"ה להביא על העיר רומא רבתי, שכתוב (ישעיה לד) ׳ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית׳ - ועל זה, ׳כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: דא כל עפר הארץ וכו' פי' אע"פ ששם כתיב לזפת וכו' במצרים היו כנים ת"ח מלכותא קדישא לא קביל מלכו שלימתא עד וכו'. בח"י דף ל"ב קבלנו מרבינו האר"י ז"ל שלא לקדש הלבנה עד ז' למולד לעומת כחב"ד חג"ת דזעיר אשר מהם ולמטה מתחיל בנין המלכות…
אור החמה: והא אתמר דאהרן הוי מחי. כמשארז"ל שהטעם הוא לפי שמשה אינו יכול שהארץ הגינה עליו בברחו מפני פרעה אבל הטעם הנכון הוא להראות שאהרן למטה הוא אחוז בימין העליון השוברת האויב:
אור יקר: ונהפכו נחליה לזפת ועפרה מכות אלו מסכימות. אל ענין א׳ דם, צפרדע, ערוב, הכיל בסוד הכהות והשרים ואבוד החכמות. כל איבא וכר, היינו בל הנמצא׳ למבזה מבריות הארץ עשבים וכיוצא .מהכריות הם ממש בכח העליון כדפי׳, ומדרך הארץ להצמיח מוצא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: